פורום מושבים ונחלות

שלום

ברצוני לרכוש מגרש מופשר לאחר פרצלציה להשקעה, ולמכור אותו לאחר מספר חודשים.
מהו המיסוי שאאלץ לשלם על הרווח שאעשה?
במידה ואחכה מספר שנים האם אחוז המס יהיה נמוך יותר?

תודה מראש

כאשר מדובר במגרש שעבר הליך פרצלציה ושולמו עבורו כל התשלומים והמיסים, היטל השבחה ושינוי ייעוד, בעת המכירה חלה חובת תשלום מס שבח.
כיום, עומד שיעור מס שבח על 25% .
לשאלתך, שיעור מס שבח משתנה מעת לעת בהתאם להחלטת הממשלה ופקידי האוצר.

מה קורה מבחינת הרשויות כאשר בן ממשיך עוזב את הבית שבנה בנחלה?

האם אפשר להשכיר אותו לאדם זר?

איך מתייחסת לזה המועצה?

הרשויות אינן מתעניינות בזהותו של המתגורר במשק ולכן עזיבתו של הבן הממשיך מבחינת הרשויות אינה גורעת מזכויותיו.
את דירת המגורים אסור להשכיר לצדדי ג'' שאינם בני המשפחה.
המועצה האזורית אינה מתעניינת בזהותו של הבן הממשיך שמתגורר בשטח הנחלה או בעזיבתו את הנחלה.

שלום,

להוריה של אישתי יש נחלה בגבעת שפירא ו-4 בנות.
המצב כיום - שטח 2 דונם ובית של 270 מ"ר של ההורים.
האם יש אפשרות לפרצלציה לאישתי ולי ולאחות עם בעלה לבניית דופלקס במגרש של ההורים?
ואם כן, מה המחיר של התהליך?

תודה.

בשלב הראשוני מאשר מינהל מקרקעי ישראל הליך פיצול של מגרש אחד מתוך חלקת המגורים וגם זאת בהתקיים התנאים המפורטים בהחלטה 1155.
למגרש המפוצל יש להקצות לכל הפחות 160 מ"ר כך שבהתאם לתב"ע שמאושרת לגבעת שפירא תוכלו לבנות בית מגורים נוסף ולהפרידו מתוך הנחלה.

האם לאחר שבניתי בית במשק של ההורים באישורם ובחתימתם על הגרמושקה כבן ממשיך הם יכולים בצוואתם להורות על מכירת המשק והוצאתי מביתי?

תמורת מתן פיצוי על השקעותיך בבניית בית המגורים במשק, הם אכן יכולים לעשות זאת.

שלום וברכה!
מה אמור להיות בסיטואציה הנוכחית:
במושב עם חוזה משולש. צו הירושה של ההורה שנפטר עדיין לא הגיע למימוש.
הנחלה עדין לא הועברה לבן הממשיך ע"פ הצוואה של ההורה. הבן הממשיך נפטר.
( להורה המוריש היו 2 בנים)
על שם מי תרשם הנחלה? ע"ש בן הזוג? ע"ש הנכד היורש? ע"ש הבן השני של ההורה?
תודה רבה.

כאשר הבן הממשיך נפטר, כמובן לאחר ששני הוריו כבר נפטרו, זכויותיו אמורות לעבור לבת הזוג שלו.
בהנחה שהמינוי היה תקין הרי שגם לאשתו של הבן הממשיך יש זכויות מכח היותה חברת אגודה.
לכן יש חשיבות למעמדה של בת הזוג באגודה.

מקרה מורכב שמצריך קבלת נתונים נוספים, התייעצו עם עו"ד על מנת לקבל תשובות יותר מדויקות.

שלום,
רציתי לדעת בבקשה קצת פרטים על חלוקה של מגרש בתוך המשק.
חשוב לציין שהחלקה המדוברת כוללת את הבית הישן (בית הסבתא).

איך מתניעים מהלך כזה? מה אמורות להיות העלויות וכו''?(סדר גדול)

תוכל להרחיב ידיעותיך בעניין הליך הפרדת מגרש מנחלה בקישור הבא: http://www.gilad-law.co.il/איך_לפצל_נחלה
עלויות ההליך קשורות בין היתר למצב התכנוני של הנחלה הקיים כיום, באיזה מושב מדובר והאם קיימת כבר תשתית להתחיל בהליכים בהתאם להחלטות רשות מקרקעי ישראל.

ובכל זאת, מול אילו גורמים כדאי להתחיל את המהלך? אני עדיין לא מבין מה סדר גודל של עליות.
האם אתה נותן יעוץ בנושא? עם מה צריך להגיע לפגישה ועם מה יוצאים ביד מפגישה כזו?

בשלב ראשון, התחלת ההליך הינה קבלת מידע אודות האפשרויות העומדות בפניך ליישם את ההליך, התנאים להצטרף להחלטה, אומדן עלויות מיסוי וכד''.
בשלב שני, תוכל להיפגש עם מודד לשם עריכת תוכנית חלוקה של השטח.
היקף העלויות תלוי בין היתר במצב התכנוני הקיים בנחלה וצפי משך הזמן עד לסיום הליך הפיצול.

כיצד ניתן לפרק בהליך קצר במקרה שיש הסכמה למכירה ואין הסכמה על סכום המכירה.
תודה על תשובתך

ניתן להסכים על מינויו של שמאי מוסכם שיעריך את שווי המשק ובהתאם לשמאות לבצע את המכירה.

הגשת תביעה לפירוק שיתוף לבית משפט, פריבילגיה הנתונה בכל עת לכל אחד מהיורשים של הנחלה

פיצלנו את הנחלה זאת אומרת הוצאנו את ביתנו מהנחלה דרך פסיקה של בית משפט השאלה שלי היא האם אנו יכולים לעבור בדרך הנחלה, האם דרך הנחלה היא שייכת לכולם או שייכת לבעל הנחלה

כאשר עורכים פיצול נחלה מייחדים דרך גישה למגרש שפוצל ומגדירים בתשריט מה הם גבולות הנחלה ומה גבולות השטח שפוצל.
לאחר סיום הליך הפיצול, לא ניתן לעשות שימוש בקרקע השייכת לנחלה ואשר לא ייחדו אותה לצורך מעבר עבור המגרש שפוצל.

תודה על תשובתך
נכון אתה צודק אבל פה יש מקרה חריג,אנחנו הוצאנו את הבית מהנחלה ועכשיו הוא מגרש.
בפסיקה של בית משפט אושר לנו לעבור דרך הנחלה כי לנו אין דרך במגרש ועכשיו בעל הנחלה לא נותן לנו לעבור השאלה שלי היא האם דרך גישה היא שייכת לבעל הנחלה או למינהל

הדרך שייכת לבעלי הקרקע שהוא גם מינהל מקרקעי ישראל, אך מי שמחזיק בה הינו בעל הנחלה.
התביעה צריכה להיות כנגד בעל הנחלה.

שלום רב אבי ואימי עברו לגור אצל סבי וסבתי לפני 10 שנים על מנת לטפל בהם כתמורה הובטח להם הנחלה ע״י האחים כמו כן הסבא רשם צוואה ובה הנחלה תעבור לאבי ואימי הסבא והסבתא נפטרו וכעת מי שרשומה כבת הנחלה מתנגדת ולא רוצה להעביר את הנחלה אפילו שיש צוואה היא לך גרה במושב כבר 17 שנה האם יש לה סיכוי טוב לזכות במשפט ?

קצת לא ברור משאלתך איך אחת הבנות כבר רשומה כבעלת הזכויות לאחר שהסבא והסבתא נפטרו?

כעיקרון כאשר המדובר במושב בו לא מונה בן ממשיך והוראות הצוואה תקפות, כי אז אם הצוואה תקפה והירושה תיקבע על פיה.
סיכויים בתביעה קשה לנבא על סמך נתונים חלקיים, התייעצו עם עו"ד בתחום לקבל חוות דעת באשר לסיכויים ולסיכונים.

גילאור

שלום עוד גלעד
ברצוני לדעת אם אני רוצה לפרוש מהאגודה החקלאית - ולקבל את חלקי באגודה- איך אוכל לדעת מהו הסכום שאקבל בעבור חלקי בחברות האגודה כדי לשקול כדאיות פרישה כמו כן האם החישוב כרוך בתשלום כל שהוא

ההוראות המתייחסות לפרישה מאגודה שיתופית/ חקלאית מוסדרות בדרך כלל בתקנון האגודה.
בתקנון המצוי קיים פרק על עזיבה של חבר האגודה ובו מפורטות זכויותיו של החבר שעוזב.
בחלק מהתקנונים ישנה התייחסות לחלק מהון האגודה המגיע לחבר שפורש ובחלק קיימת התייחסות רק לנכסים המשויכים לחבר.
לצורך החישוב תוכל להיעזר ברו"ח שיעריך את חלקך המשוערך.

שלום רב

אם אקבל מאבי מגרש של חצי דונם בהרחבה של המושב ואשלם היוון ופיתוח.

1. האם אני יכול למכור את המגרש מייד עם קבלת הזכויות?
2. במידה ולא, מהי תקופת הצינון עד שאוכל למכור?

אודה על עזרתכם....

ההגבלה הקיימת למכירת המגרש אשר הזכויות בו נתנו במסגרת הקצאת מגרשים ע"י מינהל מקרקעי ישראל, קבועה בהסכם הפיתוח עליו תחתום עם מינהל מקרקעי ישראל.
במרבית ההסכמים "תקופת הצינון", בה נאסרת מכירת המגרש הינה 5 שנים.
יש לבחון את ההסכם לגופו וממנו להסיק על הגבלת המכירה.

אנו קבוצת משפחות שרוצות לפרוש מהאגודה השיתופית לה אנו משתיכים(ישוב קהילתי)וולהקים אגודה שיתופית נפרדת באותו הישוב,איך ניתן להקים זאת,מה קורה לנכסי האגודה השיתופית הקיימת וכדומה.
תודה מראש
רות

ואם לא מסכימים פשוט לשלם מיסים כי זה כבד. איך אפשר לדרוש או לשנות חוק שלא יחייב אנשים שלא משתמשים בשרות של הקהילה?!

תשלום המס אינו על שימוש ישיר שנעשה על ידי האזרחים בשירותים שניתנים להם. משמעות המס הינו עבור מתן האפשרות להשתמש בשירות בין אם תשתמש ובין אם תבחר לא להשתמש.
על חלק מהשירותים לא ניתן להתנות בכך שהיחיד אינו צורך אותם ולכן הוא לא ישלם עבורם.
רק באמצעות קבלת החלטה של האסיפה הכללית או שינוי חקיקתי תוכלו לבטל את חובת תשלום המס.

הליך פרישה מאגודה שיתופית הינו קל ולא כרוך בבירוקרטיה מורכבת כמו הקמת אגודה שיתופית חדשה.
בוודאי כאשר מעוניינים להקים אגודה שיתופית חדשה במקום האגודה הקיימת באותו יישוב קהילתי, הדבר מצריך הליכים משפטיים בין היתר בפני רשם האגודות השיתופיות.
ההשלכות של הפרישה מהאגודה הקיימת ביחס להון האגודה ייקבעו בהתאם לתקנון של האגודה השיתופית בה הנכם חברים.
עליכם לפעול בזהירות ובליווי משפטי במידה והכוונה להקים אגודה חדשה בישוב קיים.
בהצלחה

תודה

שלום לצוות המומחים.
ברשותי משק חקלאי במושב + נחלה.
האם ניתן להניח מבנה יביל בקרקע החקלאית ? יש לציין שכרגע הקרקע החקלאית לא בשימוש ויש שם חממות הרוסות ולא פעילות.

המבנה הזמני ישמש את הבן שלי לצורך מגורים.

תודה רבה מראש

שלום רב,
השטח בו ניתן להניח מבנים לתעסוקה ולמגורים הינו בתוך חלקת המגורים של הנחלה - 2.5 דונם.
כמובן בהנחה שיש היתר להצבת המבנה היביל מאת מינהל מקרקעי ישראל והועדה לתכנון ובניה.
הנחת מבנה גם אם הוא יביל בשטח המיועד לחקלאות אסור.

שלום בהמשך לשאלתי הראשונה:
ברשותי נחלה במושב, בשטח הנחלה למגורים ישנה סככה ישנה שכבר לא בשימוש מספר שנים (בעבר היא הייתה רפת).
כיום אני רוצה לבנות מתחת לסככה זו מבנה קטן (40-50 מ"ר) לצורך מגורי הבן הבכור שלי.
האם המהלך חוקי ? מה עליי לעשות במקרה זה ?
תודה רבה מראש

התשובה הינה שלא ניתן להפוך רפת שהייעוד שלה הינו שימוש חקלאי לבית מגורים שהשימוש הינו מגורים, וזאת למרות שמדובר תוך שטח חלקת המגורים של המשק החקלאי.
גם כאשר מדובר בבניה קלה ההליך אינו חוקי.
לצורך כך, יש להגיש בבקשה לבניית יחידה נוספת הן למינהל והן לרשויות התכנון והבניה.

שלום
שוב בעניין בית שלישי על משק חקלאי.
אודה באם תחדד קצת את הנושא
האם יש כבר אישור לבנייה של בית שלישי על משק ללא התייחסות לעניין הפיצול. כלומר נניח ללא פיצול כרגע.
האם זה במסגרת החלטות חדשות שאושרו לאחרונה
האם זה ישים כבר בפועל?

תודה
ניר

על פי נוהלי העבודה כיום במינהל מקרקעי ישראל יש להראות מגוריהם של 3 דורות בנחלה, על מנת לקבל היתר לבניית היחידה השלישית.

רציתי לדעת איפה אנחנו עומדים בקשר לבניית בית שלישי ופיצולו בעתיד?
בשטח הקיים יש כבר בית של ההורים ועוד בית של בן ממשיך שעדיין לא פוצל.
סה״כ שטח בנוי עומד על 295 מטר..

כבר היה לנו פגישה עם עו״ד שטען שגם ע״פ 1155 לא יהיה ניתן לפצל פעם שניה אחרי הבן ממשיך, אך העו״ד שלא נציין את שמו השאיר רושם לא אמין ומקצועי..

בכל מקרה אנחנו רוצים לדעת אם אפשר לפתח ציפיות בעניין.
אודה לך על תשובה
גיא

הוראות החלטה 1155 מאפשרות בתנאים מסוימים את הפרדת היחידה מהנחלה.
בניית יחידה שלישית אמורה להיות מאושר במסגרת החלטה זו. השאלה האם ניתן לבצע יותר מפיצול אחד לאחר שפיצלתם את היחידה של הבן הממשיך, תלויה בתמ"א ובהחלטות האגודה דבר שמשתנה מאגודה לאגודה.

ביחס להערה כי עו"ד השאיר רושם לא אמין? זה לא מתאים למקצוע שלנו ...
אבל לפתח ציפיות תמיד זה טוב.

תודה על התשובה...
האם כבר ניתן לבדוק ? איפה אני יכול לבדוק את הנושא?

במינהל מקרקעי ישראל.

תודה רבה על כל העזרה..

שלום רב,

האם רישום זיקת הנאה יכולה להיות תחליף לפיצול נחלה במשק?

רישום זיקת הנאה אינה תחליף לפיצול נחלה.
זיקת הנאה יוצרת זיקה לקרקע ומתן זכות שימוש בהתאם למה שהוגדר ברישום בעוד הליך פיצול נחלה משמעותו הפרדת חלקה באופן מלא מתוך שטח הנחלה.

כשאם שהינה בעלת נחלה במושב , ובמסגרת צו ירושה של הוריה היא אחת מהיורשות
ורושמת את בנה בן 27 שאינו נשוי כבן ממשיך ואחד האחים שיעשה הסכם עם אחד האחים שהוא בן 67,אני, שיוכל לגור בבית +חצי דונם עד שאפשר יהייה לעשות את הפיצול ברשות המנהל .
כיצד אוכל לרשום בצוואתי את חלקי , כאשר לא נרשמה במנהל והינו בחזקת הסכם עם בנה של אחותי , שעוד לא נכנסה כלה לתמונה ..?

האם עשוי להיות כאן קאצ'' מהו ?
מהן הסכנות האורבות בהסכם מעין זה ?
האם יש דרך אחרת להתגבר על מהמורה זו ?
תודה להתיחסותך
דניאל

כאשר הנך עורך הסכם עם אדם אחר ובו ניתנות על ידך התחייבויות, בבוא העת יהיה עליך לעמוד בהתחייבויות אלו וגם אלו שיבוא במקומך בעתיד יהיו מחויבים להסכם שנערך עמך.
כדי לדעת מה הסכנות ומה הקאצ'' צריך לבחון את ההסכם ואת ההתחייבויות שלך באופן מפורט ולראות האם הן לא דרקוניות מידי והאם ניתן לצמצם את התלות שלך באחים האחרים.

במצב בו משפחה החברה באגודה הקהילתית
רכשה בית נוסף ממשפחה שמבקשת לעזזוב את הישוב,
ומתכוונת להחזיק בשני הבתים ולהשכיר אחד מהם
לדבריהם המינהל מאפשר זאת, כיוון שביתם הראשון לא נקנה מהמינהל אלא מ''יד שנייה''
בניגוד למקרה אחר בו המינהל לא איפשר למי שיש לו נחלה במושב אחר לקנות מגרש בהרחחבה הקהילתית של הישוב.
מבחינת הישוב מדובר בתקדים לא רצוי - השוכרים לא יוכלו להיות חברים באגודה ויהיו במעמד של תושבים בלבד. האם יש התייחסות של החוק לנושא או שזו החלטה פנימית של האגודה?
בברכה ובתודה, גלי

על פי רוב התשובה לשאלה זו הינה בהחלטת האגודה הקהילתית.

בקשת הבהרה ל-"החלטת האגודה הקהילתית" האם זו החלטה בסמכות ועד האגודה או החלטה בסמכות האסיפה הכללית של האגודה?
תודה!

שלום רב
בצוואה נרשם חלוקת הנחלה שווה בשווה בין שני הילדים .
כיצד ניתן לחלק את חלקה א שניתן יהייה לרשמה במנהל וכל אחד יוכל בעתיד להעביר בצוואה לילדיו .
כיצד ניתן לחלק את חלקה ב'' וג'' בזכויות שוות בין הצדדים שבעתיד יוכלו להיות מורשים לדור ההמשך ?האם החתימה הינה חוזית או מנהלית
כיצד מחלקים זכויות המגיעות לנחלה כמו תנובה ואחרים ?
האם לבן הממשיך מתוקף היותו ממשיך יש עליונות בזכויות כיצד ניתן לצמצם את חוסר השיוויון ?
מודה להתייחסותך המקצועית

כיום, לא ניתן לרשום את הירושה בין 2 האחים ברישומי האגודה ו/או מינהל מקרקעי ישראל.
כל הסכמה בין האחים צריכה להיעשות במסגרת עריכת הסכם מיוחד בינהם ובו תהינה התייחסויות להשלכות שעתידות להיות לחלוקת המשק ביניהם כאשר בפועל המשק יירשם רק על שמו של יורש אחד.
במסגרת ההסכם יש לקחת בחשבון גם חלוקת תמורות בעתיד וזכויות שיש בחלקות ב'' ו ג'' ולהבטיח באמצעות בטחונות את החלוקה הצודקת בין היורשים.

אני רשום כבן ממשיך באגודה 2 ההורים נפטרו אייך אני ממשיך ברישום בן ממשיך אני בניתי בית במשק

במידה ויש צורך בחתימות ואישורים נוספים של ההורים למינוי עצמו קיימת בעיה מפני שהם נפטרו.
במידה וההליך הסתיים והנך רשום כבן ממשיך באגודה וברשויות, תוכל לפנות אליהם בבקשה להעברת הזכויות כמקובל.

שלום רב,

השבוע הגיע למשק של הורי חוקר מטעם משרד הפנים וטען שהמחסנים הנמצאים בנחלה אינם חוקיים היות ואין היתר בניה עליהם ובנוסף מתקיימת בהם פעילות לא חקלאית(הם מושכרים).

מי הגורם הגורם האחראי על הטיפול בשימושים חורגים?מנהל מקרקעי ישראל, משרד החקלאות, המועצה האיזורית, או משרד הפנים?

אגב,המחסנים נמצאים בתוך ה-2.5 דונם.

כאשר נבנה מבנה ללא היתר בניה בשטח הנחלה, או כאשר השימוש שנעשה במבנה אינו תואם את השימוש שניתן בהיתר הבניה, הגוף שבאחריותו מצוי הדבר הינה הוועדה המקומית לתכנון ובניה.

כאשר נעשה שימוש בשטח הנחלה שלא על פי הייעוד החקלאי הדבר מצוי באחריות מינהל מקרקעי ישראל.

שלום רב
יש לנו בית שני בנחלה. הבית והנחלה נטושים כ- 15 שנה. הנחלה נמצאת בתביעה לגבי בעלות בעקבות המוות של בעל הנחלה.

הבית שלנו קיבל פטור מלא מארנונה כל השנים הללו.
המושב מעוניין שנשלם את מס המושב והמס המונציפלי של כל השנים הללו. האם אנחנו מחוייבים לשלם? האם שני הבתים משלמים מיסים אלו?
להבהרה הבית שלנו הוא בית של בן ממשיך אך כל המשק נמצא בדיונים בבית משפט לגבי בעלות.

סמכויות הטלת מיסי וועד מקומי על חברי האגודה יונקת מהסמכויות של המועצה כפי שמפורט בסעיף 133 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) תשי"ח- 1958 -

133. מסי ועד מקומי (תיקון: תשס"ד)

(א) ועד מקומי רשאי, באישור המועצה, להטיל בתחום הנהלתו כל מס שהמועצה רשאית להטיל לפי סעיף 68(א) ורשאי הוא, באישור המועצה ובכפוף להוראות חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992 (להלן - חוק ההסדרים), והתקנות שהותקנו לפיו להטיל ארנונה כללית, והכל לצורך ביצוע הסמכויות שהמועצה אצלה לו (להלן - מסי ועד מקומי); לא החליט ועד מקומי על הטלת מסי ועד מקומי בתחומו, רשאית המועצה, לאחר שניתנה לועד המקומי הזדמנות להשמיע את טענותיו, להחליט על הטלת מסי ועד מקומי כאמור אם נוכחה שהם דרושים לביצוע הסמכויות שאצלה לועד המקומי.

(ב) ועד מקומי ישתמש לצורכי הטלת מסים וארנונה כללית בשומות המועצה שנקבעו לנכסים בתחום הנהלתו; אם אין למועצה שומות מתאימות רשאי הועד המקומי לערוך שומות.

(ג) הוטלו מסי ועד מקומי, כאמור בסעיף קטן (א), ייגבו מסי הועד המקומי בידי המועצה יחד עם הארנונה שהוטלה על ידה, ויועברו לועד המקומי בניכוי הוצאות הגביה החלות עליו, אלא אם כן החליטה המועצה להסמיך את הועד המקומי לגבות את המסים האמורים, כולם או חלקם.

(ד) דיני גבייתם של מסי המועצה יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, על גבייתם של מסי ועד מקומי; נגבו המסים בידי הועד המקומי, יהיו ליושב ראש ועד מקומי אותן הסמכויות הנתונות לראש המועצה בקשר לגביית המסים.

(ה) הוסמך הועד המקומי לגבות ארנונה כללית, יחולו עליו תקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993, בשינויים המחויבים לפי הענין, כאילו במקום "המועצה" כתוב בהם "הועד המקומי"; הועד המקומי לא יפחית תשלומי ארנונה כללית אלא על פי התקנות האמורות ועל פי תקנות שיותקנו לענין זה לפי חוק ההסדרים.

(ו) לא החליט ועד מקומי על הטלת מסי ועד מקומי לשנת כספים מסוימת או לא אישרה המועצה מסי הועד, כאמור בסעיף קטן (א), ישולמו בתחום הועד המקומי מסי ועד מקומי, בסכומים ובמועדים שנקבעו בשנה הקודמת כשהם מעודכנים ומחושבים על פי הדינים החלים על ארנונה כללית, אלה אם אושרו כדין ביטולם או הפחתתם של מסי הועד המקומי, כולם או חלקם.

(ז) נוכחה המועצה שועד מקומי שהוסמך לגבות את מסי הועד אינו גובה אותם או מתרשל בגבייתם, רשאית המועצה, לאחר שהתרתה בועד המקומי, לגבות את מסי הועד המקומי במקום הועד המקומי ולהשתמש בהם בהתאם לתקציבו, לצורכי היישוב.

(ח) המועצה רשאית, לבקשת הועד ובנסיבות מיוחדות, להטיל בתוך שנת הכספים תוספת למסי ועד, בעת התקופה שמיום האישור עד סוף שנת הכספים, ולקבוע מועדים לתשלום התוספת; הוראה זו אינה גורעת מהוראות סעיף 11 לחוק ההסדרים.

מה מקסימום מס שניתן לגבות?

קיבלתי מהוריי את הזכות לבנות בהרחבה של המושב. בניתי שלד ומכרתי אותו (המימון של רכישת הקרקע, המיסים ובניית השלד נעשה על ידי). כיצד מקובל לחשב את ערך ה"זכות" עצמה לבנייה בהרחבה?
נטע.

שווי הזכות שקיבלת מהורייך לרכישת המגרש בהרחבה עשויה להשתנות ממושב למושב וקשה להעריכה במדוייק.
ניתן באמצעות עריכת שמאות לבודד את רכיב ההקצאה של הזכות לאחר הורדת רכיב רכישת הקרקע, פיתוח הקרקע והבניה.

מכיוון שגם הזכות לקבלת הקרקע נמכרת בין חברי המושב, ניתן לברר באגודה עצמה מה שווי הזכות שנתנה במועד בו הוקצתה לך הזכות.

רקע:

לסבי 2 בתים על נחלה חקלאית, שאלתי הינה בענייני ירושה:

1. האם ניתן לרשום זיקת הנאה על שימוש בבית אחד מתוך השניים בעוד על השני תרשם הנחלה כולה?

2. האם זיקת ההנאה במקרה זה תעבוד בירושה לדורות הבאים? האם תהיה הגבלה לדורות?

3. האם ניתן לקבוע בזיקת ההנאה שבמידה ותהיה הרחבה במושב/ הפקעת קרקעות וכיוצ"ב , יפוצה לא רק בעל הנחלה אלא בעל זיקת ההנאה?

4. האם מי שכבר מחזיק נחלה חקלאית יוכל לרשת עוד נחלה?


רב תודות

1. ניתן לרשום סוג של זיקת הנאה על אחד הבתים במסגרת הסכם שיערך עם בעל הזכויות בנחלה.
2. ניתן להעביר את זיקת ההנאה גם למי שיבוא בנעלי בעל הזכות.
3. כן, במידה ויערך הסכם מתאים עם בעל הזכויות.
4. כן, כיורש הוא יוכל לרשת עוד נחלה אבל לא כמי שהזכויות רשומות על שמו.

שלום רב,

האם התשובה שנתת:
1. ניתן לרשום סוג של זיקת הנאה על אחד הבתים במסגרת הסכם שיערך עם בעל הזכויות בנחלה. 2. ניתן להעביר את זיקת ההנאה גם למי שיבוא בנעלי בעל הזכות.
האם תשובתך רלוונטית גם לחלק משטח הנחלה שעליה ניתן יהיה לבנות ? (או במילים אחרות,האם זה יכול להיות במקום פיצול נחלה?)

1. ניתן לרשום זיקת הנאה גם על בית מגורים אחד בנחלה.
2. זיקת הנאה אינה תחליף לפיצול נחלה.

האם אני יכולה להעביר ללא תמורה את חצי המשק שלי לבת שליושהיא תרשם במשק כשותפה של בעלי שהוא אביה?אשמח לדעת אם זה אפשרי

בחלק מהמושבים בהם הסכם החכירה מאפשר זאת ניתן באמצעות עריכת הסכם מתאים להעביר את מחצית מהזכויות לביתך אבל הדבר לא יירשם במינהל מקרקעי ישראל על שמה. הזכויות יישארו כזכויות חוזיות.

שלום וברכה,

1.האם אפשר לבטל מינוי לבן ממשיך ללא תמורה? לאחר 30 שנה?
2. במינהל רשום שהמשק עבר לאחי לפני 30 שנה, בידינו יש הסכם משנת 1995, מוזר?

לציין שאחי ואשתו אינם מטפלים באימי ואינם דואגים למחסורה.

לפני 30 שנה זה המון זמן. בהנחה שהזכויות כבר עברו אליו יהיה קשה להביא לביטול המינוי אלא אם המדובר בזיוף מסמכים וכד''.
העובדה שרק בשנת 1995 נערכו ההסכמים מוזרה ומצריכה בדיקה כיצד בדיוק הועברו הזכויות האם במתנה ע"י ההורים או במינוי בן ממשיך.
יש הבדל בין 2 סוגי העברות אלו.

שלום עו"ד גלעד
ברשותי נחלה אשר בשטחה מונחים מספר יחידות דיור ארעיות (קרוונים) אשר הינן מושכרות ומצויות בשטח המיועד למגורים. רצוני להעביר יחידות אלו תהליך רישוי מול הרשויות. האם המנהל גובה דמי היתר בנושא, וכן האם יש חשש מקנס אשר המנהל יטיל עקב השנים בהן היה שימוש ללא היתר?

1. אם מדובר בשימוש שהוא חורג התשלום יהיה בהתאם לשמאות שתעשה על הקרקע אם המדובר במבנה שיאושר למגורים כחלק ממגורי בעל הנחלה התשלום יהיה לפי דמי היתר לבניה הנוספת.
2. המינהל אכן מחייב על התקופה הקודמת בטרם אושרו השימושים החורגים בהתאם להיקף השימוש השטח בו נעשה השימוש והתקופה בה נעשה השימוש (לכל היותר עד 7 שנים אחורה).

שלום רב
רציתי לברר על שם מי רשום בית שני בנחלה על? האם על מי ששיכת לו הנחלה או על הבן שבנה את הבית ? רק לחדד שנלקחה משכנתא על שם הבן וההורים
תודה מראש

הנחלה על כל המבנים המצויים בה הינה יחידה אחת אשר בעלי הזכויות בה רשומים בספרי מינהל מקרקעי ישראל.
לא ניתן לרשום את אחד הבתים בנחלה על שמו של הבן, כל מכלול הזכויות נרשמות על שמו של בעל הנחלה.

האם ניתן לדעת מראש מה יהיה שיעור המס הכולל שישלם המוכר במכירת משק "ריק", שאין בו מבנה חקלאי או בית מגורים כלל? המוכר פנסיונר
תודה

ניתן לערוך הערכת שווי מס ובהתאם לפרמטרים השונים של המוכר (גמלאי, שכיר, עצמאי) ושל מצב הנחלה (מועד רכישת הנחלה, המבנים הקיימים בה, תקופת אחזקת הנחלה וכד''''), ובכך לקבל הערכת מיסוי האמור לשקף את אומדן המס שישולם בעת מכירה.