שלום וברכה,
בישוב שבו אני מתגורר התכנסה לה אספת חברים (2015) והחליטה שכל מי ששוכר מעל שנתיים ביישוב צריך להתחיל לשלם את קרן השקעות בסך 40000 ש"ח, כאשר כל חודש התשלום הוא 220 והולך וגדל בכל שנה. (אחוז התשלום)
מה ההיגיון של האסיפה?
שלא תהיה שוכר לתקופה ארוכה.
אבל מה אליה וקוץ בה - מבחינת היישוב גם אם אתה לא חבר יישוב אתה צריך לשלם, אבל לא בטוח שתתקבל ובוודאי שלא תקבל את הכסף חזרה.
כלומר את הכסף שלך לטווח הארוך אתם רוצים.
אותך פחות.
אז אתה לא יכול להשפיע לאן ילך הכסף, אתה לא יכול להצביע, להיות חבר מזכירות, להשתתף בישיבות תקציב או להיות בחלק מהוועדות - אבל את הכסף שלך אתה צריך לתת. (רק לפני כשבועיים הייתה הצבעה כזו ).
גם לאכול את העוגה וגם לא לתת לך כיבוד.
מה שאבסורד זה שמי שהחליט על עניין התשלום ללא תלות בקבלה לישוב הינו במעמד תושב + בעל דירה. לדעתי בהחלטה זו יש טעם לפגם, ובנוסף למען ההגינות של היישוב אם אין דירות ליישוב להציע למכירה אזי לא צריך בכלל לחייב על הקרנות מכיוון שהעתיד של משפחה ביישוב נגזר בין היתר בשל אופק. ואם אין אופק אז אל תבקשו החלטה על העתיד ללא אפשרות לממש אותה. לא ניתן לקחת את הכסף שלי עבור בניית העתיד ללא העתיד שלי.
חשוב לציין שכרגע אנחנו לא מועמדים לקבלה עקב שיוך דתי.
האם זה חוקי לגבות לנו כסף מבלי להודיע לנו בעת ההגעה ליישוב על ההחלטה הנ"ל? וכל זאת מבלי שחתמנו על כלום? ובנוסף עצם זה שאיננו חברי אגודה?
Banners
דלג על Banners