דלג על
פיצול נחלה במושבים
כדי להגשים את המטרה של ייעוד הקרקע לעיבוד חקלאי בלבד במסגרת אגודות שיתופיות, התגבשה מדיניות המוסדות המיישבים אשר מונעת הפרדת הנחלה וחלוקתה.
מדיניות זו נהגה במשך שנים רבות, בהן נמנע מינהל מקרקעי ישראל מלאשר ביצוען של פיצולי נחלות במושבים למעט מקרים מצומצמים ובהתאם להחלטת מינהל מס' 62 .
למדיניות לפיה אין לפצל נחלה שתי סיבות עיקריות:
האחת - המשק כנחלה חקלאית הוא יחידה משקית אחת שאינה ניתנת לחלוקה או לפיצול. מדיניות זו מצאה את ביטויה בהחלטות המינהל והסוכנות. רעיון זה משתקף גם בחקיקה. בסעיף 114 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 נקבע כי משק חקלאי, שהוא יחידה שחלוקתה הייתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית, יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העיזבון.
הטעם למדיניות אי-פיצול הנחלה נעוץ ברצון לשמר את היחידה החקלאית כשלמות אחת על-מנת למצות מתוכה את הפוטנציאל המשקי כולו ולמנוע את חלוקתה בין גורמים מספר באופן העלול לפגוע באופן משמעותי בתועלת הכלכלית העשויה לצמוח ממנה.
השניה - להותיר בידי המוסדות המיישבים את היכולת לפקח על זהות הגורמים שאליהם מבקש חבר האגודה להעביר את זכותו בנחלה.
השינוי שחל במדיניות המוסדות המיישבים
במהלך השנים, חלה הכרה והבנה, כי על עולם החקלאות עובר תהליך שינוי עמוק, ושחיקת ענף החקלאות כענף הפרנסה העיקרי של חקלאי בנחלה, שינויים המצריכים חשיבה מחדש בכל הנוגע למעמדם של בעלי הנחלות וזכויותיהם בקרקע.
השינויים שעובר ענף החקלאות בעולם, המעבר למכונות וניצול יתרונות הגודל, הביא למעשה לאיחודם של שטחים חקלאיים שניתנו למס' נחלות ולאיחודן של מס' מכסות ייצור.
המציאות ששררה בשנות הקמת המדינה שונה במאפייניה מזו של ימינו אנו, ולכן ישצורך לאזן בין היעדים השונים, המשך קיומה של החקלאות וההתיישבות החקלאית ליעד של מניעת פירבור של המושבים.
פיצול נחלה עפ"י קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל -
לצורך ביצוע פיצול מגרש מתוך שטח הנחלה, יהא על בעל הזכויות בנחלה, להצטרף להחלטה החדשה ולשלם 3.75% מערך חלקת המגורים של הנחלה.
רק אז, לאחר רכישת הזכויות בחלקת המגורים, יהא ניתן להנות מהאפשרות לפצל מגרש.
למעשה ההצטרפות להחלטה תאפשר מספר הטבות:
- ביטול הרצף הבינדורי.
- הקמת יחידה שלישית .
- פיצול מגרש משטח הנחלה
לצורך הפרדת המגרש יהא על בעל הנחלה לשלם תשלום נוסף לרשות מקרקעי ישראל, השלמה ל- 33% משווי המגרש אותו מעוניינים לפצל.
התנאים לצורך אישור הפיצול:
- לנחלה תוצמד יחידת מגורים אחת המשמשת למגורי החוכר.
- למגרש המפוצל יוצמדו זכויות בניה שלא יפחתו מ- 160 מ"ר.
- מס' הפיצולים יעשה בהתאם להגבלות שאושרו בתמ"א 35.
בעקבות ההחלטה, יוכל חוכר לבנות מס' גדול יותר של יחידות דיור, דבר אשר נועד לשרת את המטרה אותה ראתה לנגד עיניה מועצת מינהל מקרקעי ישראל, חיזוק היישובים החקלאיים וחידושם.
פיצולים אלו טרם נעשו, היות והחלטה 979 לא יושמה ועוכבה בשל הגשת עתירה לבג"ץ, בהחלטת בית המשפט מיום 10.6.11, בבג"ץ 1027/04 נקבע כי ההחלטה מאוזנת, סבירה, מידתית ומייצגות באופן ראוי את צורכי ההתיישבות החקלאית, המאמץ שהושקע והתמורה שראוי שתינתן עבורם.
כיום טרם ניתן ליישם את הוראות ההחלטה עקב מחסור בכח אדם והעדר התארגנות מנהלתית של רשות מקרקעי ישראל, יחד עם זאת מבוצעים הליכים תכנוניים מקדימים והסדרת השימושים החורגים על מנת לאפשר את יישום ההחלטה כאשר רשות מקרקעי ישראל תאפשר לעשות זאת.
במסגרת פעילות המשרד, ניתן על ידנו ליווי וייצוג משפטי מקיף, לצורך בדיקת כדאיות הליך הפיצול, עריכת אומדנים לעלויות הפיצול, הגשת התוכניות והבקשות למינהל מקרקעי ישראל, טיפול בקידום ההליכים, עד להשלמת ההליכים ורישום החלקה החדשה על שמו של הרוכש.
Banners
דלג על Banners