איך להבטיח עכשיו מי יקבל החלטות רפואיות עבורי כשלא אהיה כשיר?

את הארוע המוחי שתקף את אורנה (55) אשה בריאה העסקת בפעילות גופנית (מדריכת פילאטיס), לא היה ניתן לצפות מראש והוא נחת על בני משפחתה ובעיקר על ילדיה משום מקום.

ההחלטה הרת הגורל שהם נדרשו לקבל תחת לחץ של שעות ספורות היתה האם לנתח באופן מיידי את אמם בבית החולים בו אושפזה או להעבירה לבית חולים אחר בו יבוצע צינתור ואז תתקבל החלטה מה ניתן לעשות בהנחה שלא איחרו את המועד.

מבין ארבעת ילדיה של אורנה, לכל אחד היתה דעה שונה מה צריך לעשות והם נאלצו בסופו של דבר לקבל החלטה באמצעות הטלת מטבע! אשר גם לאחריה, נגררו בני המשפחה לבית המשפט, לצורך קבלת הכרעה מה הטיפול הרפואי הדרוש שיש לבצע משום שעל הכף היו מונחים המשך חייה של אמם.

המצב הזה שבו נדרשת משפחה לקבל החלטות רפואיות שישפיעו על יקיריהן הינה תופעה מוכרת המתרחשת מידי יום בבתי החולים השונים בארץ ומביאה לא אחת לחלוקי דעות בין בני המשפחה וצורך להשחית זמן יקר על מינוי אפוטרופוס מבין בני המשפחה עבור החולה, וכאשר אין הסכמה, על מינוי אפוטרופוס חיצוני באמצעות בית משפט.

כאשר חלה הידרדרות במצבו הנפשי או הגופני של אחד ההורים, הדרך המוכרת הינה מינוי אפוטרופוס אשר אמור לקבל את ההחלטות במקום החולה עצמו. בדרך כלל נדרש לכך בן הזוג אך במרבית המקרים קיימת השפעה של הילדים על קבלת ההחלטה ומי שבפועל מקבל את ההחלטה הוא לא בהכרח מי שהחולה היה מעוניין שיחליט על הטיפול בו.

במאמר זה לא נעסוק בהליכי מינוי אפוטרופוס אלא באפשרות לעקוף הליך זה ומה הן הדרכים לזרז את הליך קבלת ההחלטות הרפואיות הנדרשות לגופו של החולה כאשר הוע עצמו אינו כשיר.

הליך מינוי אפוטרופוס לגופו של החולה דורש זמן, בירוקרטיה ותשלום כספי.

בהרבה מהמקרים יש צורך בקבלת החלטה מיידית ואין את הזמן לחכות עד שהבקשה תגיע לבית המשפט ואולי יוגשו התנגדויות לעצם המינוי מצד חלק מילדי החולה, דבר שיעכב את הליך המינוי ויפגע ישירות בחולה עצמו.

בשלב זה, לא ניתן יהיה לשאול את ההורה מה דעתו על הליך המינוי ואת מי הוא היה מעדיף שיקבל את ההחלטות על הטיפול הרפואי שיבוצע בו ואפילו לא ניתן לשאול את החולה מי יקבל ההחלטות באחרית ימיו וכיצד היה מעדיף שאלו יסתיימו.

לכן, על מנת שלא להימצא במצב של חוסר אונים, והשארת גורלו של החולה ליד המקרה, ניתן כבר במהלך החיים למנות באמצעות עריכת יפוי כח רפואי ספציפי, מי מבין הילדים או צד שלישי אחר, יוכל לפעול לקבלת מידע רפואי, קבלת החלטות על טיפולים רפואיים, אשפוז רפואי, ואפילו קבלת החלטות על סוף החיים.

מטרתו של יפוי הכח הינו למקרה בו יש צורך בקבלת טיפול רפואי או קבלת החלטות רפואיות ע"י החולה, אולם החולה אינו נמצא במצב שהוא יכול וכשיר לתת הנחיות והסכמות כאלו, בשל העדר יכולת שכלית ו/או רפואית ו/או נפשית.

בעוד שהליך מינוי אפוטרופוס במושבים, נתפס כהליך שבו ניטלת מההורים יכולת השיפוט והוא מעורר התנגדויות וחוסר הסכמה מצד בני המשפחה אשר רואים בכך תחילתו של מאבק על ירושת הנחלה, ומגישים התנגדויות אשר לא אחת פוגעות בחולה עצמו, הרי שבנוגע לעריכתו של יפוי כח רפואי אין הדבר נתפס כנסיון השתלטות, והוא מתקבל בקרב בני המשפחה בהבנה ובהסכמה.

היתרונות בעריכתו שיפויל  כח רפואי מבעוד מועד:

• חיסכון בזמן והליכים בירוקרטיים כאשר נדרשת קבלת החלטה דחופה, במקום הליך מינוי אפוטרופוס הדורש זמן יקר ותשלום כספי.

• תוקפו של יפוי הכח הינו ל – 10 שנים, ואם לפני שחלפו 10 שנים הפך האדם לחסר כשירות עדיין יישאר יפוי הכח בתוקף גם לאחר שחלף המועד.

• יפוי הכח יכנס לתוקף רק כאשר המטופל אינו מסוגל לתת את הסכמתו או להביע את דעתו כיצד יבוצע הטיפול בו.

• ניתן לבטל את יפוי הכח בכל עת שהמטופל כשיר ויכול לבטלו.

• יפוי הכח מאפשר לאדם לקבוע מי מבין צאצאיו יבטא בצורה הטובה ביותר את השקפותיו ורצונותיו באשר לקבלת החלטה על הטיפולים הרפואיים הנדרשים או סיום חייו כאשר הוא עצמו לא יוכל לעשות עוד לעשות כן.

אל תחכו לדקה ה – 90, בה ייתכן וכבר לא תהיו כשירים לקבל החלטה ולא יוכלו לשאול מה דעתכם ומה רצונכם, בואו וקבעו עוד היום מי מבין צאצאיכם יקבל את המינוי הרפואי שיאפשר לכם להזדקן בכבוד, ולהיפרד מהעולם כפי שבאמת הייתם רוצים כשאתם יודעים על מי מבין ילדיכם אתם סומכים.