השכרת קרקע חקלאית

אחת התכליות המונחות ביסוד סמכותה של רשות מקרקעי ישראל היא לנהל, להתקשר להקצות ולשמור על המקרקעין הנמצא תחת ידה בשוויון, שקיפות ומינהל תקין. רשות מקרקעי ישראל משמשת כנאמן של הציבור בניהול מקרקעי המדינה הרואה עצמה כגוף המחויב לנהל את המקרקעין תוך שמירה על אינטרס הציבור ושמירה על המקרקעין לתועלת הציבור.

האם מותר לבעל נחלה להשכיר קרקע חקלאית?

עקרונות היסוד בדבר מדיניות הקרקע החקלאית בישראל נקבעו בהחלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל מיום 17.5.65, אשר אומצה ע"י ממשלת ישראל והקובעת:

"קרקע חקלאית תמסר בדרך של חכירה בלבד ליצור מוצרים חקלאיים ולהקמת מבנים ומתקנים הדרושים למגורי המתיישבים ולצרכיהם החקלאיים וכן לצורכי הייצור החקלאי".

עוד קובעת החלטה מס' 1 כי:

"חוכר של קרקע חקלאית חייב להתגורר בנחלה, לנצלה ולעבדה ברציפות ובקביעות למטרות שלשמן הוחכרה הקרקע. זכות החכירה של החוכר אשר לא מילא אחר חובות אלה ... תפקע והנחלה תחזור למינהל אשר יפצה את החוכר..."

התייחסות יותר ספציפית להשכרת קרקע חקלאית מצויה בהסכמי המשבצת עם המושב אשר מכוחו נתנה הסכמת רשות מקרקעי ישראל לשימוש האגודה במקרקעין ואשר מכוחו יונקים חברי האגודה את זכויותיהם כברי רשות בו נקבעו בין היתר ההוראות הבאות:

4. האגודה מתחיבת בתקופת השכירות:

"לגרום לכך שהמשבצת תעובד או שתהא מיועדת לעיבוד, בשלמותה, על ידי זריעה, נטיעה והקמת מבנים למשקים חקלאיים בעצמה ו/או ע"י חברי האגודה".

19. מבלי לגרוע מהאמור בחוזה זה, מוסכם בזה כי:

"אסור לחבר האגודה להעביר ו/או למסור לאחר את זכויות השימוש שלו במשקו לרבות בית המגורים, אלא אם כן קיבל לכך הסכמת המשכיר בכתב מראש, ובתנאי נוסף שהמציא גם את הסכמת האגודה לכך".   

מסירת המקרקעין או השכרת שטח חקלאי למי שאינו חבר האגודה השיתופית או שלא קיבל את אישור רשות מקרקעי ישראל לכך הינה אסורה בתכלית ומנוגדת להוראות הסכם החכירה.

על מנת שתתאפשר השכרת קרקע חקלאית ו/או עיבוד משותף בין חבר אגודה למי שאינו חבר אגודה יש לערוך הסכם לשימוש חורג ולקבל לשם כך את הסכמת רשות מקרקעי ישראל מראש.