פורום מושבים ונחלות

שלום,
רציתי לדעת האם וכיצד ניתן להעביר תקנה לסגירת המועדון המשותף של המושב בשבת לצרכי מסיבות, ימי הולדת וכו''.
יש לציין שהמושב אינו מוגדר מושב דתי ורבים מתושביו אינם שומרי שבת. בנוסף אציין שהמועדון ניתן למעוניינים לערוך במקום שבת חתן ללא מוסיקה.
האם מצב זה הוא תקין וחוקי? מה התנאי להעביר תקנה שכזו? ומה דרוש בכדי לבטלה?
תודה.

דרך המלך הינה העברת החלטה באסיפה הכללית.
כמו כן, ניתן באמצעות שינוי תקנון האגודה.

במקרה של גרושין בין בני זוג האם ניתן לפצות את אחד מבני הזוג ולהיכנס כשותף שווה עם הזוג הנותר? דוגמא-האם הילדה ובעלה יכולים לרכוש את חלקו של האב ולהיכנס כשותפים שווים בנחלה?
תודה רבה

הדבר ניתן להיעשות, אולם השותפות החדשה לא תירשם במינהל ותהיה רק שותפות חוזית בין הצדדים החדשים.

שלום

אנו גרים במושב במרכז הארץ. למושב קיים חוזה משולש ואנו מוגדרים כברי רשות. היום גרים בנחלה ההורים עם הילדים. החליטו ההורים כי הם רוצים למנות את אחד הילדים כבן ממשיך אך בתמורה לכך על הבן שימונה לבן ממשיך ביקשו ההורים שהוא יפצה את אחיו בכסף. את הליך רישו הבן ממשיך והפיצוי שיקבלו האחים. מבקשים ההורים וגם האחים ליישם כעת. בעוד ההורים בחיים. השאלה היא. 1.האם הבן הממשיך אמור לשלם מס כלשהא על הפיצוי שהוא מעביר לאחים? 2. האם האחים חייבים במס כלשהוא על הכסף שהם מקבלים מהבן שמונה לבן ממשיך? לתשובתכם והכוונתכם אודה.

התשובה לשאלתך מעט מורכבת בכדי להתייחס אליה במסגרת הפורום המשפטי.
ככלל על פי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה כל הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או נצמחה בישראל חייבת בתשלום מס.

הסכם פיצוי כספי שנעשה ביחס להעברת זכויות בנכס מקרקעין מחויבת גם היא בתשלום מס.
מס שבח למוכרים ומס רכישה לרוכשים.

שאלת המיסוי במינויו של בן ממשיך בעודם של ההורים בחיים מורכבת ותלויה בטיב המינוי ובפיצוי שמובטח בצידו.

לאבי יש בבעלותו משק חקלאי שהוא אינו גר בו כבר 40 שנה, אך גם אינו מעוניין למכור אותו כעת. רצונו הוא שבעתיד התמורה הכספית של מכירת המשק תתחלק ביני לבין אחי באופן שווה (אנו שני אחים). רציתי לשאול שתי שאלות:
1) במידה ואבי יילך לעולמו לפני אמי האם המשק כולו עובר לבעלותה? ומה קורה לאחר ששני הוריי יילכו לעולמם מבחינת הזכויות של אחי ושלי במשק במידה ואבי לא כותב צוואה?
2) האם קיימת חשיבות לערוך צוואה על המשק בעוד אבי בחיים, למרות שאין בינינו סכסוכים ורצון כולם הוא שרכושם של הוריי יתחלק שווה בשווה ביני לבין אחי? האם יש יתרונות לעריכת צוואה במקרה כזה? אנו יודעים כי רוב הסיכויים שנצטרך למכור את המשק מכיוון שאין לאח אחד אפשרות לפצות את השני על חצי שוויו של המשק ולגור שם.

תודה מראש.

1. במרבית הסכמי המשבצת (דבר המצריך בדיקה בעניינך), כאשר אחד מבני הזוג נפטר מלוא הזכויות עוברות לבן הזוג שנותר בחיים.

2. כאשר לא נערכת צוואה ע"י אחרון בני הזוג הירושה נקבעת על פי חוק הירושה, בהנחה שאתם רק 2 אחים ולא יימצאו ילדים נוספים, הירושה תהיה 1/2 לכל יורש.

3. קיימת חשיבות לעריכת צוואה שתוכל לדאוג לזכויותיכם גם אם אחד ההורים נפטר, על מנת שאחרון ההורים לא יחליט להעביר את הזכויות לצד שלישי אחר.

תודה רבה על תשובתך

ברצוני להגיש תביעה נגד אגודה שיתופית, הגובה מיסי ועד מקומי שלא כדין מאדם שאינו חבר באגודה ואינו בעל נכס ביישוב. כיצד ניתן לתבוע? (רשם האגודות דן בסכסוכים אבל אותו אדם אינו חבר באגודה כאמור)

לצורך הגשת תביעה בפני רשם האגודות יש צורך ששני הצדדים יהיו מחויבים להליך הבוררות, לא ניתן לצרף לתביעה בפני הרשם מי שחובת הבוררות לא חלה עליו.
כאשר אחד הצדדים אינו מחויב בבוררות ניתן להגיש תביעה לבית משפט.

שלום השאלה שלי עם אני יכול להגיש תביעה נגד האגודה על זייוף חתימה בין הגבולות לשאלה שניה היתה ישיבה בני לבין האגודה הם הזמינו משטרה והגישו תלונה על איומים יש לציין שהם מעמידים את שם המשפחה שלי כבר 40 שנה ולאחרונה גיליתי הקלטה שהם מוציאים דיבה ולשון הרע על משפחתי ועושים לנו נזקים כלכליים ונפשים אשמח למספר טלפון להתייעצות

לאבי יש משק חקלאי והוא מעוניין להשכיר 20 דונם של אדמה חקלאית בחוזה למשך 15 שנה למישהו המעוניין לנטוע עצים באדמה זו.
רציתי לשאול, אם במידה ונהיה מעוניינים למכור את המשק, נאמר בעוד 5 שנים, האם החוזה של השכרת האדמה החקלאית למשך 15 שנה יכול להוות מכשול במכירה.

תודה מראש.

ראשית, כאשר משכירים קרקע לתקופה כה ארוכה יש לדאוג שההסכם אינו נוגד את הסכם ההתיישבות ואינו נחשב לשימוש אסור במקרקעין מבחינת משרד החקלאות.
לשאלתך, הדבר אינו אמור להפריע בעת המכירה, הקונה ידע שהוא מקבל את המשק עם השוכר החדש והתשלומים יהיו בהתאם.

במסגרת חלוקת עזבון אח מעיר ונשוי מקבל נחלה חקלאית.
כיצד ניתן להסדיר את נושא הסכם הממון בינו לבין אשתו בהתחשב באופי המיוחד של הנחלה (לא ניתן לרשום באחוזים שונים בין בני הזוג, במקרה מוות עובר אוטומטית לבן הזוג)?

בשל העובדה שזכויות בנחלה עוברות באופן אוטומטי לבן הזוג שנותר בחיים, אכן, באמצעות הסכם ממון ניתן לדאוג לכך שהעברת הזכויות תוגבל בהתאם למה שניסחו הצדדים במסגרת הסכם הממון בינהם.

הסיטואציה הקשה היא גירושין. הזוג צריך להשתמש בכספו המשותף לשם קניית 25% מהנחלה.
אם כך, האם לא כדאי לרשום את הנחלה רק על האח ולהבטיח בהסכם ממון פיצוי מוסכם על החלק היחסי שרכשו במשותף?

זו גם אפשרות.
יש להבטיח את הזכויות של האח עם בטחונות מתאימים.

אני מעוניין לקבל הלוואה (עדיף בערבות מדינה) כדי לרכוש משק חקלאי גדול.

מה הם האפשרויות שלי ואיך עושים את זה.

אני מוכן להיפגש לקבל ייעוץ בנדון ולקבל ליווי עסקי של עורך דין גלעד שרגא בעניין.

העמדת הלוואת משכנתא לרכישת משק תלויה בין היתר בשווי השמאי של המשק וביכולת הכלכלית של הלווה להחזרת ההלוואה דבר המשתנה מלווה ללווה.

תוכל לקבוע פגישת ייעוץ במשרדנו בעניין - 03-6935310

אנחנו 2 חברים שירשנו נחלה .המוריש היה תושב חוץ ערירי. כעת אנחנו מעוניינים למכור את הנחלה .מה הזכיות שלנו ,והאים ניתן לחלק את הירושה לשניים

אין שום בעיה כאשר 2 יורשים נחלה.
לשניכם יש מחצית מהזכויות בנחלה, וכאשר תמכרו את זכויות הנחלה שניכם ביחד תקבלו מחצית מהתמורה לאחר תשלום המיסים.
מכיוון שהנחלה לא יכולה להירשם על שם שניכם יהיה צורך להעביר את הזכויות ישירות מבעל הזכויות לרוכשים.

מי בר הסמכות למנות ועדת קליטה ועד האגודה החקלאית או הועד המקומי המוניציפלי

תלוי עבור איזו זכות מדובר? רכישת נחלה או רכישת זכויות בהרחבה?
עבור רכישת זכויות של נחלה הסמכות נתונה לועד האגודה.
עבור רכישת זכויות בהרחבה -
בתיקון 8 לפקודת האגודות השיתופיות ("חוק ועדות קבלה") :

6ב. (א) (1) "הקצאת מקרקעין לאדם לשם רכישת זכות במקרקעין ביישוב קהילתי שבו פועלת ועדת קבלה, תיעשה לאחר קבלת אישורה של ועדת הקבלה".

בנוסף קובע התיקון (סעיף 6ב.(ב)(1) לפקודת האגודות השיתופיות) כי ועדת הקבלה תורכב מחמישה חברים:

א. שני נציגי היישוב.

ב. נציג התנועה שהיישוב מסונף אליה או חבר בה, ואם אין כזו אז נציג נוסף של היישוב.

ג. נציג הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית.

ד. נציג המועצה האזורית, קרי – ראש המועצה או סגנו, או עובד שימונה על ידי ראש המועצה.

הנני בת ממשיכה, אך עדיין הורי לא עשו זאת בצורה מסודרת מול הרשויות. בינתיים עשיתי תוכניות לבניה על שמם, שילמתי למינהל על שמם, והתוכניות גם הוגשו לועדה המחוזית על שמם. כיום, כאשר התוכנית מחכה לאישור בשמעונים, החליטו הורי להסדיר את העניין מול הרשויות, וזאת כדי שגם אוכל לקבל משכנתא. שאלתי היא, איך בשלב הזה אני משנה את התוכניות במינהל, ובשמעונים על שמי, האם זה בעייתי. האם לחכות לאישור של הועדה ואז לעשות את הפרוצדורה מול הרשויות. כל עניין העברת התוכניות על שמי, זה כמובן גם כדי שאוכל משכנתא.

תוכניות הבניה עדיין יישארו על שמם של בעלי הזכויות בנחלה גם כאשר מינו אותך כבת ממשיכה.
מגישת התוכניות אומנם תהיה את אבל הורייך עדיין יהיו חייבים לחתום ולאשר את התוכניות מול המינהל.
כל עוד הזכויות רשומות ע"ש ההורים הם בעלי זכות האישור והחתימה.

תודה על תשובתך, אך בהמשכה, איך אוכל לקבל משכנתא מהבנק אם התוכניות והאישור על שמם? מה עלי לעשות כדי לקבל משכנתא.

הבנק מודע לכך שהזכויות אינן רשומות על שמך.
מה שמעניין את הבנק זה שתהיה לו בטוחה שיוכל לשעבד להבטיח את ההלוואה ומצד שני שאת נוטלת ההלוואה, תראי לו יכולת החזר מימונית.
בהצלחה.

שתי שאלות אחרונות... ואם להורי יש כבר משכנתא על הנכס (קטנה) האם גם אני אוכל לקחת, או שעלי קודם לסלק את החוב שלהם ולקחת משכנתא.
שאלה שניה ואחרונה - שהורי יוודו לחיים ארוכים, אבל האם ביום שילכו לעולמם ואני זו הבת הממשיכה שיש לגביה צוואה ועתידה לבנות את ביתה על משקם, האם כדי לקבל את הזכויות במשק לאחר פטירתם, אדרש להראות את ההיתרים, טופס 4, והתוכניות של כל מה שנבנה על המשק, או שזה לא מעניין אף אחד וההעברה עוברת מיידית.

ניתן לקחת יותר ממשכנתא אחת על הנכס.
בהנחה שהצוואה ערוכה כמו שצריך או שהמינוי שלך כבת ממשיכה נעשה כנדרש, לא מעניין את המינהל מי בנה את בית המגורים העיקר שאין חריגות בניה ואין שימושים חורגים וקיימים בתיק המינהל היתרי בניה.

שלום רב!שאלתי בגדול היא סמכויות כבישים דרכי עפר במושב, שכני בהרחבה, שהינו בית אחרון בשורה החליט על דעת עצמו לסגור כביש עפר הסמוך לביתו שמשמש שנים את תושבי המושב על מנת שלא יפריעו לו, ולא רק זה אלא הכשיר אותו לחניית רכביו,תושבי המושב התנגדו וניסו להתרעם על כך, אך וועד המושב( אגודה חקלאית) טען שהאדמות בבעלותם וזכותם לעשות שינוי כרצונם, אוסיף שבפניה למועצה, הנל טענו שהכביש אינו מופיע כדרך מוסדרת במפות המועצה ועל כן אין זה בסמכותם, לי הסיפןר הנל לא נשמע הגיוני, אשמח לקבל תשובה בדרכי טיפול בסוגייה זו, אגב ראש וועד המושב הינו חותנו של השכן! תודה רבה

אין כל היתר לתושב הרחבה לעשות שימוש בדרכים ציבוריות או בשטחי האגודה ללא שקיבל היתר לכך. התשובה נמצאת בגוף השאלה כפי שציינת.
על כל פנים, השטחים המצויים בתחום המושב הינם באחריות האגודה / הוועד המקומי ולהם הזכות והסמכות לקבוע איזה שימוש יעשה במקרקעין אלו. תוכל לפנות לוועד המקומי במידה ולא תמצא אוזן קשובה בועד האגודה.

שלום וגמר חתימה טובה.
האם יש דרך לקבל אישור לבניית בית שליש בנחלה עבור בן נוסף. אין רצף של שלושה דורות. מוכן לפעול לפי החלטה 1155. במלים אחרות מוכן לתת כל התחייבות ע"מ שיאשרו להתחיל לבנות עכשיו.
שמעתי שהחזירו לחיים את טבלת השמאות לפי מושבים (לא פרטני) האם נכון?
האם תשלום דמי היוון יופחתו מעלות הפיצול? אם כן נראה שהמינהל צריך יהיה להחזיר כסף למי ששישלם 91 אחוז והפיצול עולה 33 אחוז? אני צפוי לשלם ממטר הבניה הראשון.

כיום האפשרות לבניית בית שלישי הינה קיומו של רצף בינדורי.
אכן, במסגרת החלטה 1155 מתייתר הצורך בהוכחת קיום 3 דורות בנחלה אולם עד ליישום ההחלטה, דרישה זו עדיין עומדת בעינה מבחינת המינהל.
הודעה על רצון להצטרף להחלטה 1155 ותשלום 91% מערך הקרקע תזכה את המתיישב בהשבת הכספים העודפים ששילם מעבר לקבוע בהחלטה, קרי מעבר ל - 33% .

סליחה שאני לא מבין. במידה ואני מתחייב עם בטחונות שאכנס ל-1155 כאשר יאפשרו זאת, האם יש אפשרות לקבל אישור עכשיו, ללא קשר לצד הכספי? הרי לפי ההיסטוריה של החלטה זו אפשר לחכות שנים.

תוכל להתחיל בהגשת תוכניות, אבל עדיין לא יאשרו לך בניית יחידה שלישית עד לכניסה להחלטה על כל המשתמע מכך.

האם במסגרת יישום עתידי של 1155 ופיצול נחלה, יהיה ניתן לפצל מגרש שעליו כבר נבנה בית בשטח הנמוך מ-160 מ"ר?
כלומר - לבנות היום ולפצל בעתיד את השטח עם זכויות הבניה שכבר מומשו?

כל עוד עומדים בהוראות החלטה 1155 לא תהיה מניעה ליישם את ההחלטה גם על בית מגורים שכבר נבנה, במידה שבית המגורים קיים והוא פחות מ - 160 מ"ר ניתן יהיה להצמיד לו זכויות בניה נוספות באופן בו הדבר יתאים להוראות ההחלטה.

חג שמח

שלום
ברצוני לשאול יש לאימי משק ובו בית שלה שבו היא מתגוררת ובנוסף בית חדש שאחי הוא בן ממשיך בנה לצורך כך הוא לקח משכנתא ושיעבד את המשק אימי מעוניינת להוריש לי את הבית שלה לצורך כך ברצוני לעשות הפרדת נחלה שתכלול את בית אימי האם ניתן לבצע זאת למרות שהמשק משועבד

השיעבוד שהוטל ע"י הבנק רובץ על כל הזכויות בנחלה ולכן לא ניתן לצמצמן לבית מגורים ספציפי בתוך הנחלה.

בעתיד לאחר שתסיימו את הליכי ההפרדה יהיה ניתן לצמצם את השיעבוד כך שיחול רק על הנחלה ולא על המגרש המפוצל מהנחלה.

תודה :-)

שלום
ברצוני לשאול מהם ההטבות/ הנחות הניתנות לנכים בעת מכירת נחלה
תודה מראש

ההנחה אותה ניתן לקבל בעת מכירת נחלה הינה הפחתה בתשלום דמי הסכמה.
תוכל לקרוא את החלטה 534 של מינהל מקרקעי ישראל הדנה במתן ההנחות וההפחתות מתשלום דמי הסכמה ולראות האם הנך זכאי לקבלת ההפחתה.

בקישור הבא:
http://www.gilad-law.co.il/?CategoryID=184&ArticleID=342

שלום רב,
מוניתי ע"י אבי כבן ממשיך בשנת 1976, אנחנו חולקים את אותה הנחלה ואני רשום כבן ממשיך בסוכנות היהודית, במנהל מקרקעי ישראל וחבר באגודת המושבים.
כמו כן, המשק עדיין רשום על שם אבי, אך יש בידי אישור חתום ע"י עו"ד שבו נכתב שמכסת הביצים תועבר על שמי לאחר שאבי ילך לעולמו, על מסמך זה חתומים מזכיר המושב ואבי.
בנוסף ישנה צוואה חתומה ע"י אבי בה מצויין כי לאחר מותו, הנחלה ומכסת הביצים יועברו לבן הממשיך ( אלי).
בעקבות סכסוך ביני לבין אחיי, הם פנו לאחרונה לאבי בדרישה שיעביר אליהם את המשק ואף מאיימים שידאגו שזכויותי כבן ממשיך ישללו ממני.
ברצוני לציין כי לפני מספר חודשים, חלה החמרה במצבו הרפואי של אבי, בבדיקה נוירולוגית אובחן כסובל מדימנציה מסוג אלצהיימר.
ברצוני לדעת האם אחיי יכולים להחתימו מול עו"ד על מסמך אשר יכול לשלול את זכויותי ולקחת ממני את המשק?

אחיך יכולים להחתים את אביך על מסמכים בכל שלב אבל לאור מה שתואר על ידך ההידרדרות הקוגנטיבית והדמנציה ממנה סובל אביך, במידה וכושר השיפוט שלו מבחינה משפטית נפגע, המסמכים עליהם הוחתם אביך בתקופה בה הוגדר כחסר כשרות משפטית לא יתקבלו על ידי הרשויות ובתי המשפט.
דאג לשמור על המסמכים הרפואיים המעידים על מצבו של אביך.

האם בבקשה לצו קיום צוואה יש לציין את הבן הממשיך? את המשק החקלאי??
תודה

בקשה לצו קיום צוואה מאשרת את הכתוב בצוואה ונותנת תוקף לצוואה, ללא שהיא מפרשת או מתמצתת את מה שכתוב בה.

סליחה אני התכוונתי בבקשה לצו ירושה אין צוואה, האם לציין בבקשה לצו ירושה בן ממשיך ומשק חקלאי?

התשובה זהה בין אם מדובר בצו ירושה ובין אם צו קיום צוואה.

שלום רב,
ברשותי נחלה (של 10 דונם) הנמצאת במושב באזור עוטף עזה. הנחלה התקבלה לפני כ- 5 שנים במסגרת בנים ממשיכים וכרגע עומדת ריקה (אין שום מבנה על השטח).
השבוע קיבלתי היתרי בנייה ואני מתכנן לבנות בית בעלות של כ- 600 אלף ש"ח.

ברצוני לדעת - אם אמכור את הבית בעוד 5 שנים נניח במחיר של 1 מיליון.
האם דמי ההסכמה שעלי לשלם יחושבו כשליש מהסכום הכולל של המכירה כלומר מיליון כפול 33% או שהחישוב יעשה לפי מיליון פחות 600 אלף שעלה לי לבנות את הבית ולכן יחושב רק מהרווח של 400 אלף ? כמו שנעשה במס שבח.

תודה רבה

אופן חישוב דמי ההסכמה בעסקאות של מכירת נחלות נערך על ידי רשות מקרקעי ישראל ובמסגרתו נערך חישוב על עליית ערך הנחלה מיום הרכישה למועד המכירה תוך הפחתה של המחוברים לקרקע.
חישוב זה נערך בין היתר גם בהתבסס על תחשיבים נוספים הנערכים ע"י המינהל ועל מחיר בסיס הנקבע עבור כל עסקה ועסקה.

ידוע כי החישוב מבוצע על ידי רשות מקרקעי ישראל בין מועד הרכישה למועד המכירה תוך התחשבות במחורים בקרקע.

אבל האם לפי החישוב הנ"ל עלויות הבנייה יקוזזו מסכום המכירה או לא ?

בעת עריכת חוות דעת שמאי לעניין חישוב דמי ההסכמה, נלקחות בחשבון גם עלויות הבניה המשתקפות בשווי המחוברים.
אם שווי המחוברים אינו משקף את ההשקעה ניתן להסתייע בעלויות הבניה שנדרשו בפועל לבניית המחוברים.

האם התקנת מערכת סולארית על גג בית פרטי תפגע בפטור ממס שבח במכירת הבית מאחר והבית לא שימש "למגורים בלבד" ?

רשויות המס נוטות לערוך הפרדה בין בית המגורים לזכויות נלוות.
ייתכן, ובשל ההשקעה המסחרית במערכת הסולארית, היקף הפטור על דירת המגורים יצומצם.

שלום!
אנו 14 בעלי חלקות צהובות רכשנו מגרשים בשנת 2002 לערך מכונס הנכסים של האגודה השיתופית ומיזם ,וקבלן שאמור לתת לנו שירותי בניה ופיתוח ,כאשר נותרו עוד 18 מגרשים להמשך הפרויוקט. שאמור להכלס סה״כ 32 מגרשים נחתמו הסכמים מול המועצה וכן מול הגורמים שהעלו כאן בהסכמים נפרדים . הבניה בשלב מסוים כאשר הבתים היו במצב כמעט גמר ופיתוח חלקי , הקבלן פשט את הרגל ומונה כונס ומפרק לחברה , אנו נאלצנו להשלים את המשך הבניה של הבתים כל אחד בפני עצמו ,ברצוני לציין שהקבלן קיבל כ90% מהכספים וללא כל ערבות בנקאית הדיירים הפסידו עשרות ומאות אלפי שקלים .נושא הפיתוח נשאר פתוח ובעזרת המועצה נכנסנו לבתים ללא מערכת ביוב מרכזית ללא כבשים תאורה וכו׳ אנו גרים עם חשמל זמני ובורות ספיגה,לאחר כשבע שנים המועצה יחיד עם האגודה בתמיכה של המשקם הוחלט לסיים את הפיתוחוכל הצדדים חתמו רק אותנו לא שאלו ,לאחר סיום הפיתוח פנינו למועצה על מנת לקבל טופס 4 נאמר לנו שאין באפשרותנו לקבל טופס 4 עד. שיוסדר תשלום של 30.000 ₪מכל דייר ותיק וכל רוכש חדש 150000₪ עבור הפיתוח אנו לא חתומים על כל הסכם בנושא.וניתן פסק המשקם בעניין .
שאלתי. האם המועצה ,האגודה ,המשקם יכולים לחייב אותי לשלם דבר שאני לא לתום ולא מחויב לאף גורם ומה ניתן לעדות בעניין קבלת טופס 4 ואיך אפשר לחייב את המועצה אנו לא קיבלנו דום דרישה לתשלום מאף גורם,האים המשקם יכול לפסוק ללא כל הסכמה מצדינו

אני מניח שהנושא הובא בפני המשקם מכח סמכותו על הסדרת חובות האגודה בה מדובר.
מכיוון שהמגרשים של האגודה יועדו לכיסוי חוב האגודה, יכול המשקם לפסוק מה יהיו התנאים לשיווק המגרשים והעברת הזכויות בהם.
אינני יודע על אלו הסכמי רכישה חתמתם ומה היו הזכויות וההגבלות על הרכישה במועד חתימת ההסכמים.
יש לבדוק זאת באופן מקצועי ולראות את כל השתלשלות העניינים.

בהצלחה

אבי ואימי חיו יחד בנחלה שלהם אימי נפטרה ואבי נותר בחיים
מכסת הביצים היתה רשומה על שם אימי והגשנו בקשה להעברת מכסת ביצי מאכל על שם אבי
כיום אבי רוצה למכור חלק ממיכסת הביצים אך נמסר לו ממועצת הלול כי לא יוכל להעביר חלק מהמיכסה עד להמצאת צו ירושה/צו קיום קוואה כחוק
הנני מבינה מדוע? אימי לא השאירה צוואה וכשאחד מבני הזוג בחיים עדיין הנחלה עוברת אליו ישירות אז מדוע צריך צו ירושה או קיום צוואה?

מעמדה של מכסת הביצים אינה ברורה בפסיקת בתי המשפט, פעמים היא חלק בלתי נפרד מהנחלה ופעמים הינה בעלת מעמד עצמאי.
בפסיקה האחרונה ניתן לראות כי מכסת הביצים אינה חלק מהנחלה ולכן מבקשים לקבל צו קיום צוואה או צו ירושה שיגדיר למי שייכות הזכויות במכסת הביצים שהינה במעמד זהה לנכסים אחרים של המנוח שאינם חלק מהנחלה.
ראי גם קישור לפסק דין בנושא:

http://www.gilad-law.co.il/?CategoryID=183&ArticleID=326

השתלשלות הענינים היא כזו:
בצוואה הוגדר בן ממשיך. עד מועד צו קיום ירושה של האב, הבן הממשיך נפטר.
הבן הממשיך לא היה חבר באגודה, והבעלות על הנחלה לא הוסדרה במנהל על שמו.
הבן, שאמור היה להיות הבן הממשיך, העביר את הנחלה לבנו ( לנכד) במסמך מתנה, טרם פטירתו.1. האם הנחלה היא שלו, למרות שלא הוסדרה במנהל ?
2. האם השתלשלות מעין זו , תקבל תוקף במנהל ? והנחלה תועבר לנכד?
יש אח נוסף, ויש בת זוג לבן הממשיך.
תודה על הסיוע בהבהרת המצב.

רק במידה ולא יהיו התנגדויות מצד יתר היורשים יסכימו במינהל לבצע את 2 העברות הזכויות, לבן הממשיך ואחר כך לבנו.
ללא כתבי ויתור מצד כל היורשים מינויו של הבן הממשיך וזכויותיו בנחלה מוטלות בספק.

שלום וברכה!
ברצוני לברר 1. האם הפרוצדורה של העברת בעלות בנחלה חקלאית לבן הממשיך ( שרשום בצוואה) דורשת את הסכמת וחתימת היורשים ( בנים) הרשומים בצוואה?
2. במקרה בו הבן הממשיך נפטר טרם הועברה והוסדרה הבעלות במנהל: מי ימונה במצב כזה לבעל הנחלה? האח השני, או בת הזוג?
תודה רבה!

יש לערוך אבחנה אם המדובר במינוי בין ממשיך שמונה במסגרת הסוכנות או בן ממשיך שמונה רק באגודה.
הסכמת האחים דרושה כאשר אין הוראה ספציפית בצוואה על העברת הזכויות לאחד היורשים וכאשר אין המדובר בהסכם משולש.
לפי ניסוח השאלה הייתי מציע להתייעץ עם עו"ד ולפרט בפניו את כל הנתונים ורק אז לקבל תמונה של המצב המשפטי הקיים בעניינכם.

האם הערעור בענין קבלה כחבר למושב מוגש לרשם האגודות השיתופיות או לביהמ"ש לעניינים מנהליים?

ניתן להגיש את הערעור על החלטת האסיפה הכללית לבית משפט שבסמכות - מחוזי.

בדרך של המרצת פתיחה או תביעה רגילה?

אשמח לדעת היקף מסים כולל משוער ע מכירת נחלה שנרכשה
בשנות השבעים על ידי אנשים שכיום הפ קשישים.

האם מדובר על היקפים של 15 אחוז או 40 אחוז (מצרפי
מס שבח דמי הסכמה ודמי מכירה)

תודה

היקף המיסוי על המוכרים עשוי להגיע עד 40% מהמכירה.
ניתן להפחית את היקף המיסים אולם העניין תלוי במס'' גורמים (סוג המושב, עיסוקיהם של המוכרים, הפעילות שבוצעה בנחלה וכד'').
בנייה נכונה של הסכם המכר והסתייעות באנשי מקצוע המלווים את ההליך, רו"ח ושמאי מביא להפחתה משמעותית במס ועשוי להגיע גם ל- 20% משווי המכירה.

האם הסמכות למנות או לפטר מתפקידה ועדת קליטה בישוב נתונה בידי ועד האגודה החקלאית או שלועד המקומי יש גם זכות לקבוע בנושא זה

האם ועד האגודה החקלאית זכאי לקבוע סדרי עדיפות לקבלת זכות לרכישת מגרש בהרחבה ןמתן זכות ראשונה לבני החברים באגודה ולאחר מכן כל שאר המבקשים

כל עוד ההחלטה אינה קובעת תנאים המפלים בין החברים, ניתן לקבוע קריטריונים וסדרי דין קדימה להקצאת הזכות לקבלת מגרש.

בהמשך לשאלתי הקודמת
האם בן ממשיך שנתקבל כבן ממשיך בהצבעה על ידי חברי האגודה ומעונין לרכוש מגרש לבנית ביתו בהרחבה חייב לקבל את אישורועדת הקליטה בישוב או שעצם קבלתו כבן ממשיך מספיקה
ברצוני לציין כי למעשה הוא כבר גר בשכירות במושב

כאשר הוא התקבל לחברות באגודה לא כמועמד אלא כחבר נראה לי מיותר להעבירו גם את ועדת הקליטה.
המדובר בגוף די זהה שאמון על בדיקת ההתאמה לישוב ואם הוא צלח את האגודה הרי שהקריטריונים לקבלה במסגרת ההרחבה מצומצמים ופחותים.

שלום!

במצב בו ההורים ממנים בן ממשיך במשק (ומנוי זה הושלם עפ"י דין) אך הבן הממשיך נפטר לפני ההורים, האם הזכויות של "בן ממשיך" עוברות אוטומית לאלמנתו של הבן (והיא בעצם היורשת בפועל, לאחר פטירת ההורים) או שעל ההורים למנות בן ממשיך חדש?

מקרה בעייתי, תלוי אם גם האלמנה מונתה כבן ממשיך ויש לה זכויות באגודה.
יש שוני האם גם במועד המינוי של הבן שנפטר גם אשתו מונתה.
רצוי לברר זאת בצורה יותר מקצועית לפי פרטי המקרה ולא בפורום.