חוזה חכירה

במגזר החקלאי קיימים מס' סוגי הסכמים הקובעים את המערכת החוזית שמכוחה מחזיקים בעלי משקים חקלאיים בזכויותיהם:

חוזה חכירה דו צדדי

מערכת היחסים המשפטית בין רשות מקרקעי ישראל האגודה וחבר האגודה בנויה על התשתית לפיה רשות מקרקעי ישראל הינה בעלת הזכויות בקרקע מטעם המדינה אשר מעניק זכויות שכירות במשבצת הקרקע לאגודה כברת רשות או כשוכרת. והאגודה כשוכרת מעניקה זכות שימוש לחבר האגודה.

גם בהסכם זה החבר אינו צד לחוזה ומעמדו הינו כשל בר רשות מטעם האגודה שכן ההסכם נכרת בין האגודה לרשות מקרקעי ישראל.

הוראותיו של ההסכם הן אשר תקבענה מה הן דרכי העברת הזכויות ומה התנאים לעשות זאת.

חוזה משבצת משולש

מערכת היחסים המשפטית בין רשות מקרקעי ישראל הסוכנות היהודית לא"י והאגודה מוגדרת בהסכם המכונה "הסכם משולש" או "הסכם תלת צדדי" כאשר תנאי ההתקשרות בין האגודה לחבר ותנאי ההתקשרות ביניהם יונקים אף הם מתוך האמור בהסכם המשולש.

מערכת הייחסים מבוססת על התשתית הבאה:

הקרקע היא קרקע מדינה המנוהלת בידי רשות מקרקעי ישראל. רשות מקרקעי ישראל משכירה אותה לסוכנות היהודית כגורם מיישב. הסוכנות מעניקה רשות שימוש במשבצת הקרקע לאגודה השיתופית. והאגודה כברת רשות מעניקה רשות שימוש לחבר האגודה בנחלה.

מעמדו של חבר האגודה בהסכם תלת צדדי אינן זכויות קנייניות כי אם זכות חוזית אישית אשר יונקת מהסכם הרישיון אשר העניק את הזכויות בין הצדדים החתומים על ההסכם עצמו.

זכותו של חבר האגודה מוגדרת - זכות בר רשות של בר רשות.

זכות שהיא למעשה זכות אישית חוזית שאינה קניינית אשר מוגדרת לפי מערכת הייחסים וההסכמות שבין הצדדים החתומים על ההסכם.

הסכם חכירה מתחדש למשך 49 שנה שנערך בין המתיישב לרשות מקרקעי ישראל ובו קיימת אופציית חידוש תקופת החכירה למשך מס' תקופות נוספות.

זהו למעשה הסכם החכירה שהובטח למתיישבים כבר בהחלטות מועצה מוקדמות החלטה 823 וכאלו שבאו לאחריה והכירו בצורך לעגן את זכויותיהם של המיישבים בהסכמים ארוכי טווח ולא באמצעות חוזה המתחדש כל מס' שנים.

חוזה חכירה בפיצול נחלה

הסכם חכירה הנחתם בין מי שהוקצו לו הזכויות במגרש שהופרד מהנחלה, לבין רשות מקרקעי ישראל לתקופה של 49 שנים.