פורום מושבים ונחלות

היי
אני קורא באינטרנט על החלטה 1355 ואני מנסה להבין האם באופן ריאלי חלוקת נחלה זה דבר שניתן לעשות.

יש נחלה שאני שוקל לקנות ואם ריאלי למכור חצי דונם ממנה כשטח נםרד זה משנה את התמונה אז כמה שאלות:

1. האם ההחלטה 1355 כבר מעוגנת בחוק וזה אפשרי?
2. במה כרוך העניין מקניית הנחלה עד לפיצול? מה השלבים העיקריים?
3. האם אפשר למכור שטח עם בית מגורים פרטי עליו או שזה רק שטח?
4. מה ה- catch? כי אם זה ריאלי אז מדוע לא כולם עושים זאת?
5. האם ההחלטה חסומה בזמן? זה הוראת שעה או חוק?
6. זה רלוונטי לכל נחלה? איך מבררים עבור נחלה מסויימת אם זה תקף לגביה?

המדובר בהחלטה של מועצת מקרקעי ישראל ולכן היא אינה בחוק או בתקנות.
ההחלטה אושרה במספר החלטות שהתקבלו על ידי רשות מקרקעי ישראל אולם טרם ניתן לממשה עד לפרסומן של תקנות לביצוע.
מכיוון שטרם בוצעו פיצולי נחלה על פי ההחלטות החדשות חלק מהשאלות שנשאלו עדיין לא עמדו לבחינה פרקטית.

תוכל להרחיב בנושא -
http://www.gilad-law.co.il/איך-לפצל-נחלה

כמה צריך לשלם מס רכישה לצד שפיצל נחלה במושב. מה הנוסחה?
הנחלה ננתקבלה בירושה, חצי חצי בין 2 יורשים. החלק המפוצל חצי דונם. (979)
לכל אחד יש בית בנחלה.
האם מי שפיצל צריך לשלם גם מס שבח?

מס רכישה בפיצול נחלה נעשה על פי שווי הזכויות שהועברו בין הצדדים על פי מדרגות מס הרכישה.
שמאי מקרקעין יכול לבצע הערכת שווי של הזכויות שפוצלו.

עו"ד שרגא שלום
אשמח לשמוע דעתך:
בעלים של נחלה קיבל בירושה נחלה נוספת.
הוא עיבד את האדמות של 2 הנחלות לאורך כל השנים.
עכשיו הסוכנות טוענת שהוא לא הבעלים של הנחלה המקורית שהיתה בבעלותו שכן הוא קיבל את הבעלות בנחלה שקיבל בירושה.
הוא לא יכול להיות בעלים של 2 נחלות. ולכן הוא נרשם כבעלים בנחלה שקיבל מאביו.
העניין הוא שהוא מעולם לא ויתר על זכותו בנחלה המקורית. הוא אמנם עבר להתגורר בנחלה שקיבל מאביו אך לא ויתר על זכותו בנחלה המקורית (ואין שום מסמך גם לסוכנות שאומר את זה)
האם יכול להיות שפשוט לקחו ממנו את הנחלה המקורית? האם הוא לא זכאי לכל הפחות לפיצוי? תודה מראש

מיכל שלום,
אינני לא מכיר מקרה שבו הפקיעו מאדם זכויות בנחלה רק מפני שקיבל או ירש נחלה אחרת.

אם כך אתה אומר שמה שהם עשו זה לא חוקי??
האם הם צריכים להחזיר את הבעלות?
תודה

אני אומר שסתם ככה לא מפקיעים זכויות בנחלה.
וייתכן ועשו זאת שלא כדין. תצטרכו לבדוק זאת.

שלום רב,
אין צוואה מסודרת ולכן הנחלה מחולקת בין היורשים.
אחד היורשים מעוניין לפצות את אחיו ולקנות את הנחלה.
א. אילו מיסים יצטרך לשלם לצורך העברת הבעלות?
ב. האם ניתן לדחות תשלום המיסים?
ג. מה גובהם של המיסים?

ברכישת נחלה ע"י אחד היורשים ומתן פיצוי כספי ליתר הרוכשים יחולו מס שבח ומס רכישה על גובה הפיצוי שהועבר בפועל.

היי,
מה עם תשלום למנהל?
האם ניתן לדחות את תשלום המיסים או חלק מהם?
כמה עליי (המפצה) להכין בנוסף לפיצוי ע"מ להשלים את העברת הבעלות??

תודה רבה!

מכירת משק לבן/בת ואו מכירת משק לאח/אחות אילו מיסים אם בכלל יש לשלם ולמי?תודה !

האם נכון להיום יורש שמפצה אחים ובהסכמתם הנחלה עוברת אליו אמור לשלם דמי הסכמה?

נכון

מי אמור לשלם את מס הרכישה ומס השבח ? הרוכש או האח שמקבל את הפיצוי?ובאיזה אחוז מדובר?

שלום,
אשתי (מושבניקית במקור) ואני (קיבוצניק במקור) בונים בית בקיבוץ על קרקע אותה אנו חוכרים מרמ"י (כיום שנינו חברי קיבוץ).
לאשתי יש הזדמנות להיות בת ממשיכה במושב בו היא גדלה אבל הבנתי שיש בעיה להיות בעל זכויות במגרש מגורים בקיבוץ וגם בנחלה במושב. האם יש דרך כלשהי בה היא יכולה לממש את ההזדמנות להיות גם בעלת נחלה במושב? האם העברת בעלות על הקרקע ועל הבית בקיבוץ רק על שמי תאפשר לה להיות בעלת הנחלה במושב אם היא רשומה רק על שמה?

כאשר אדם מתקבל לחברות באגודה שיתופית במושב הוא נדרש לחתום על תצהיר הוא שאינו חבר באגודה שיתופית אחרת כך שהמציאות הזו אינה חוקית.
העובדה שאחד מבני הזוג חבר בקיבוץ והשני מונה כבן ממשיך יכולה להתקיים בפועל כי כל אחד חותם או חתן בעבר על תצהיר אחר למרות העובדה שמבחינת הדין הישראלי הם נחשבים לתא משפחתי אחד.
וכפי ששני בני זוג לא יכולים לרכוש בפטור ממכרז שני מגרשים בצורה נפרדת אותו הדין יחול גם במקרה זה.

כיום שנינו חברי קיבוץ אבל לאשתי יש את האופציה להתמנות כבת ממשיכה במושב.
בתצהיר של המושב שלה באמת כתוב שלא ניתן להיות חבר באגודה אחרת, ובתצהיר מול הסוכנות והמנהל לגבי הקרקע במושב כתוב שלא ניתן להיות בעל מגרש מגורים אחר.
בהנחה שהיא תסיר את חברותה מהקיבוץ והבית בקיבוץ יעבור להיות רשום עלי בלבד, האם היא תוכל לממש את זכותה כבת ממשיכה במושב? או שיש למנהל דרך לאכוף את זה שאנחנו בני זוג ואז לא יהיה ניתן לעשות זאת בכל מקרה?
יש לציין שהתחתנו בנישואים אזרחיים בחו"ל ואנחנו לא רשומים כנשואים במשרד הפנים.

אם תוסר החברות של בת הזוג בקיבוץ אני מניח שניתן יהיה לרשום אותה כבת ממשיכה בנחלה.

האם יידרש גם שהבעלות על הבית והמגרש בקיבוץ תעבור אלי בלבד? האם אפשר בכלל להעביר בעלות שכזאת ללא תמורה? האם העובדה שהמשכנתא רשומה על שנינו תהווה בעיה?

חלקה בגודל 1.3 דונם חוזה חכירה מקורי משנת 1951 בן מצוין במפורש שלהוספת בניה בחלקה נדרשת הסכמת המינהל. המינהל זכאי לשערך ערך הקרקע אך לא זכאי לתשלום מעבר לשיערוך דמי חכירה. בשנת 1981 הוגשה בקשה להיתר בניה ליחדה נוספת בגודל 230 מטר. הועדה לא דרשה חתימת מינהל. ניתן היתר והבניה הושלמה בשנת 1982.בשנת 1988 בעקבות בקשה של החוכרים לרשןם הסכם שיתוף המינהל סרב ודרש רישום בית משותף.במקביל הוציא מכתב דרישה לתשלום דמי היתר. החוכר הפנה תשומת לב המינהל לסעיף בחוזה החכירה המקורי.וקיבל תשובה שהמינהל יעדכן דמי החכירה. בפועל המינהל המשיך לשלוח דמי חכירה מקוריים. דמי החכירה המקורים שוערכו רק לפי המדד.בשנת 2011 ניתנה אפשרות להוון דמי החכירה. החוכר שילם דמי הוון ומאז אין חיובים מצד המינהל. לפני כשנתים נודע לחוכר על אפשרות לבנית יחידה נוספת. החוכר חושש לפנות למינהל מחשש שידרש לשלם הפרשי דמי חכירה על השנים בהם לא חויב בשערוך כתוצאה מהתנהלות רשלנית של המינהל חוות דעתך האם להעיר מתים או לוותר על רעיון נחידה השלישית

לא מכיר את עובדות המקרה ולא קראתי את נוסח הסכם החכירה אבל אם אתה אוהב סיכון כך אותו ונסה להתווכח על תשלום דמי החכירה ההיסטוריים.

שלום,
אני בעלים של מגרש במושב ומעוניין לרכוש זכויות לבית במושב אחר. האם הדרישה לחתום על תצהיר לפיו אני לא בעל זכויות במושב אחר היא דרישה חוקית? האם יש דרך לעקוף אותה? מה הבסיס שלה? עמדה במבחן בג"ץ? האם זה לא פגיעה בחופש הקניין?
תודה רבה.

כאשר רוכשים זכויות מלאות ללא פטור ממכרז אין מניעה מלרכוש שני בתים בשני מושבים.

תודה.
אם מדובר בהרחבה של יישוב/ מושב ניתן להניח שמדובר על עסקה פטורה ממכרז, לא?
ובכל מקרה, בהנחה שכן מדובר על עסקה בפטור ממכרז, איך תיראה תשובתך לשאלה הראשונה שלי?

שלום
רציתי לשאול האם דין ודברים בהיטל מיסים של וועד מקומי, בתוך ישוב שהוא אגודה שיתופית נחשב כעיסקי האגודה?
תודה

מיסים של וועד מקומי אינם בהכרח "עסקי אגודה"

שלום גלעד,

אם הצטרפתי להסכם 1464, יש לי זכויות של 375 מ"ר בנוי.
ברצוני לבנות 3 יח"ד, בנוסף ליחידת הדיור הקיימת של ההורים. 3 יח"ד יישמשו את האחים (כולל אותי).
מה הבעיה?
ההורים כבר בנו בית עם זכויות של 230 מ"ר, ונותרו רק 375-230 מ"ר זכויות בנייה, כלומר 145 מ"ר בלבד. את הבית של ההורים כמובן לא נהרוס ונבנה אחד קטן יותר.

לפי חוקי המנהל, ניתן לפצל מגרש אם יש לו לפחות 160 מ"ר זכויות בנייה.
אם אין מספיק זכויות בנייה, צריך לשלם עליהם 91% משיווי הקרקע כדי להשלים ל-160 מ"ר. אבל אפילו 160 מ"ר לא מספיק כדי לבנות 3 בתים בנוסף לבית של ההורים..


האם ניתן לפצל מגרשי מגורים ולצרף להם שטחים בייעוד חקלאי על מנת לייצור נחלה חדשה (קיים רצף בשטח) שגם תאפשר לאחים לגור וגם להתפרנס מחקלאות, ע"י יצירת הנחלה החדשה? כמו כן, ייזכו לזכויות בנייה "נורמלית" של 375 מ"ר בנוי שייאפשר להם לבנות שלושה בתים מכובדים?

תוצאה סופית תהיה שתי נחלות עם זכויות בנייה של 375 מ"ר כל אחת ושטחים לחקלאות לצורכי פרנסה.

לא ניתן לפצל מגרשי מגורים ולצרף להם שטחים בייעוד חקלאי על מנת לייצור נחלה חדשה גם אם קיים רצף בשטח. פיצול המגרשים יעשה רק מתוך חלקת המגורים. גודל הבתים נקבע בהתאם לזכויות הבניה שקיימות בוועדה המקומית לתכנון ובניה ולא על מנת שיתאימו לכל משפחה ומשפחה ולצורכי הדיור של כל נחלה.
לכן לא תוכלו על פי הוראות רשות מקרקעי ישראל הקיימות כיום ליצור עוד נחלה מתוך הנחלה הקיימת.

תודה גלעד על תשובתך, הנה מספר שאלות נוספות:
אם חלקה א'' היא x דונם וחלקת המגורים המיועדת (לפי ההגדרה בהסכם 1464) היא y כאשר x-y= 1.4 דונם. גודל מגרש מינימלי בתכנית התקפה הינו 0.7 דונם.
על פניו ניתן ליצור שני מגרשים ולרשום אותם בטאבו.לתת לעוד שני אחים לבנות בית על מגרש עצמאי רשום בטאבו (רשם המקרקעין). בנוסף לעוד אח אחר שייפצל מגרש מגורים מחלקה א'' של ההורים וייקבל גם הוא מגרש 0.7 דונם. האם אכן אפשרי?
כמה זכויות בנייה ייקבלו? האם אילו של התכנית המפורטת התקפה, לפי אחוז שטח עיקרי כפול שטח המגרש ברוטו (35٪ כפול 750 מ"ר) או 160 מ"ר זכויות בנייה כפי שכתוב בהסכם 1464? או בכלל 375 מ"ר זכויות בנייה יחידה מגורים בסיסית?
האם זה ייחשב אדמת מנהל בחכירה מהוונת ל49 שנה בייעוד מגורים (אבל לא אדמה פרטית בפועל).
מתי ייתנו היוון ל200 שנה כפי שהובטח בזמנו "חכירה לדורותיים"?

שלום רב,

יש לי מספר שאלות הנוגעות לטפסי ההצטרפות להסכם רמ"י 1464:

1. ברצוני לשאול לגבי מעמד היישוב כנרת (מושבה). כנרת (מושבה) יישוב ייחודי- היא אינה מושב שיתופי ואינה קיבוץ. בכנרת (מושבה) ישנם שלושה אגודות מים שבהם חברים חלק מתושבי היישוב (בעיקר אלה המתפרנסים מחקלאות) אבל אין שיתופיות מלאה בשאר הנושאים החקלאיים וכן גם קיים מזכיר יישוב הפועל בהתנדבות מול המועצה האיזורית עמק הירדן (הרשות המוניצפאלית).
השאלה היא ממי יש לקבל את "התחייבות אגודה שיתופית" כפי שנכתב בטופס הבקשה לחתימה על חוזה חכירה לדורות לחלקה א'' של הנחלה. האם ממזכיר היישוב או ממנהל אגודת המים. האם מזכיר היישוב יהיה בקיא בתמ"א 35?

2.
מדוע יישובי עמק הירדן (כנרת- מושבה כלולה בהם) לא מופיעים ברשימת תקני הנחלות כפי שפורסם ע"י משרד החקלאות:
http://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/reshut_technun/technun_calcali/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D/2012/pages/Soil_standards_information_paper.aspx

פניתי לכותב המסמך- עומר בן אשר והוא אמר שלא ידוע לו כרגע על תקן שכזה ליישובי עמק הירדן (כנראה בהכנה.. כפי שנכתב במסמך) האם ידוע לך מה ניתן לעשות במצב כזה?

3. אין לנחלה שעבודים, לכן כיצד ניתן לקבל "אישור סילוק או החרגה של כל השעבודים החלים על שטח נשוא חוזה החכירה" שהרי הנחלה מעולם לא היתה תחת שעבוד- האם זה אישור אופציונאלי?

4. מה הכוונה ב"אישור האגודה על הרכב הנחלה"? האם הכוונה אישור האגודה על סך השטח בייעוד לחקלאות וסך השטח בייעוד למגורים ? כאמור ליישוב אין אגודה שיתופית ולכן לא ברור אם קיים אצל מזכיר היישוב הנתונים האלה, כיצד יוכל לחתום על מסמך כזה? האם ישנו טופס מוכן?

מעמדה של המושבה כנרת אכן אינו דומה למושבים רגילים בהם קיימת אגודה שיתופית מתפקדת ופעילה.
חוץ מהמושב כנרת קיימים מושבים נוספים שאינם עוד מושבים אבל קיימים בהם בעלי נחלות היסטוריים ולכן ברשות מקרקעי ישראל יצטרכו למצוא פתרון לבעיה זו.
בחלק מהמושבים גם חתימה של וועד המקומי או מזכיר הישוב עושה את העבודה כלפי המינהל אבל אין לדעת.
2. אישור על הרכב נחלה הינו אישור שמוציא מזכיר האגודה על השטחים והזכויות הקיימות לנחלה גודל חלקה א'' ב'' ו- ג'' והגידולים בהן.
3. אישור על העדר שיעבודים ומשכונים בשטח הנחלה ניתן לקבל ע"י הוצאת אישור זכויות נקי מרמ"י על כך שלא מופיעים בו התחייבויות לצדדי ג''.

א.האם החלטה ברוב של האסיפה הכללית להשית מיסוי שונה על יח'' דיור להשכרה ועל יח'' דיור לקייט היא ב"תום לב" וב"צדק טבעי"?
ב.האם בסכסוכים הפנייה היא לרשם בלבד והערעור הוא לביהמש'' העליון בלבד?

אסיפה כללית יכולה לערוך אבחנה בין מיסוי של יחידת מגורים להשכרת ארוכת טווח לבין צימר לבין מבנה תעשה לבין בית מלאכה.
גם אם הדבר לא נעשה בתום לב ע"י ציבור הבוחרים אבל האבחנה היא נכונה ומוצדקת זו החלטה שהתקבלה ברוב קולות החברים.

שלום,
אנו נרשמנו להרחבה בישוב קהילתי ויש לנו הקצאה לשטח שאושרה על ידי הסוכנות והישוב והאישורים בדרך למנהל,
הישוב מבקש שנתחום על תצהיר מומלץ למנהל ובו יש סעיף בנוסף לסעיפים אחרים שמקובלים עלינו שאנו מוותרים על ספסוד משרד השיכון כנספח לחוזה התשתיות הציבוריות שנחתם לפני שנה .
אנו לא מעוניינים לחתום על סעיף זה.
1. האם הישוב יכול לחייב אותנו לחתום על מסמך זה?
2. אני הוספתי לתצהיר בגוף ההודעה כי הישוב דרש מאיתנו אך החתומים מטה לא חתמו על מסמך זה.
אנא דעתך

אם האגודה תעמוד על חתימתכם על התצהיר המקורי היא תמנע את חתימתה על המסמכים האחרים והסכמתה מסמכים הנדרשים מכם לצורך קבלת הזכויות במגרש החדש.

ואם זה נכון יהיה לי מאוד קשה לבצע זאת
עוד לא קיבלנו את השטח החדש בישוב..
האם כדאי לי למכור או להעביר את הבית במתנה לילד שלי? רווק בן 20 כדי שלא אצטרך להיות "זרוקה" ביחד עם משפחתי 3 שנים ואולי 4 עד שתסתיים בנייתו של הבית החדש.

אם אלו החלטות הישוב ואינך מתכוונת לערער או לטעון שהחלטות אלו אינן תקפות, הפתרון שהצעת להעברת הזכויות במתנה לבן הינו פתרון נכון.

שלום,
יש לנו בית בישוב קהילתי ואנו מעוניינים לבנות בית חדש
מזכיר הישוב אמר שאנו חייבים למכור את הבית תוך 3 חודשים .
האם אמירתו נכונה?
כיצד ניתן לבדוק זאת מול המנהל?

אינני יודע.
יש צורך לבדוק את החלטות שהתקבלו ביישבו שלכם או בתקנון הישוב כדי לדעת אם יש התייחסות לרכישת דירה נוספת ע"י אותה משפחה.

שלום,
בהנחה שמס על דירה שלישית יכנס לתוקף, גובה המס על הדירה השלישית אמור להיות אחוז מערך הדירה (ועד תקרה של 1500שח בחודש).

מהו שוויו של בית שלישי בנחלה, האם עלות בנית הבית השלישי? (או מחיר ,בערך, של וילה בהרחבה?)

תודה
אסף

אסף שלום,
בהנחה שהחוק יעבור ואכן ימוסו כל הבתים המצויים בנחלה והדבר לא יוחרג במסגרת החוק החדש...
מכיוון שמדובר בזכויות שאינן מהוונות לא ניתן יהיה להשוותן לזכויות בית בהרחבה ויהיה צורך לבצע שמאות או הערכה של שווי זכויות מסוג זה.

שלום

אני מתגורר במשק בו חלקה א צמודה לחלקה ב והן עומדות זו לצד זו.
על מנת להכשיר את אחד המבנים בנחלה שנמצא בחלקה ב רציתי לסובב את החלקות כך שחלקה א תהיה בחזית וחלקה ב תהיה מאחור דרך שינוי תב"ע.
כשניגשתי עם התוכניות לאגודה האגודה סרבה לחתום לי על התוכנית בגלל שהדבר מונע מהם בתכנון עתידי להקים מבנים בשטח החלקה ב (שלי!) במידה וירצו לקחת אותם ממני (אין כרגע תוכנית בתוקף).

רציתי לדעת האם לאגודה יש את הזכות לא לחתום על השינוי?
מה הזכות הקניינית שלי בחלקה ב'' (מדובר בחלקה ב'' שאנו מעבדים משנות החמישים של המאה הקודמת)

תודה ויום טוב
אלירז

אלירז שלום,

לאגודה יש זכות להימנע מלחתום על תוכניות אשר עלולות לפגוע בזכויותיה.
מכיוון שהזכויות בחלקה ב'' הינן של האגודה והן מאפשרות לחבר האגודה לעשות בהן שימוש גם אם זה במשך עשרות שנים, לכן היא יכולה להימנע מלחתום על תוכניות שיפגעו לדעתה בזכויותיה בעתיד.

אנחנו מעוניינים לקנות מגרש במושב מבן ממשיך. חוזה הפיתוח שלו עד ינואר 2017. האם ניתן להאריך את חוזה הפיתוח בעת הקנייה? האם זה דורש תשלום?

עליכם לבדוק האם בכלל ניתן לרכוש את זכויות המגרש מפני שזכויות אלו הוקצו על ידי רשות מקרקעי ישראל לאותו מוכר בפטור ממכרז וחל איסור לבצע את המכירה.

שלום
אנו מעוניינים לשפץ בית במשק שרשום על הורינו, שהינם בחיים. האם ישנה אפשרות בתהליך לקיחת המשכנתא מול הבנק לצורך השיפוץ שלא לערב את המנהל?
להבנתנו מאחר ואנו ברי רשות של המנהל ישנו הכרח של מעורבותם בתהליך לקיחת המכשנתא? האם זה תלוי בבנק ממנו המשכנתא נלקחת?

תודה רבה מראש

הענקת משכנתא ע"י הבנק כרוכה בקבלת הסכמת בעל הקרקע אותה משעבדים לטובת הבנק ומכיוון שהמינהל הוא סוג של בעל הקרקע לכן נדרשת הסכמתו ומעורבותו בכל התהליך.

שלום רב ותודה מראש על התשובה
להורי יש הסכם חכירה עם המנהל לבית במושב.
עכשיו הם מתגרשים
המושב אומר שאם הם ימכרו את הבית אז הם מאבדים את הזכויות שלהם
מדובר במושב שיתופי
לאמי לא אכפת לעזוב את המושב אבל אבי מעוניין להישאר במושב שם גרים האחים שלו ורוצה לשמור על הזכויות שלו מהמושב - זכויות פנסיה וכו''
האם זה חוקי שבמכירת הבית מאבדים הורי את הזכויות שלהם במושב שיתופי?
האם אבי יכול להיות חבר אגודה מבלי שיהיו לו בית במושב? וכך לשמור על הזכויות שלו?
תודה

מכיוון שמדובר במושב שיתופי יש לראות מה אומר תקנון המושב ובו יש התייחסות לעזיבה של המושב או מכירת הזכויות וייתכן ותהיה התייחסות גם לגירושין.
במושב שיתופי הזכויות בבית המגורים אינן מוסדרות בהסכם ישיר מול רשות מקרקעי ישראל והן בדרך כלל מול המושב עצמו ולכן המושב יכול לקבוע מה יהיה מעמד החברים לאחר עזיבה ומכירה.
בדרך כלל מושב אינו מאפשר חברות באגודה ללא שהנך בעל זכויות בבית מגורים.

ההורים התגרשו והבן רוצה לרכוש את המשק. לבן יש כבר דירה בבעלותו שאלותיי: האם יש מיסוי ברכישת המשק ואם כן כמה?ואיזה?

כמו כל נכס נדלן גם ברכישת משק חקלאי ישנו מיסוי על הרכישה.
מכיוון שכבר יש בבעלותך דירה, לכן מדרגות המס שיחולו עליך הן מדרגות מיסוי דירת מגורים שניה ביחס לבתי המגורים בנחלה.
תוכל להתעדכן במדרגות העדכניות ברשות המיסים.
ביחס למשק עצמו - מדרגת המס על הקרקע של המשק הינה מדרגת מס קבועה של 6% .

ההורים שלי נשואים מעל 35 שנה .
לפני כן אבי התאלמן ויש לו ילדים מנישאים קודמים . האם יש להם זכויות יתר ? האם הנחלה שייכת להורי באופן שווה ?
במידה והם לא מכינים צוואה אוטומטית הכל עובר לבן זוג שנשאר ?

העובדה שההורים נשואים 35 שנה עדיין אינה מוציאה את ילדיהם מנישואים קודמים מחוץ למעגל הירושה.
לכן רצוי מאוד לערות צוואה בה יוגדרו מי הם היורשים.
במערכת היחסים בין בני הזוג בפטירת אחד מהם כל הזכויות אמורות לעבור לבן הזוג שנותר בחיים.

על ידי ביה"מ ניתן פירוק שיתוף משק לשנת 2005. כאשר הגיע מועד הפירוק החליטו בני הזוג שהתגרשו 10 שנים קודם לכן, לא לפרק ולהמשיך להחזיק במשק ההסכמה ניתנה על אימון ובע"פ. 10 שנים נוספות חלפו ואז החליט אחד הצדדים לממש את פסק הדין השאלה האם אין חוק התיישנות על פסקי דין והאם אין ברירה וצריך למכור מאחר והצד השני מתנגד למכירה וגם הוא ושני ילדים משותפים גרים במשק אשמח לתשובתך בדגש על התיישנות

החוק קובע תקופת התיישנות למימוש פסק דין של 25 שנים בהם ניתן לפעול.
ככל ונתנו הסכמות שבע"פ בין בני הזוג תוקפן למשך תקופת ההסכמה. בכל מצב במידה ולא חלפה תקופת ההתיישנות ניתן יהיה לתבוע את מימוש פסק הדין ופירוק השיתוף בנחלה.
העובדה שעדיין מתגוררים בנחלה ילדיהם המשותפים אינה מצדיקה דחיית מימוש פסק הדין.

שלום,
אני מבין שאחד התנאים לפיצול נחלה הוא שאינה ממושכנת. האם בכל זאת ניתן באופן מעשי לפצל כאשר שווי הנחלה לאחר הפיצול עדיין גבוה משמעותית מגובה המשכנתא?
תודה,
פלוני

אם הבנק שהעניק את הלוואת המשכנתא, יסכים לצמצם את המשכון לשטח שאינו כולל את שטח הפיצול, לא אמורה להיות בעיה.

שלום, בניתי בית בנחלה של אבי ואני מוגדר כבן ממשיך. לקחנו על בנית הבית הלואת משכנתא כשאבי שותף להלוואה. באישור הזכויות העדכני של הנחלה שמי לא מוזכר, אין פרצלציה וכמובן שאין לי אפשרות למכור את הנכס במידה שאצטרך. יש לי דירה אחרת שבבעלותי בטאבו ולא ברור לי האם היא מוגדרת לפי החוק כדירה ראשונה או דירה שניה.
תודה מראש

החוק עדיין לא עבר זה עדיין בשלב הצעת חוק.
לפי ההצעה הדירה שבנית בנחלה למרות שהנך בן ממשיך אינה רשומה על שמך אז ככל הנראה יתייחסו אליה כדירתו השניה של אביך בעל הנחלה.

שלום גלעד , היו כתבות לגבי אישור בניית יחידת דיור שלישית (פרט לבית שאנו מתגוררים בו) , אנו מתגוררים במושב במרכז הארץ. ברשותינו יחידה שלישית כיצד מסדירים זאת מאחר ועו"ד ציין שאנו לא ברשימת מושבי הפריפרייה ,פרסום בעבר התייחס לכלל הישובים בארץ אך בפועל נראה שמשרד שיכון ובינוי לא מיישם כך את הדברים. האם יש בכך טעם לפגם? מה הנחייתך במקרה כזה?

מכיוון שעדיין החלטות רשות מקרקעי ישראל אינן מיושמות, ולאור העובדה שהיחידה השלישית שנמצאת בנחלה שלכם כבר בנויה אין לך הרבה מה לעשות מלבד להמתין לכניסת ההחלטות לתוקף ולהגיש בקשה להיתרי בניה כדין.

שלום רב,
אנחנו ידועים בציבור ומעוניינים לקנות נחלה חקלאית. האם צריכה להיות בעיה מול המנהל בעניין זה? האם אנחנו חייבים להיות נשואים "פורמאלית" לשם כך?

בסעיפי חוק שונים, יש הגדרות שונות, למונח "בני זוג", מאחר ואין הגדרה אחידה למושג, יכול להיות שבני זוג יהיו "ידועים בציבור" לצרכיו של חוק אחד ,אבל לא יוגדרו כך בחוק אחר.
הואיל והנושא אינו מוסדר כראוי בחקיקה ואין הגדרה אחידה בית המשפט הוא זה שתפקידו לפרש את המונח בהתאם למטרת ותכלית ההוראה שבחוק .
רשות מקרקעי ישראל מכירה בבני זוג בצורה רחבה מעבר לבני זוג מאותו מין לצורכי רישום מגרשים בהרחבה ומכירים גם בבני זוג ידועים בציבור לצורך רכישת נחלה.

שלום רב,
כתבתי שאלה וכנראה התפספסה אז אני כותבת שוב ואודה מאוד לתשובתך.
מבחינת המנהל אני לא רשומה כבעלת זכויות
רק שולמו על ידי תשלומים עבור פיתוח של המגרש.
לפי מה שנאמר לי באגודה של המושב יש לי רק זכות .
ואני יכולה למכור רק את הזכות שלי זה נכון?
האם גם במקרה כזה יש היטל השבחה? כלומר מקרה שאני לא רשומה כבעלת זכויות ?
האם היטל השבחה חל רק כשיש תוכניות? אם לא השבחתי את הקרקע האם עדין ידרשו ממני לשלם היטל השבחה?
תודה

כאשר הזכויות במגרש הן שלך אז הרשות יכולה לדרוש תשלום היטל השבחה גם אם אלו עדיין לא נרשמו על שמך ברשות מקרקעי ישראל.

אני נמצא במשא ומתן על רכישת משק. למושב אין תבע תקפה (חלק מהשטחים הם מנהל חלקם טאבו) במשק מלבד בית המגורים מחסן שהוסב ליחדת דיור מושכרת (משולם עליה ארנונה למועצה) ולול המושכר כמחסן (כ-600 מ"ר). המשק המדובר נמצא על אדמת מנהל. האם בעתיד יש סיכוי שאני אתבקש לשלם למנהל עבור יחידת הדיור והלול\מחסן תשלומים משמעותיים?
תודה,

לאחר רכישת המשק אתה אמור לקבל משק נקי משימושים חורגים כאשר כל תשלומי העבר הוסדרו.
אם יהיה לך הסכם רכישה מתאים שיכסה את כל השימושים החורגים הנעשים בנחלה אני מניח שלא תצטרך להיות מחויב בתשלומים על חובות עבר.

לפני עשר שנים שילמתי עבור פיתוח של מגרש בהרחבה במושב.
עכשיו אני מבקשת למכור את המגרש
האגודה והמנהל טוענים שאני לא בעלת הזכות במגרש . וכי עלי לשלם היטל השבחה.
טוענים שלא שילמתי דמי חכירה ובאגודה טוענים שמה שאני יכולה למכור את הזכות שלי .
אני לא מצליחה להבין. אני בעלים או לא? ואם לא כפי שהם טוענים למה דורשים ממני לשלם היטל השבחה?
תודה מיכל

לא ברור משאלתך מה הסטאטוס שלך מבחינת רשות מקרקעי ישראל? האם המגרש הוקצה לך ואת רשומה ברמ"י כבעלת הזכויות או שתהליך ההקצאה לא הסתיים ורק שומו על ידך תשלומים עבור פיתוח.
בכל מקרה מכירת זכויות מחויבת בתשלום היטל השבחה ככל וקיימות תוכניות שאושרו והשביחו לך את הזכויות במגרש.

תודה על תשובתך
מבחינת המנהל אני לא רשומה כבעלת זכויות
רק שולמו על ידי תשלומים עבור פיתוח
כלומר לפי מה שנאמר לי באגודה אני יכולה למכור רק את הזכות שלי זה נכון?
האם גם במקרה כזה יש היטל השבחה?

שלום,
הורי נפטרו ולאחר מכן נחתם הסכם עם אחיי שלפיו יש חלוקה במשק בין האחים, בהסכם היו אי הבנות בלשון ההמעטה ולבסוף בית משפט פסק שההסכם תקף ואחי בן ממשיך ולי יש את בית ההורים שאמור להתבצע בו פיצול נחלה, אחי אינו גר במשק ויש בנחלה רק את בית הורי שבו אני גרה. בהסכם נכתב ש"הבית יהווה יחידה עצמאית אשר לא תלויה במשק" אך נכתב בנוסף של מגיע לי שום שטח מסביב לבית. כמובן שעד היום אחי לא ביצע שום פעולת פיצול וגם לא מתכוון לעשות כך. שאלתי היא מה ניתן לעשות והאם עפ"י חוק מגיע לי שטח מסביב לבית ואיך ניתן לבצע את הפיצול?

אודה על תשובתך..

יש לראות מה נכתב בפסק הדין אשר איפשר לך לבצע פיצול של בית המגורים מתוך שטח הנחלה של אחיך.
לא ניתן לפצל בית מגורים ללא שטח אדמה מינימלי מסביבו + דרכי גישה לבית המגורים.
רצוי שתראי את פסק הדין לעו"ד על מנת שיסביר לך מה האפשרויות העומדות בפנייך .