פורום מושבים ונחלות

לכמה חלקות אפשר לפצל נחלה במסגרת החלטה 1155 ? זאת לשם חלוקת ירושה. כמובן כשממחלטה תבוא לידי יישום...

בהחלטה 1155 אין הגבלה על אפשרויות פיצול המגרשים מתוך שטח חלקת המגורים של הנחלה.
קיימים תנאים אשר יאפשרו פיצולו של כל מגרש ומגרש.
לכן, כל עוד בעל הנחלה עומד בתנאים, תאורטית הוא יוכל לבצע מס'' פיצולים של חלקת המגורים.

שלום רב,
במקרה בו האם נפטרה וכתבה בצוואה שהבן הבכור יהייה בן ממשיך והוא צריך לפצות את האחות במחצית שווי המשק
הבנתי כי צריך לשלם מס על הפיצוי
איך מחושב המס?
תודה מורן

חישוב המיסוי הינו כפי שהיה מחושב המיסוי אילו היתה מתבצעת מכירה לצד ג'', באופן יחסי לסכום הפיצוי שהועבר.
למעט דמי הסכמה.

קודם כל תודה רבה על המענה.
מה עושים בנוגע לפטורים?
אם יש לאחות שמקבלת את הפיצוי פטור ממס משבח... האם זה משהו שנלקח בחישוב? הרי זה לא מכירה לצד ג כפי שציינת...

זאת אומרת שלוקחים כמה שווה המשק מורידים את דמי ההסכמה ואת היתרה מחלקים בחצי ועל זה מחשבים את המס?

לפטור במכירת מגורים יש ערך כלכלי עצמאי, כאשר המכירה נעשית לצד ג'' המוכר מקבל את הפטור במקום בעלי העיזבון ולא משתמש בפטור עצמאי.

תלוי באיזה פטור היא משתמשת יש כל מיני פטורים במכירת דירת מגורים, שלה , של ההורים, פטור לפי סעיף 49 ב1 , 49ב2, 49ב5, יש לבדוק כל מקרה ומקרה ונסיבותיו.

ברשותי 2.258 מ"ר (2 דונם ורבע לערך) במשק עזר במושבה בשרון על אדמה פרטית (כלאמר לא ממ"י).
האם מותר להשכיר מחסן שיש לו רישוי כחוק לשימוש כסדנת עבודה (נגרות, תיקון כלי נגינה, וכדומה)?
אלו מיסים יחולו על השכרת מקום כזה?
תודה

צריך לבדוק את ההסכם עם המוסדות שהקנה לך את הזכויות במשק העזר, למרות שלטענתך מדובר בקרקע פרטית.
ההסכם מגדיר את צורת השימוש.

שלום רב,
מי חייב בתשלום מים של חלקת מגורים - הבעלים או המחזיק בפעול ?
תודה מראש

האגודה מכירה את חבר האגודה ומולו מתבצעת הקצאת מכסת המים ומנגד החיוב בתשלום.
כל עוד לא נרשם השוכר כיישות עצמאית תחתיו של בעל הנחלה, הדרישה תהיה כלפי בעל חלקת המגורים.

האם יש לשקול בשנית מכירה של נחלה,
בעקבות החלטת המנהל לפיצול ל5 יחידות.
והאם זה יכול להעלות את המחיר? אם כן זה בימינו אנו?

לא ידוע לי על החלטת מינהל חדשה המאפשרת פיצול הנחלה ל- 5 מגרשים.
בקושי ניתן לפצל מגרש אחד מהנחלה.
היכולת לדעת האם מבחינה כלכלית כיום יש עדיפות למכירת נחלה על פני מה שיהיה בעוד מספר שנים הינה בגדר נבואה.

שלום
הוריי הורישו את הנחלה לי ולגרוש שלי.
האם ניתן לרשום נחלה על שם שנינו.

לא.
אינכם מוגדרים עוד כתא משפחתי בהתאם להוראות מינהל מקרקעי ישראל.

הי,
שאלתי אומנם מסובכת אבל אשמח שתעזור לי בנדון.
לפניי שש שנים אימא שלי נפטרה השאירה משק במושב (שווה המון כסף) שאח שלי גר שם עד היום (נשוי +3) (המשק רשום ע"ש אימא שלי עדין)
אח שלי מספר שאימא השאירה את המשק על שמו (בן ממשיך) ויש צוואה בנדון, עד היום הוא מתעלמם ממני ולא מראה לי את הצוואה.
הסברתי לו שאני פונה לעורך דין לבדוק את הנושא.פניתי לרשם הצוואות ולצערי נהנתי בשלילה אין צוואה מופקדת.
השאלות שלי:
האם מגיע לי חלק מהמשק?
אם הוא באמת בן ממשיך אין לי שום זכות חלקי? פיצוי?
יש מקום בכלל להתחיל הליך ?
או יותר נכון לשאול מה אתם ממליצים לי לעשות?

שלי

שלי שלום,
חוסר הוודאות בו את נמצאת כאשר אין בידייך צוואה ואינך יודעת מה עתידו של המשק אכן יוצרים תחושה של בלבול.
השאלות ששאלת מורכבות ולא ניתן לענות עליהם בצורה מדויקת בפורום מכיוון שיש משמעות לסוג המינוי של אחיך כבן ממשיך ולטיב המינוי.
את עניין הצוואה אם יש בידו או אין בידו של אחיך, ניתן לפתור באמצעות הגשת בקשה למתן צו ירושה, כך שאם יש בידו צוואה הוא יצטרך להראותה ואם לא יראה ינתן צו ירושה שווה בין כל היורשים.
גם אם מונה בן ממשיך במשק יש אפשרות לקבלת פיצוי כספי על חלקך בירושה.
ככל שחולפות השנים הדבר ישמש לרעתך, ייתכן שהמשק כבר רשום על שמו.

שלום
אני גר באגודה שיתופית. האם על יחידה נפרדת בשטח של הוריי מחייבים אותי לשלם מיסים וארנונה?
(הוריי פיצלו את ביתם לעזרה לילדיהם ו/או למטרות רווח, והם אלו המשלמים על כל הנכסים שלהם (ארנונה, חשמל, מים וכו'') ולשוכר מהם נותר לשלם רק שכירות כפי שנקבע וסוכם מראש בניהם. מעולם לא אני ולא האנשים ששכרו לפניי את הדירה לא שילמו ארנונה או מסים- שהרי תיהיה זו ארנונה כפולה, לא?
לפי מה זה נקבע- לפי הנכס או לפי בית אב?
מה החוק אומר?
תודה על תשובתך, אמיר

סמכויות הטלת מיסי וועד מקומי על חברי האגודה יונקת מהסמכויות של המועצה כפי שמפורט בסעיף 133 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) תשי"ח- 1958 -

133. מסי ועד מקומי (תיקון: תשס"ד)

(א) ועד מקומי רשאי, באישור המועצה, להטיל בתחום הנהלתו כל מס שהמועצה רשאית להטיל לפי סעיף 68(א) ורשאי הוא, באישור המועצה ובכפוף להוראות חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992 (להלן - חוק ההסדרים), והתקנות שהותקנו לפיו להטיל ארנונה כללית, והכל לצורך ביצוע הסמכויות שהמועצה אצלה לו (להלן - מסי ועד מקומי); לא החליט ועד מקומי על הטלת מסי ועד מקומי בתחומו, רשאית המועצה, לאחר שניתנה לועד המקומי הזדמנות להשמיע את טענותיו, להחליט על הטלת מסי ועד מקומי כאמור אם נוכחה שהם דרושים לביצוע הסמכויות שאצלה לועד המקומי.

(ב) ועד מקומי ישתמש לצורכי הטלת מסים וארנונה כללית בשומות המועצה שנקבעו לנכסים בתחום הנהלתו; אם אין למועצה שומות מתאימות רשאי הועד המקומי לערוך שומות.

לפני 30 שנים עם פטירת אבי הוצא צו ירושה,בו לאימי הרוב ולי חלק.אחיי הבוגרים הסתלקו לטובת אימי.אך בפועל השתלטו על המשק והפכו אותי ואת אימי לכלי שרת שלהם.〈כל השנים הללו〉עתה אימי חסויה,אגב את צו הירושה מצאתי לפני שנתיים האחים הסתירו מאיתנו אותו.עבדתי במשק עם תלושים אך בפועל קיבלתי גרושים.מהרגע שאימי הפכה סיעודית אני מממנת ומטפלת בה.האפוטרופסית של אימי הגישה בקשה לאפוטרופוס הכללי למנות אותי דרך בית משפט לבת ממשיכה .אחיי מתנגדים האם זוהי הדרך?אימי הבטיחה לי את המשק בעל -פה.אחיי מממררים לי את החיים ולא נותנים לי לטפל באימי בראש שקט.

מינוי בת ממשיכה באמצעות אפוטרופוס הינה דרך אפשרית.
כאשר האפוטרופוס תומך בך האפשרות להגן על הנחלה גבוהה.
הסתייעי בעו"ד על מנת שייצג אותך בהליכים כך שגם קולך יישמע כצד יוזם ולא כצד נגרר להליך המשפטי.

שמי שושי ואני בת יחידה לאימי בעלת נחלה במושב.אני גרה עם בעלי במשק עזר במושב האם יש באפשרותי לרשת את הנחלה.משק העזר רשום על בעלי כי קיבל את המשק מהוריו שנפטרו והוא בן יחיד.

שושי שלום,

כעיקרון ההגבלה של המינהל המונעת מתא משפחתי להיות רשומים כבעלי זכויות בשתי נחלות הינה על מי שי על שמו זכויות בנחלה ולא משק עזר.
אין חשיבות לעובדה שמשק העזר רשום רק על שמו של בעלך.
מכיוון שהנכם רשומים כבעלי זכויות במשק עזר, ניתן לערוך תכנון מס לעניין ירושת הנחלה, כך שלא יהיה צורך לבצע העברה כפולה.

נכה 89% המקבל קיצבת נכות

מביטוח לאומי מעונין למכור את

זכותו במגרש בהרחבה שלא נרשם

במינהל מקרקעין המכירה אינה

לקרוב משפחה ואינו מהמושב

כל מכירת זכות אשר מתקבלת תמורה עבורה מחייבת דיווח לרשויות המס, וגם מכירת זכות למגרש הינה מכירה לכל דבר.
מבחינת הוראות מינהל מקרקעי ישראל קיים איסור על מכירת הזכות לפני שחלפו 5 שנים בהתאם להסכם עליו חתם בעל הזכות עם רשות מקרקעי ישראל.

יש לבדוק את ההסכם שנערך בעת מתן הזכויות.

שלום,
חמי קיבל מכתב מהמנהל שעל מנת לאשר בית שלישי בנחלה הוא צריך להמציא הסכם שלו עם אישור הוועד + לאשר שהדור השלישי נשוי.
אשמח לדעת מה זה ההסכם הזה? האם משהו סטנדרטי? וכן האם הדרישה שהדור השלישי יהיה נשוי היא הכרחית? מה עושים אם לא נשוי?
תודה רבה,
דביר

כפי שציינתי בתשובה הראשונה יש חובה להוכחת 3 דורות בנחלה כאשר הדור השלישי מקיים תא משפחתי והוא נשואי.
דרישת המינהל שנשלחה אליך הינה סטנדרטית ומקובלת.
במידה והדור השלישי אינו נשואי לא יאשרו את היחידה הנוספת בנחלה.
רק נישואין יאפשרו אישור בניית היחידה השלישית.

שלום רב,

בנחלה שלנו כיום ישנם 2 מבנים אחד של אמי(160 מ"ר) ואחד של משפחתי (70 מ"ר). ההנחלה רשומה על שם אמי.
האם ניתן לבנות בית נוסף צמוד למבנה שלנו לדור שלישי (סבי מצד אמי)?

תודה מראש

כאשר יש 3 דורות המתגוררים בשטח הנחלה וניתן להראות שגם הדור השלישי הינו תא משפחתי (בני זוג נשואים), יהיה ניתן לבנות גם יחידה שלישית.

שלום,
אני מעוניין להקים מחסן של כ 500 מטר בחלקה א'' במושב לשימוש לא חקלאי (להשכיר לתעשייה).
האם ניתן כלל לעשות זאת?
מה התהליך?
באילו עלויות כרוך?

תודה רבה,
דביר

יש לבדוק האם במועצה בה נמצא המושב יש תוכנית פל"ח.
במידה ויש ניתן להגיש בקשה לאישור שימוש חורג, העלויות נגזרות מסוג השימוש שנעשה בשטח ובהתאם לחוות דעת שמאית.

תודה!

שלום רב- מהם המיסים החלים על המוכר במכירת. נחלה והאם המעמ חל על המוכר כמוכן האם כיום המיסים מופחתים-תודה רבה על תשובתך

המיסים החלים על המוכר במכירת נחלה - מס שבח ודמי הסכמה.
המיסים החלים על הרוכש - מס רכישה ומע"מ.

קיימת אפשרות לקבלת הפחתות כתוצאה מגיל המוכר, עיסוקו של המוכר, הכרה בהוצאות וניכוי תשלומים.

סבתא של אישתי נפטרה במושב. היא גרה על חלקה יחד עם ביתה
שהיא דודתה של אשתי שגרה בבית נפרד. בנוסף היו לה שדות אותם השכירה באופן משני לחקלאי. בירושה כנראה הורישה את ביתה (בקרבת בית דודתי)לאמא של אשתי. (לא ברור לי אם יש קביעה כבר על בן ממשיך ובמידה וכן כנראה-דודתי).
שאלתי: מאחר ובירושה נכתב כנראה שהבית של הסבתא יעבור לאמא של אשתי,
ואמא שלה רוצה שאשתי ואני נגור שם. האם זה מצב שעלול להסתבך והאם עלינו להמנע מכניסה למגורים שם.
במידה ואין עדיין הגדרה של "בן ממשיך", האם לא יכול להיות סרוב למתן בן ממשיך,
משום ששני בנות הסבתא הן זאת שגרה שם והן אמא של אשתי אינן חקלאיות והאדמה החקלאית בנחלה מושכרת לחקלאי אחר, האם האגודה או המנהל או הסוכנות יכולים לסרב לתת את התואר "בן ממשיך"? ואם כן האם יש פוטנציאל כלשהו של פגיעה בזכויות המגורים על בתי המגורים ועל השטח עליהם הם בנויים?וכתוצאה מכך האם זה בטוח להיכנס לגור שם (אני ואישתי שהיא נכדת הנפטרת ז"ל),
כמו כן, במידה ודודתה שגרה שם היא בן ממשיך, ובצוואה כתוב שהבית של הסבתא יעבור לאמא של אשתי, האם אמא של אשתי יכולה לקבל בעלות על הבית בדרך כלשהיא? למרות שהיא לא דור ממשיך?
תודה רבה.

מצטער, אבל יש יותר מידי שאלות בשביל מסגרת הפורום.
מכיוון שמדובר במערכת יחסים מורכבת (בן ממשיך, צוואה והענקת זכויות מגורים בנחלה), זה יהיה לא מדויק לענות במסגרת הפורום לפני שבוחנים את המסמכים של המינוי והוראות הצוואה.
אני מניח שיש צורך לקבל יותר פרטים ולראות מסמכים על מנת לתת לך תשובה מדויקת. בהצלחה.

משנת 1990 אני בן ממשיך אבי ניפטר בשנת 2000 ואימי לפני שנתיים לפני שנה סיימתי את תהליך העברת הזכויות במשק,וכיום אני רשום כבעל הזכויות במשק,שאלתי האם מבחינה משפטית יש סיכוי לאחים שלי במקרה של תביעה לפיצויים או לחזקה במשק בזמן שאני כבר רשום כבעל הזכויות במשק

אודה לתשובתכם

בדרך כלל אם מצליחים לעבור את המשוכה של רישום הזכויות וככל וחולפות השנים ולא הוגשה תובענה על פיצויים הסיכויים הולכים ופוחתים.
יחד עם זאת זה תלוי בסוג מינוי הבן ממשיך, קיימים מינויים שעדיין קיימת חובה לפצות למרות שהזכויות נרשמות על שמו של אחד היורשים.
צריך לבדוק את סוג המינוי (אשרי אדם מפחד תמיד).

תודה על תשובתך

ברשותך עוד שאלה אחת מעמדי כבן ממשיך הוא מתוקף החוזה המשולש.

זכויות כבן ממשיך מכח הסכם משולש חזקות יותר ואינן מחייבות פיצוי.

תודה רבה

יישר כח

שיהיה בהצלחה.

שלום רב, שמי שולי ואני אלמנה+3. בעלי ז"ל היה אמור להיות בן ממשיך בנחלה אך לא נרשם. אמו נפטרה ואביו חסוי (האחות אפוטרופוסית),לפני כן בעלי היה האפוטרופוס.בעלי ז"ל טיפל ודאג לכל עיניני המשק עד ליום מותו. אציין כי האחות המדוברת ניסתה להעביר צוואה חתומה ע"י האם בה היא מורישה את הנחלה לבת,בית המשפט ביטל צוואה זו והנחלה עברה לאבא החסוי.אני חוששת כי עד 120 במות האב חלקם של ילדיי יגנז. האם ניתן לבצע מעין "הערת אזהרה" במנהל? נכון להיום האחות ובעלה מטפלים במשק היות ודאגו לנטרל אותי.אודה להדרכתך.

שולי שלום,

ככל והאבא לא ערך צוואה לפי תיאור פנייתך, מצבו כיום הוא אינו כשיר משפטית לערוך צוואה חדשה.
יחד עם זאת, היותו חסוי אינה הופכת אותו בהכרח לכזה שאינו יכול לערוך צוואה צריך לבדוק מה מצבו המנטלי.
מכיוון שהאפוטרופוס הינו מבני המשפחה רצוי ליידע את הרשויות על כך על מנת שלא יבוצעו מחטפים.
באופן כללי נראה שזכויותיהם של בעלך המנוח לא תיפגענה (גם זכויות ילדייך).
אני מציע שתפני לייעוץ משפטי כדי לוודא שזה אכן מצב הדברים.

שלום
יש ברשותי משק חקלאי איזה גודל מקסימלי של מחסן מותר לבנות במשק?והאם אוכל להשתמש בו לאחסנת ציוד אישי של העסק ?

גודל המחסנים משתנה לפי סוג השימוש הרלבנטי עבור המשק.
לדוגמא עבור מבנה המשמש לאחסנת ציוד וכלים חקלאיים גודל המחסן 60 מ"ר וניתן להוסיף עוד 40 מ"ר סככת כלים.

תלוי במטרת השימוש - בית קירור, חדר אריזה, מחלבה, דיר, רפת, אחסנת תוצרת חקלאית וכד''

האם ניתן להוון את הנכס במכירה ולנקות חלק מהסכום ממס שבח.

כל הוצאה שהביאה להשבחת הנכס יכולה לשמש כהוצאה מוכרת בהפחתת מס השבח בעת מכירה עתידית.
גם דמי הסכמה שמשולמים במכירת הנחלה מוכרים באופן חלקי בחישוב מס שבח.

כמה סך מההיוון מתנקה מהשבח. כנ;ל לגבי דמי הסכמה ''כמה מס מתנקה מהשבח(איזה אחוז)- ניתן להוון ומייד למכור. שכחתי להזכיר שזה משק עזר

לגבי דמי הסכמה החלק היחסי ששולם עבור החלק המשקי של הנחלה מותר בניכוי ממס שבח.
אם אין חלק משקי בחישוב מס השבח לא יותר ניכוי תשלום דמי ההסכמה.

לגבי דמי היוון -
תשלום דמי ההיוון יותר גם הוא בניכוי לפי סעיף 39 בכפוף לתנאים מצטברים אלה:
1. יש בסכום כדי להשביח את הזכות הנמכרת השבחה פיזית או תוספת לשווי.
2. התשלום ששולם לא הובא בחשבון לעניין רכישת הזכות הנמכרת, כדי שלא יווצר כפל ניכוי.
3. התשלום אינו מותר בניכוי לצרכי חישוב ההכנסה החייבת לפי פקודת מס הכנסה- אחרת יווצר כפל ניכוי.

אנחנו מספר יורשים של משק חקלאי, במשק גר אחד האחים עם משפחתו שהוא אחד היורשים, הוא אינו בן ממשיך ואין לו זכויות יתר מהיורשים האחרים, אין ברצונו לפנות את המשק, כל שער היורשים רוצים למכור את המשק, האם יש אפשרות לקיים פגישה ללא תשלום לצורך קבלת הצעת מחיר לטיפול בתיק, אודה לך על תשובתך

כן

המושב בו אני גר אמור להכפיל את מספר המשקים בשנים הקרובות. האם ניתן להגדיל במספר משקים רב יותר על אותן האדמות? האם יש חוק\תקנה של המינהל או הסוכנות היהודית לגודל משק מינימלי?

תודה לעונים

לכל מושב נקבע תקן נחלות המגדיר את מס'' הנחלות המותר להקצאה בשטח המשבצת.
לא ניתן לשווק יותר נחלות ממספר תקן הנחלות שאושר למושב בהתאם לספרי מינהל מקרקעי ישראל.

עוד גלעד שלום
מבקש לדעת אם ניתן באופן חוקי למושב לספח שטחי ציבור לנחלות ששטח הקרקע שלהן חסר במטר רבועים לפי מדידה
השכן שלי אמור לקבל שטחי ציבור הגובלים עם השטח שלי
העיניין הוא שהשטח המפורדז עתה מאפשר לי שימוש עד קצה גבול החלקה שלי לצורך בניית צימרים דבר שיקשה אם תאשר הוועדה המקומית את סיפוח השטחים אותם מייעד המושב
נא תשובתך

ועד האגודה יכול להגיש תוכנית תב"ע חדשה ובה להגדיר מחדש את גבולות הנחלות תוך שינויים של שטחי הציבור באופן שלא יפגע בגודלם הקיים של שטחי הציבור.
פעמים רבות יש צורך בביצוע התאמות של קביעת שטחי הנחלות לתוכניות חדשות ועדכניות דבר המצריך "לקיחת שטח מתוך השטח הציבורי, כמובן שתוכניות אלו צריכולת להיות מאושרות בוועדות השונות, מקומית ומחוזית.

שלום לך. רציתי לברר האם ישנה בעיה לחבר ועד מקומי ו/או חבר ועד האגודה של מושב להתמודד ולהתמנות כחבר במועצה האזורית
ידוע לי כי ישנה פסיקה בבג"ץ לאחרונה בענין הזה

בג"ץ 5871/10 יוסי תהילה ו- 20 אחרים נ'' שר הפנים.
בשנת 2010 תוקן צו המועצות המקומיות, ונקבע שגם חבר ועד מקומי מנוע מלכהן במועצה האזורית. משום החשש לניגוד עניינים, הכרוך בסמכויות המועצה האזורית ביחס לועד המקומי.
לאחר התיקון עתרו מספר חברי מועצה אזורית לביהמ"ש העליון בכדי שיבטל את התיקון בית המשפט דחה את הבקשה.

ביהמ"ש העניק צו, לפיו לא יודחו חברים המכהנים כיום בוועד המקומי ובמועצה האזורית יחדיו, וזאת עד לבחירות אשר יתקיימו בדצמבר 2013.

מה לגבי חבר בועד האגודה?
לכאורה גם ניגוד אינטרסים מובהק, למרות שבפסיקה נכתב רק חבר ועד מקומי.
ומה וקרה במקום שיש זהות ועדים?

שלום רב,
יש ברשות משפחה של בעלי נחלה במושב במרכז הארץ הנחלה היא על שם חמי
כיום יש בית אחד בנוי של האח הגדול (בנה לפני כ-10 שנים) ואנו מעונינים לבנות בית -2 (התוכניות כרגע במנהל לאישור) הבנו כי אם נרצה לקחת משכנתא מהבנק זה בעייתי כי השטח לא על שמנו ויש כבר בית בנוי ,כמו כן במנהל להוסיף את בעלי הוא הבן זה מסובך ולהבנתנו כרוך בעלויות גבוהות
מהם האפשרויות העומדות לפנינו

בברכה

במידה ונעשה הסכם משפחתי על הנחלה בין שני אחים ,האם הסכם זה יכול לסייע בקבלת משכנתא -כלומר האם הסכם זה אומר שיהיה לנו זכות על הקרקע ,היות וקיום הנחלה על שם חמי בלבד

ההסכם הינו הסכם משפחתי פנימי ואינו מחייב כלפי הרשויות או הבנקים כך שקיומו של ההסכם לא תשכנע את הבנק לתת לכם משכנתא.

האפשרות שלכם הינה לקבל את הסכמת חמך על לקיחת המשכנתא, להראות לבנק שיש לכם כושר החזר גבוה והשיעבודים הקיימים כבר על הנחלה נמוכים.
ניתן לקבל משכנתא נוספת על זו הקיימת כבר.
בהצלחה.

שלום ברצוני לשאול מהו גודל השטח שאגודה
שיתופית יכולה לקחת לתושב/ חקלאי לטובת גידול משותף תודה רבה ערן

בכל אגודה ואגודה זה משתנה.
בדרך כלל מה שמוגדר כחלקה ג'' מיועד לגידול המשותף.

נוצר מצב שבו 50 אחוז מהנחלה האגודה משכירה ל"גידול משותף" ובעצם מה שנשאר לי לעבד הוא חצי משק כאשר חקלאות היא פרנסתי היחידה האם יש מקסימום שטח שאגודה חקלאית יכולה לקחת לחבריה לטובת השכרה תודה

תברר כיצד מוגדרת החלקה אותה משכירה האגודה. אם המדובר בחלקה ב'' יש לך עילה לבקש לעבד אותה בעצמך.

כיצד מממשים צו ירושה של נחלה/משק
כך שהיורשים יקבלו את התמורה.
כמו כן האם ניתן לבצע ההליך ללא עו"ד

כאש בצו הירושה מופיעים מס'' יורשים, ומעוניינים לממש את הנחלה, כל היורשים הופכים להיות המוכרים של הנחלה ומתבצעת עסקת מכירה רגילה.
כמו בכל עסקת נדל"ן ניתן לבצע עסקה ללא עורך דין אולם על הדיווח לרשויות המס ולמינהל יש לאמת את המסמכים בפני עו"ד.

מה התהליך הנדרש מאח ומה העלויות במידה ואח מוותר על חלקו (חצי) במשק עזר

אם המק רשום על כבר על שמם של שני האחים יש לערוך עסקת מתנה מאחד לשני. אם המדובר בירושה מספיק חתימה על כתב ויתור מאחד לשני.

אני עומד להוציא למכירה בית בהרחבה. הבית אינו רשום בטאבו ויש לו זכויות בנייה מהוונות חלקיות (150 מר). האם המנהל יחייב אותי לרכוש את מלוא זכויות הבנייה בטרם המכירה?

על פי הוראות מינהל מקרקעי ישראל אסורה השכירות במשק חקלאי באופן גורף.
בין אם מדובר לתקופה קצרה ובין אם המדובר לתקופה ארוכה.

כאשר המדובר בשוכר שהינו חבר אגודה, ניתן לערוך הסכם עיבוד משותף בין הצדדים.
ביחס לדירת המגורים עצמה האיסור להשכיר עומד בעינו.