פורום מושבים ונחלות

שלום,

מעוניין לברר לגבי פיצול מגרש שני מהנחלה (פיצול ראשון כבר בוצע בעבר) בהקשר של אחוזי בניה אפשריים וההסדר הקנייני מול רמ"י. התשלום בפיצול הראשון היה לפי הוראת אגף 62 (דמי כניסה). האם ניתן לבצע זאת גם בפיצול המגרש השני או שנחוייב לפעול לפי הוראת "דמי הרכישה"?
ובכל מקרה, מה עדיף לבחור באיזור עדיפות לאומית ב''

תודה

ניתן לפצל גם מגרש שני מהנחלה במסגרת הוראת אגף 62 . ההחלטה באיזו מסגרת מפצלים את המגרש היא וולונטרית.
כדי להחליט מה כדאי כלכלית במקרה הספציפי שלך צריך לבחון את נתוני הנחלה הספציפית שלך. אני מציע שתפנה לייעוץ משפטי.

במקרה כזה בו הפיצול הראשון בוצע במסגרת הוראת אגף 62, האם זכויות הבניה ( 160 מ'' סטנדרטיים של יחידה ובפועל מעבר לכך ) נגרעים מזכויות הבניה של כלל הנחלה ( 375 מ'' או מעבר במושבים מסוימים) ? במידה וכן איך ניתן לפצל יחידה נוספת?

תודה

ההורים שלי עשו צוואה הדדית.
הם קבעו שאם הם בחיים אז הנחלה תועבר אחד לשני (לבן הזוג) ואם בן הזוג לא בחיים אז הנחלה תהייה לכולנו (לכל הילדים) .
אמא שלי נפטרה. אבא שלי קיבל את כל הנחלה. אבא שלי העביר את כל הנחלה לאחותי.
אבא שלי ואחותי אומרים שהתייעצו ושיש הסכם משולש על המשק וההסכם הזה אומר שהנחלה עוברת לאבא שלי ובגלל זה הצוואה ההדדית לא תקפה. ואבא שלי יכול להעביר את הנחלה לאחותי .
האם זה נכון? הרי יש להם צוואה הדדית.
האם זה לא הפרה של הצוואה ההדדית?
תודה רבה מראש על העזרה

קצת קשה לענות מבלי לקרוא את הוראות הצוואה.
במרבית המקרים הסכם המשבצת באגודה והוראות הירושה שבו גוברים על הוראות הצוואה.

בני מחזיק דירה על שמו ביהודה ושומרון במעמד בר רשות
אני ואישתי מעוניינים להפכו לבן ממשיך במשק חקלאי שבבעלותינו במושב במרכז הארץ
האם יש מניעה בשל היותו בר רשות בנכס לפעולה זאת מבחינת רמ"י?

היותו של בנך במעמד בר רשות בדירה אינו מהווה בעיה מבחינת רשות מקרקעי ישראל וניתן לרשום אותו כבן ממשיך על זכויותיכם בנחלה.

כאשר חבר אגודה המבצע היוון לחלקה א'' ורוצה לשייך את חלקות ב'' לחוזה חכירה לדורות לאחר ביצוע תצ"ר מתברר כי החלטת המנהל קובעת שדרושה הסכמה של האסיפה הכללית. לצערינו הרב התלות הזאת יוצרת בפועל בעיה חמורה, כי במקרה של סכסוכים פנימיים בין חברים וצרות עין לא ניתן אף פעם להעביר החלטה כזאת, במיוחד כאשר המסר שמועבר בין החברים שרק אותו חבר נהנה מהשיוך. כי ההתנהלות של בעל הנחלה תהיה מול המנהל.
מדוע שלא תפעלו מול המנהל לשנות את הדרישה הזאת אשר פוגעת בזכויות הקניניות של בעל הנחלה שביצע היוון בתקווה לשייך גם את חלקות ב'' לחוזה. נוצר מצב מפלה כי האגודה מבקשת לשמור לעצמה את השליטה בחלקות ב'' לצרכים שלה ועל כן במציאות של היום לא ניתן להעביר החלטת אסיפה שתאפשר שיוך חלקות ב''.
מה המלצתך כי המקרה אמיתי.

אתה צודק בהחלט אנו נפעל גם בעניין זה מול רמ"י בנסיון לשנות את המצב הקיים.

אבקשך בגלל חשיבות הנושא לכתוב מאמר עמדה בעיתון קו למושב כדי להעלות את הנושא על סדר היום של מנכ"ל תנועת המושבים "עמית יפרח".
תודה

בשנת 2001 בוצע הופקע על ידי מינהל מקרקעי ישראל 8 דונם עבור הרחבת כביש.
המינהל פיצה אותנו כבעלי הנכס עבור הקרקע והגידולים.
עכשיו לאחר כמעט 20 שנה דורשת האגודה החזר עבור הפיצוי שקיבלנו על הקרקע מיוון לימינו.
האם רשאי המינהל לדרוש כספי פיצויים שניתנו ישירות מהמינהל לבעלי הנכס, אחרי 20 שנה?
האם עצם העובדה שבשעתו לא התקבלה שום קובלנה בעניין, מעיד על הסכמת האגודה לתהליך, ולא ניתן לשנותו (ישנה התיישנות)?

חלקות ב'' הינן זכויות של האגודה בקרקע שהושכרו לחברי האגודה לצורך עיבוד חקלאי.
כאשר נגרע שטח מתוך משבצת האגודה הפיצוי שייך לאגודה גם אם נעשה שימוש באותה חלקה על ידי מי מחברי האגודה.
העובדה שחלפו 20 שנה ולא הוגשה דרישה מצד האגודה לקבלת הפיצוי הכספי הינה בעייתית.
כמובן שצריך לבדוק את מעורבותה של האגודה בעבר בהליכי ההפקעה על מנת לחוות דעה יותר מקצועית בעניין.

גלעד, תודה על הידע העשיר. רציתי לשאול כמה שאלות:
א. האם בנחלה מהוונת אפשר לפתוח חנות לא חקלאית במבנה של הלול?
ב. האם אפשר גם להשכיר את החנות לצד ג''?
ג. האם אפשר לאשר בניית מגורים בשטח של הלול?
ד. האם אפשר לפצל נחלה, כשהנחלה הנוספת תהיה בשטח של הלול?

ניתן לפתוח חנות אבל זה כרוך בתשלום נוסף.
ניתן להשכיר את החנות לצד ג''.
אם הלול בתוך חלקת המגורים ניתן.
ניתן לפצל מגרש כל עוד המגרש בתוך חלקת המגורים.

שלום, האם ישנה מניעה ברכישת מגרש בהרחבה מאדם פרטי כאשר לקונה קיים מגרש באותו מושב שאותו רכש בפטור ממכרז?

לא אמורה להיות מניעה מרכישת המגרש הנוסף.

אם אלמנה מעוניינת לרשום בצוואה נוטריונית על העברה בירושה של המשק - אגודה שיתופית.
נאמר לה שאין יותר רישום של בן ממשיך למרות זאת היא מעוניינת לרשום רק על אחד מילדיה בלבד את הנחלה.
מה הפתרון שמומלץ לה לבצע על מנת שלא יהיו מריבות בעתיד והכל יהיה מסודר?

היא יכולה לרשום את הבן במסגרת הצוואה שתערך בצורה כזו שתבטיח את העברת מלוא הזכויות לאותו בן.
כדי שלא יהיו מריבות בעתיד מומלץ להתייעץ עם עו"ד.

האם ניתן להעביר מגרש בהרחבה לאם שהיא כבר בעלת נחלה במושב - אגודה שיתופית... או פתרון אחר ?
כמו אציין שלאחים כבר יש מגרשים בהרחבה.

ניתן להעביר מגרש לאמא שהיא כבר בעלת נחלה במסגרת מכירה של המגרש מהבעלים כמכירה בשוק החופשי.

שלום לפני3 שנים אישתי ירשה נחלה והועברו כל הזכויות במנהל ובסוכנות -חוזה משולש.
1.כעת מתברר כי היא לא חברת אגודה בגלל שלא עלתה להצבעה באספה הכללית קבלתה.
האם בעת ירושת נחלה לא מתקבלים כל החובות והזכויות? האם באמת צריך לעבור הצבעה באספה כללית?

2.האם אני כבעלה שלא רשום כבעל הזכויות יכול להתקבל לאגודה ? בהתאם לתא משפחתי? או שאינני בעל שום זכויות?

לצורך העברת זכויות בנחלה ליורש נדרשת האגודה לחתום על מסמכי העברה וככל והיא אינה מסכימה לקבל את היורש עליה להימנע מלחתום על מסמכים אלו.
בדרך כלל באגודות לא נדרש הליך אישור אסיפה כללית לקבלת יורש של בן מושב.
כאשר אחד מבני הזוג מתקבל לחברות גם בן הזוג שלו הופך לחבר אגודה.

בס"ד.
קבוצה מעונינת לרכוש את כל חלקות הרחבה המאושרת של מושב שכבר 30 שנה לא נוצלה על ידי המושב. (לא משבצות בתוך הישוב).
האם היא צריכה את הסכמת המושב ?
האם המושב יכול לדרוש תשלום כל שהוא או שההתנהלות היא מול רמ"י בלבד ?

ככל והמדובר בשטח השייך לאגודת המושב ונמצא בתוך שטח משבצת של האגודה יש לקבל את הסכמת האגודה לכל מהלך, גם אם מדובר בקבוצה שמעוניינת לרכוש את כל המגרשים.

או ניצולי מחנות ריכוז או נפגעי הפרהוד (הפרהוד זה טבח שנעשה ביהודי עירק בשנת 1941) - זכאים להנחות בדמי הסכמה\רכישה?

ניתן להגיש בקשה לקבלת פטור חלקי מתשלום דמי הסכמה לנכה (לפי שיעור הנכות שנקבעה לו) לפי חוק נכי המלחמה בנאצים התשי"ד-1954 - בעל אישור על דרגת נכות שקבעה ועדה רפואית לפי תקנות נכי המלחמה בנאצים (ועדה רפואית), התשי"ד-1954 (13), או ועדה רפואית עליונה לפי תקנות נכי מלחמה בנאצים (ועדה רפואית עליונה), התשי"ז-1957 (14)

שלום,
האם ישנה מגבלה לקנות מגרש בפטור ממכרז בהרחבה במושב, כאשר בעבר היה לקונה נכס בפטור ממכרז?

בנוסף, האם קונה אחד יכול לרכוש 2 מגרשים בהרחבה במושב מאדם פרטי (לא מרמ"י)?

בתנאי המכרז של רמ"י מופיעות ההגבלות על השתתפות במכרז, קיימים מכרזים שבהם נמנעת האפשרות להשתתף ממי שכבר זכה בעבר.
כאשר רכישת המגרש מתבצעת מאדם פרטי כמכירה בשוק החופשי אין מניעה מלרכוש שני מגרשים.

אני רוצה לרכוש נחלה ולעשות היוון. כיצד עלי לנהוג כדי שלא אצטרך לשלם גם דמי היוון וגם דמי הסכמה?

אין כפל תשלום אם שילמת דמי היוון לא תשלם דמי הסכמה על חלקת המגורים. תשלום דמי ההסכמה יהיה רק על השטח החקלאי.

וגם דמי הסכמה:
עד כמה שהבנתי הוון זה מחיר של 5% מהשטח עד 500 מ"ר ועוד 51% מהשטח שמעל 500 מ"ר. ועל זה יש להוסיף מע"מ.
דמי ההסכמה הם שליש מעליית ערך משק העזר (שליש מעליית הערך או שליש מכל השטח?).
האם מה שכתבתי זה נכון?
בנוסף אם אני מעל גיל 60 האם אני מקבל הנחה על דמי הסכמה או דמי רכישה?

בגדול מה שכתבת נכון - צריך לבדוק על איזה נכס מדובר.
אין הנחות משמעותיות לדמי ההיוון לבעלי זכויות בגיל פנסיה.

קניתי נחלה והמוכר שילם דמי הסכמה. כעת אני רוצה למכור אותה הלאה. האם אצטרך לשלם שוב דמי הסכמה?

כיום במכירת נחלה התשלום שדורשת רשות מקרקעי ישראל הינו תשלום דמי רכישה.
במידה ובעבר שולמו דמי הסכמה ישנה אפשרות לבקש את קיזוז התשלום מתשלום דמי הרכישה החדש, הדבר תלוי במועד בו שולמו דמי ההסכמה בעבר.

האם בנחלה מהוונת אפשר לעשות יותר שימושים שאינם חקלאיים?

ניתן לבצע שימושים שאינם חקלאיים בנחלה מהוונת רק שיש צורך לשלם על כך לרמ"י.

בחלקה א'' בשטח של הלולים אפשר לעשות חנות למוצרים לא חקלאיים? אפשר גם לבנות שם דירות?

שלום,
יש לנו נחלה במושב
באופן רישמי יש לנו 4 דונם שטח בנחלה.
כיום אנו רוצים לפצל את השטח במחלה בין אחים.

מסתבר שבעבר, למעלה מ 20 שנה אבי מכר שטח מסויים (אולי חצי דונם)
לשכן שגר בצמוד לשטח הזה.
המכירה נעשתה בינהם בלי עדכון במנהל וברשויות..

מה עושים במצב כזה?
האם אפשר לבטל את זה?
מניחה שלא היה עו"ד מעורב בעסקה הזו.
מה אתה מציע לעשות?
היות וצריך להגיע חודש ואנו רוצים לפצל את השטח ולבצע שינוי ייעוד לצורך בניית בית.

אודה לתשובתך.

משה

ככל ומכירת השטח נעשתה שלא כדין ובניגוד להוראות רשות מקרקעי ישראל וכל בעלי הזכויות בנחלה ניתן לטעון שהעסקה אינה חוקית ולא תקפה.
יחד עם זאת למי שרכש את הזכויות מאביך ישנה זכות להגיש תביעת פיצויים על כך שהעסקה לא יצאה אל הפועל ונעשתה בחוסר תום לב אם אכן היה ידוע שלא ניתן לממש את המכירה. בכל מצב צריך להכיר בצורה יותר מפורטת את פרטי העסקה כדי לדעת מה הדרך הנכונה להביא לביטול העסקה.

ברשותי נחלה בפרוייקט פיצול נחלות במושב. בחלק מהנחלות התגלה אסבסט ומחכים שהמדינה תפנה. הנחלה שלי נמנת מבין אלו שאין בהן אסבסט. בינתיים הועדה לתכנון ובניה לא מוכנה לאשר תוכניות עד שאין חתימה של האגש"ח. האגש"ח לא מוכן לחתום לנחלות ללא האסבסט. שאלתי היא האם הועדה לתכנון ובניה שהיא גוף תכנוני יכולה למנוע אישור תוכניות ממניעים שאינם תכנוניים?

לא.
הוועדה לתכנון ובניה אמורה לשקול שיקולים תכנוניים.

שלום,
בינואר 2019 מכרנו נחלה במושב. מאז ועד עתה לא קיבלנו את הרשאת המינהל וכמובן הסכום לדמי ההסכמה . כך שאין באפשרותנו להעביר את הנכס למוכר. עו"ד שלנו אמרה שהיא מרימה ידיים. מה לעשות?

מכיוון שאיני יודע מה הסיבה לעיכוב האם זה בשל סיבות הקשורות בכם כמוכרים או סתם עיכוב ברשות מקרקעי ישראל, אין לי דרך לעזור לכם.
רק מיופה הכח בתיק יכול לדעת מה הסיבה האמיתית לעיכוב.
עורכת הדין שלכם אמורה לתת לכם תשובות.

העיכוב במינהל וכשעורכת הדין שלנו אומרת שהיא מרימה ידיים, איך אנחנו ממשיכים לסיום התהליך?

אשמח להסבר בקצרה מה תפקיד מנהל עיזבון במכירת משק בין יורשים

ומה האפשריות של הרוכש
אם בשל ניהול עיזבון שגוי/ לקוי
ניגרמו נזקים/ הפסדים

היום מסתבר לי ששום דבר לא נעשה במסגרת ניהול העיזבון
מלבד הסכמים בין היורשים
שגם נעשו בצורה לא מקצועית בעיקר סחטנית

במסגרת חיפוש ברשת נתקלתי במושא
תיקון חלוקה
סעיף 120
האם ניתן לתבוע בחזרה כספים ששולמו בעודף
למרות שההסכמים כבר אושרו עי" בית משפט

תודה מראש
וכבוד רב
אלי

מנהל עיזבון בדרך כלל מתמנה על מנת לנהו עיזבונו של נפטר, כאשר היורשים אינם יכולים לנהל או לחלק ביניהם את העיזבון בעצמם ונזקקים לצד ג'' אוביקטיבי לשם כך.
חלק מתפקידיו של מנהל עיזבון לגבות חובות של העיזבון, לשלם חובות, ולהמשיך לנהל את נכסי העיזבון באופן שוטף עד למועד בו יחולק העיזבון בין היורשים.

שלום, אני בטוח שנשאלה בעבר השאלה אך לא מצאתי אותה בחיפוש, מתנצל מראש.

אשתי היא בתו של בעל נחלה. אביה מעוניין למנות בזמן הקרוב את הבן הממשיך שלו (אח של אשתי) אבל בו בעת, עקב בקשה אישית שלי ושל אשתי הוא הסכים לנו לבנות בית על חלק קטן משטח המגורים שבנחלה, אבל בלי שום זכויות על יתר הנחלה/דונמים חקלאיים עצמה (מן הסתם, כל זה הולך לבן הממשיך)

אני בימים האחרונים קורא אודות עניין הנחלות, פיצול ובנייה ויש כל מיני דרכים ומושגים הקשורים לבניית בתים על נחלה, חלק מהם לבן ממשיך וחלק מהם להשכרה, היוון מכירה. נורא התבלבלתי, וזה נושא שחדש לי.

השאלות שלי הן כאלו:
1. מה המסלול שעלינו לעבור על מנת לבנות את ביתנו על הנחלה כדי שרק הבית יהיה רשום על שמנו? האם זה מחייב פיצול של החלק שעליו נבנה וגם את האדמה לרשום על שמנו? או רק הסדרה(אם יש דבר כזה) של השטח שמיועד לבניית הבית(נגיד 200 מ"ר).

2. אנחנו לא נשלם לאבא של אשתי על הבנייה, כלומר הוא לא "ימכור" לנו, הוא נותן את זה לנו כמעין ירושה. מהם המיסים/נזק שעלינו לשלם בתהליך הזה? כל העלות הנלווית היא עלינו (לא כולל בניית הבית עצמו)

תודה מראש!

בכדי שבית המגורים שתבנו על הנחלה של הוריה של רעייתך יהיה שייך לכם עליכם לערוך הסכם עם בעלי הזכויות בנחלה שיפעלו לצורך הפרדת המגרש ורישומו על שמכם כך שהשקעתכם תובטח.
ההליך המתבקש הינו פיצול מגרש מהנחלה.
על בעלי הזכויות בנחלה להצטרף להחלטות החדשות של רשות מקרקעי ישראל ולהוון את המגרש עליו ייבנה ביתכם.
מכיוון שמדובר בהליך קצת מורכב מכדי להסבירו במסגרת הפורום תוכל לתאם פגישת ייעוץ או לקרוא עוד אודות הפיצול בקישור המצורף -
http://www.gilad-law.co.il/%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%9C-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94

בוקר טוב.
אני בן ממשיך שמתגורר בקיבוץ שיש לו הסכמים מול המינהל שבו רשום שמותר לי לבנות במגרש שלי בית בגודל של 160 מ"ר, ועל כול חריגה מזה אני ישלם 91%.
אך לפי תיק המידע שהוצאתי מהמועצה ולפי התב"ע רשום לי שאני יכול לבנות 192 עיקרי ו 48 שירות.
השאלה שלי היא כזו.
במידה ואני בונה 160 (לפי מה שרשום בחוזה עם המינהל מול הקיבוץ) ובנוסף לזה אני יבנה חנייה (שירות) של 30 מ"ר.
זאת אומרת סהכ 190 מ"ר.
איך אני יכול לחשב כמה אני יצטרך לשלם למינהל בעבור חריגה של 30 מ"ר שיטחי שירות בשביל להבין מול מה אני עובד מבחינה תקציבית??
תודה לעונים, ויום טוב.

הפטור מתשלום על בניית בית מגורים במושב הינו עד 160 מ"ר כאשר כל חריגה מעבר להיקף הבניה מחויב בתשלום דמי היתר לרמ"י לפי שווי הקרקע באותו מושב כפי שהוערך ע"י השמאי הממשלתי.

תודה על תשובתך.

1. האם יש דרך לבדוק כמה אני אמור לשלם למינהל על חריגה של 30 מר של שטח שירות (חניה) מעבר ל 160 מ"ר שמותר. כבר לפני הגשת הגרמושקה למינהל?

2. בוא נצא מנקודת הנחה והשמאי יעריך את הקרקע ב 2 מיליון שח, איך אני יודע כמה זה יוצא 91% מ 30 מטר חריגה?

3. האם התשלום חריגה על שטח שירות הוא זול יותר מאשר התשלום על שטח עיקרי? אם כן האם ידוע מהו היחס.

שוב תודה רבה.

אשמח אם תוכל לענות לי על השאלות למעלה.
תודה.

אין לנו מידע אודות התשלומים שישולמו למינהל עבור היקפי הבניה שציינת.
תוכל לפנות לברר זאת ישירות מול רשות מקרקעי ישראל.

שלום רב,

מדובר על חבר וחברה שהתקבלו כחוק למושב לפני 3 שנים וחתמו על הסכם מול האגודה.

יש לציין שלא הרבה הזמן אחרי הקבלה האגודה אף חתמה על טופס בקשה לאיוש נחלה של החברים.

החבר והחברה הקימו משק בהשקעה רבה על השטח החקלאי שניתן להם.

פיתוח החלקות עבור החברים עוכב מסיבות שונות ע"י המושב.

לאחר שהזוג שילמו דמי פיתוח לגוף המבצע.

החליטה האגודה שלא לחתום\לעכב
את החתימה על חידוש התצהיר על אותה נחלה.
בטענה לא רשמית\גלוייה,
שיש לעדכן את החוזה של האגודה מול ההחברים,
במידה ולא יעשו זאת לא יקבלו חתימת מורשי החתימה במושב.

לא ניתנה האזהרה או סימן כלשהו שיכולים להצדיק עיכוב זה.

כיצד מתנהלים במקרה כזה של חוסר תום לב ועיכוב חתימה מצד האגודה כאשר הכסף לפיתוח כבר אצל הקבלן ?

לא ניתן לחייב חברי אגודה לחתום על הסכם קבלה חדש עדכני לאחר שכבר נחתם הסכם בעבר והרוכשים התקבלו לחברות באגודה.
ניתן לחייב לחתום על מסמכים אחרים במהלך תקופת החברות אך לא באופן בו משמעות הדבר היא שינוי יסודי של תנאי הקבלה המקוריים.

האם בעת חילוקי דעות לגבי גבול , ההתנהלות המשפטית אם תידרש היא מול הבעלים המקוריים או מול מי שחוכר ?

הבעלים של הנחלה הוא האחראי למיקום גדר הגבול בין החלקות, מי שנמצא בפועל הוא רק בר רשות או שוכר ואינו בעל הזכות הקניינית.

אנו מעוניינים להתקין מערכת פוטו וולטאית בהספק של כ- 66 kw על גגו של לול ישן הנמצא במשק.
מכיוון ששנינו שכירים וחשבון החשמל הקיים כיום הינו ביתי - האם ניתן לבחור מסלול מס של 10% (ללא הכרה בעלויות). בתודה

בחירת מסלול המס הרצויה לכם צריכה להיעשות עם רו"ח.

האם עקרונית ניתן לבנות צימרים בתוך חלקת המגורים (2.5 דונם)?
והאם ניתן לבנות צימרים בפל"ח?
תודה מראש

ניתן לבנות צימרים בתוך חלקת המגורים בתוך 2.5 דונם המיועדים לכך גם במסגרת פל"ח.

השאלה שלי היא מה עם קבלתי חלקה צהובה של 3 דונם וחלקת המגורים שלי היא 2.5,
האם הצימרים יוכלו להיות בתווך של 500 מטר מחוץ לחלקת המגורים(בתוך החלקה הצהובה
)

כאשר החלקה הצהובה מהוונת ניתן לבנות צימרים גם מחוץ ל- 2.5 דונם בשטח שהוון.

שלום.
שאלה לגבי דרך משותפת בין שתי נחלות המובילה לחממות חקלאיות.
האם החוק מתיר להשתמש בדרך משותפת לצורך חניה פרטית (באופן קבוע)?
תודה!

מבקשת לדייק ולהגיד שמעולם לא נעשה הסכם בין שני בעלי הנחלות. יש שימוש משותף מהקמת המושב (כ50 שנים ).
בנוסף אשמח לדעת אם חייבים את הסכמת שני הצדדים להקמת חומה או גדר המפרידה בין שתי החלקות?
תודה מראש!

אין חובה לקבל את הסכמת הצד השני לצורך הקמת גדר בחלק שלכם.

אם הייעוד של הדרך הוא לצורך מעבר אז אין היתר לשימוש לצורך חניית רכב פרטי.

בשנת 1988 רכשתי נחלה מאדם שהחזיק בחוזה חכירה עם ממ"י. לצורך ביצוע העסקה נדרש המוכר לשלם למינהל דמי הסכמה. האם אני רשאי לדרוש כעת את קיזוז הסכום ששולם בזמנו על ידי המוכר מתוך התשלום שאני נדרש לשלם לרמ"י לצורך כניסה למסלול דמי רכישה (או דמי חכירה)

בעסקה שנערכבה בשנת 1988, ניתן יהיה לקזז 80% מתשלום דמי ההסכמה ששולמו בעבר בעסקת מכירת הנחלה מתוך דמי הרכישה.

אני מניח שאת הסכום הנומינלי ששולם בזמנו יש לשערך / להוון להיום. לפי איזו נוסחה ?

הסכום שיקוסס יהיה בתוספת הפרשי הצמדה (מדד המחירים לצרכן)

שלום .
אנו מחזיקים בזכויות בר רשות בנחלה.
כיצד ניתן להבטיח כי בפטירת החוכר תעבורנה כל זכויותיו בנחלה ליורש על פי דין ?
האם רק "חכירה לדורות" (ההוראות החדשות) מאפשרת הורשת הזכויות למי שאינה בת הזוג ?

על פי הסכמי החכירה החדשים הזכויות בנחלה תעבורנה על פי דין ליורשיו של המנוח.
כל עוד לא בוצעה הצטרפות להחלטות החדשות, קיים קושי להבטיח בצורה מלאה כי הזכויות לא תעבורנה לבן הזוג באופן אוטומטי אולם ניתן לעשות זאת באמצעות עריכת צוואה שמותאמת להוראות חוק הירושה ולהסכמים נוספים שיערכו בין בני הזוג.