בן ממשיך

מה ניתן לעשות כאשר אחד ההורים בעלי הנחלה מאבד את כשירותו המשפטית ובמשך שנים רבות נותר בן/בת הזוג לבד במערכה כאשר הוא אמור להמשיך לנהל את הפעילות החקלאית ולקבל החלטות לבדו על עתיד הנחלה ובין היתר להחליט מי יירש או מי ימונה כבן ממשיך?קרא עוד >>

האם הודעה של בעל זכויות במשק חקלאי על ביטול בן ממשיך, לאחר סיומם של הליכי גירושין בין הבן והכלה, יכולה, ליצור זכויות מסוג "בן ממשיך", כאשר מעולם לא היה מינוי פורמלי כזה?
קרא עוד >>

לא אחת נדרשות משפחות רבות בקרב המגזר החקלאי, לקבל החלטה בנוגע למינויו של "בן ממשיך", בנחלה, החלטה שמביאה לא אחת להרס מרקם היחסים בתא המשפחתי וליריבויות בין בני המשפחה לאורך שנים רבות.קרא עוד >>

ברבים מהמושבים בארץ, בהם הסוכנות היהודית לארץ ישראל, כבר אינה צד להסכם המשבצת, ממשיכים להתקיים הליכים למינוי בן ממשיך, כאשר כוונת הצדדים הינה להחיל את תוקף המינוי שהיה קיים בעבר, במסגרת החוזה המשולש גם על החוזה הנוכחי – ההסכם הדו צדדי, כוונה שלא עולה בקנה אחד עם רוח פסיקת בתי המשפט, אשר אינה רואה בכך אפשרות להעברת זכויות קנייניות במשק חקלאי.קרא עוד >>

אוסף הפרשנויות השונות אשר ניתנו למינוח "בן ממשיך" והשימוש הרווח הנעשה בו בקרב אוכלוסיית המושבים (שימוש אשר הוטמע במשך שנים רבות גם בהחלטות ועד האגודה, בתקנונים ובהסכמי חכירה), הינו כה רב, עד כי קשה ובלתי ניתן כיום לבאר את המושג בצורה ברורה ולתת לו פרשנות אחת מחייבת.קרא עוד >>

זה הוא אחד המצבים אשר בהם ההורים מכניסים עצמם ביודעין ליחסי תלות, ולמעשה מגבילים את יכולותיהם הכלכליות ואת האפשרות לשנות את החלטתם על הורשת הנחלה כאשר הנחלה היא כל הונם ורכושם ומקור פרנסתם. אומנם על פי הפסיקה, עצם ההכרה בבן כ"בן ממשיך" אינה מעניקה לבן זה זכויות קנייניות במשק, אך היא מעניקה הרבה יותר מסתם הצהרה של ההורים שכן בעצם המינוי הופכות זכויותיהם של ההורים במשק לזכויות הנושאות "הגבלה" אשר תלווה את הצדדים מיום המינוי ואילך.קרא עוד >>

מינויו של "בן ממשיך" במשק והכתרתו של הבן כיורש כבר בחיי ההורים כשהדבר נעשה ללא הסכמת האחים ו/או ללא ידיעתם, כאשר הדבר מעניק זכויות לבן אחד וגורע מזכויותיהם של יתר האחים, כמוהו כהענקת כתונת פסים לאותו בן, כשמעליה מתנוססת כתובת המצהירה, כי אכן זה הוא הבן המועדף על פני יתר האחים.קרא עוד >>