פורום מושבים ונחלות

עו״ד שרגא שלום,
בנושא עניין בן ממשיך במושב עובדים תחת הסכם משולש.
יש בידינו את טופס ״הצהרת המתיישבים״ ובו ברי הרשות בחרו להעביר את זכויותיהם במשק ״לאחר פטירתם״.
בחלק המלצת האגודה, חסר תאריך אך קיימת חותמת האגודה.
בחלק הסוכנות היהודית ישנה חתימה ותאריך ונכתב שם ״מאשרים את הבן הממשיך הנ״ל בכפוף לאמור בהצהרות ובהתחייבויות המתיישבים והבן הממשיך הנ״ל״.

חתימות המתיישבים והבן הממשיך בטופס הנ״ל הן משנות ה-80. חתימת הסוכנות היהודית היא כשנה לאחר מכן. כאמור, בחלק המלצת האגודה - אין תאריך. לכן, לא ידוע מועד חתימת האגודה על הטופס.

מה משמעות המלצת האגודה בטופס זה?
האם לפני מילוי הטופס, היה על אותו אדם הטוען להיות בן ממשיך, לעבור קודם ועדת קבלה באגודה, ורק לאחר מכן הסוכנות היהודית הייתה צריכה לחתום על הטופס?

נציין כי יש בידינו מסמך נוסף - ״הודעה על קביעת בן ממשיך״. המסמך הוא מהסוכנות היהודית אל מ.מ.י (כיום ר.מ.י) בדבר קביעת בן ממשיך. בחלק של מ.מ.י קיימים חתימה ותאריך ונכתב שם ״הננו לאשר את הודעתם הנ״ל״.

האם זה עומד בתנאיה ונהליה של הסוכנות היהודית?
לפי ההבנה - באותה תקופה המוזכרת לעיל, די היה שהסוכנות היהודית מאשרת את דבר המינוי - אך כל עוד זה עומד בתנאיה ובנהליה.

השאלה העיקרית הינה - מה היה צריך להיות הליך תקין?
האם בתקופה הנ״ל היה צורך גם בפרוטוקול האגודה בדבר אישור מינוי או אישור קבלתו של המועמד לאגודה, טרם חתימתה בחלק ״המלצת האגודה״ ו/או חתימת הסוכנות היהודית בטופס הצהרת המתיישבים?

ואם כן - היכן פרוטוקול כזה אמור להופיע?
האם בתיק המשק בסוכנות היהודית או שמא רק בתיק הנחלה שבאגודה או בתיק החבר באגודה (מצד המתיישבים ומצד המועמד) ?

תודה על עזרתך.

דרך המלך היא החתמת ההורים והבן הממשיך על מסמכי המינוי ואחר כך חתימת האגודה וקבלת אישורה ולאחר מכן העברת המסמך לאישור ותיקוף בידי הסוכנות היהודית ומשם העברת הדיווח לרשות מקרקעי ישראל.
כאשר יש תקלות או חוסרים במהלך ההליך של המינוי זה נתון לשיקול דעת בית המשפט.
צריך לראות את המסמכים עצמם ואת היכולת לאשר ולאמת גם היום את ההליך שנעשה באמצעות עדים.

עו״ד שרגא תודה על המענה, אך אשמח אם תוכל להבהיר קצת יותר לגבי חוסר התאריך בחלק ״המלצת האגודה״.
מה משמעות הדבר? האם חותמת ללא תאריך היא בת תוקף?
שכן חלק זה של המלצת האגודה בטפסי המינוי, יכול להתפרש ככזה שהתקיימה ועדה/אסיפה בדבר המלצתה של האגודה כממליצה של מועמד לבן הממשיך וציון התאריך בעצם מעיד על העת שבה התקיימה אסיפה/ועדה כזו. האם נכון או אין חובה לכך?

בנוסף, בעיון במסמכים הנ״ל נכתב כי הצהרה והתחייבות המתיישבים ניתנת על ידם בתמיכה לבקשת אותו אדם (בן ממשיך) להתקבל כמועמד להתיישב במשק במעמד של בן ממשיך. זהו נוסח סטנדרטי בטפסי המינוי.

ידוע לנו כי לאחר תקופה ארוכה יחסית מחתימת טפסי המינוי, אותו אדם (הבן הממשיך)חתם על תצהירי הסכם מתנה לגבי העברת הזכויות ללא תמורה ובפרוטוקול הקבלה למושב - הנימוק היה ״העברה מההורים ללא תמורה״

שתי שאלות:
1. במידה והזכויות עדיין לא שלו - האם הסכם תצהירי מתנה ופרוטוקול קבלה למושב בעצם מעידים על שינוי מסלול מבן ממשיך להסכם מתנה ומסלול בן ממשיך בעצם נזנח?
שהרי בטפסי המינוי נכתב שהצהרת והתחייבות המתיישבים באה כתמיכה לבקשת ה״בן הממשיך״ להתקבל כמועמד להתיישב במשק במעמד ״בן ממשיך״ אין כל אזכור בטפסי המינוי על ״העברה ללא תמורה״.

2. במידה והזכויות שלו - אז כבר לא משנה אם היה בן ממשיך או לא כי בכל מקרה הזכויות עברו. אבל בתרחיש כזה, מה הסטטוס של אותו מועמד ״בן ממשיך״ מבחינת המוסדרות (אגודה/הסוכנות היהודית/מנהל מקרקעי ישראל) ?

3. האם זה היה נוהג מקובל בשנות ה-80 וה-90 לאפשר חתימה על טפסי המינוי, האגודה, הסוכנות היהודית ואז העברת הדיווח לרשות מקרקעי ישראל (ממש כמו שתיארת בתשובתך) ובמקביל לבצע תצהירי הסכם מתנה להעברת הזכויות ללא תמורה?

שכן זה אבסורד, מכיוון שאלו 2 דרכים שונות לקבלת הזכויות במשק : או ״בן ממשיך״ או ״העברה ללא תמורה״ ההיגיון אומר שאין הם יכולים להתקיים יחד.

תודה רבה על עזרתך בנושא.

קיימות 2 דרכים להעברת הזכויות בנחלה:
מיניו של בן ממשיך והעברה במתנה של הזכויות.
גם כאשר מתקיימים שני ההליכים במקביל, אין הדבר סותר אחד את השני וניתן לפעול בשני המסלולים.
ההליך שמסתיים ראשון ובו בחרו הצדדים לפעול הוא זה שעל פיו יועברו הזכויות.

תודה לך עו״ד שרגא על ההבהרה.
2 הדרכים אמנם יכולות להתקיים במקביל, אך האם 2 הדרכים הן מתנה?

האם רישום מינוי בן ממשיך בציון ״לאחר פטירה״ בטופס הצהרה והתחייבות המתיישבים, ביחד עם טופס ״הודעה על קביעת בן ממשיך״ שנשלח מהסוכנות היהודית אל מ.מ.י באותה תקופה, ומ.מ.י בחלקה על הטופס חתמה ונכתב ״הננו לאשר את הודעתם הנ״ל״.
נחשב כמתנה שהושלמה?
דעתי היא שלא, כיוון שלפי ההיגיון - אם אדם מסמן ״לאחר פטירה״ זה כבר בגדר ירושה ולכן המתיישבים נדרשו גם לערוך צוואות בנושא זה, אף על פי שזכויות בר רשות אינן ניתנות בירושה אלא אם חוזה המשבצת מאפשר זאת - כי זהו ההסכם שמכוחו ניתנו הזכויות לברי הרשות.

כך שלא ברור לי מדוע הפסיקה נוטה לבחון את הנושא תחת ״מתנה״ ולא ״ירושה״

אם במתנה עסקינן, כלומר, תצהירי הסכם מתנה - אז זה דבר שונה לגמרי ממינוי בן ממשיך ובדרך זו - הזכויות ניתנות בזה הרגע וכל שנותר לאדם הוא לרשום את זכויותיו ברמ״י לאחר תשלום מס (גם אם הוכרז כמועמד להיות בן ממשיך).

האם צודק או טועה בפירוש הדברים?

ושוב - אשמח אם תוכל לענות גם על השאלה הבאה:
כאשר אדם מוכרז להיות מועמד כבן ממשיך (טפסי רישום) ונכתב בהצהרה והתחייבות המתיישבים כי הצהרתם והתחייבותם היא בתמיכה לבקשת הבן הממשיך להתקבל כמועמד להתיישב במשק במעמד בן ממשיך.
האם בפרוטוקול קבלתו למושב, גם אם נעשה שנים אחרי טפסי הרישום/מינוי, סיבת קבלתו צריכה להיות ״בן ממשיך״ או ״העברה ללא תמורה״ ?

תודה רבה לך על העזרה.