כיצד יש להתייחס למיסוי עתידי החל על נחלה בהעברת זכויות במעגל הפנימי בין אחים כאשר הרשויות אינן דורשות את תשלום המס באופן מיידי בהעברת זכויות בין בני משפחה? האם זכאי יורש לרכוש את חלקו של יורש אחר בנחלה לפי שווי ברוטו של הנחלה או שיש להפחית קודם את המיסים וההיטלים אשר היו חלים אילו היתה הנחלה נמכרת לצד שלישי ומתוך זה לחשב את הפיצוי המגיע לפי שווי נטו?
בשאלה זו עסק פסק דין חדש ותקדימי שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע אשר נדרש לסוגיה זו במסגרת ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בקרית גת.
שתי אחיות ירשו במשותף נחלה לאחר פטירת אביהן. בצוואת האב נקבע שהנחלה תימכר והתמורה שתתקבל יחלקו שתי בנותיו שווה בשווה. כמו כן קבע האב כי תינתן זכות ראשונים לאחת משתי בנותיו אשר תרצה בכך לרכוש את מחצית הזכויות של האחות השניה. לנחלה מונו שני מנהלי עיזבון אשר ייצגו כל אחד את אחת מהיורשות, בהתאם לצוואה הודיעה אחת היורשות למנהלי העיזבון כי היא מבקשת לרכוש את מחצית זכויותיה של אחותה בנחלה.
מנהלי העיזבון קיבלו חוות דעת שמאי אשר העריך את שווי הנחלה ואף פירט בחוות הדעת את המיסים הכרוכים בעסקה במידה והנחלה תימכר. לאחר קבלת חוות הדעת הודיעו מנהלי העיזבון ליורשת כי אם ברצונה לרכוש את מלוא הזכויות בנחלה עליה לשלם מחצית משווי הנחלה כפי שקבע השמאי - שווי ברוטו של הנחלה וזאת מבלי להתחשב במיסים שכרוכים בעסקה ושהיו חלים על היורשות אילו היתה הנחלה נמכרת לצד שלישי. היורשת אשר היתה מעוניינת לרכוש את הנחלה פנתה למשרדנו בבקשה שנייצגה מול שני מנהלי העיזבון ונחייבם להפחית את המיסים משווי הנחלה כך שהפיצוי לאחותה יעשה לפי שווי נטו של הנחלה.
במסגרת תביעה לפסק דין הצהרתי שהוגש ע"י משרדנו לבית המשפט טענו, כי למרות שבפועל בעסקה בין האחיות לא תחול חובת תשלום דמי רכישה לרשות מקרקעי ישראל שכן זה מס נדחה שרשות מקרקעי ישראל אינה דורשת לשלמו בעסקה בין בני משפחה הרי שחובות תשלומי המיסים ימשיכו לחול על הנחלה כך שהרוכשת תישאר עם המיסים הכבדים בעתיד כאשר תבקש להצטרף להחלטות רשות מקרקעי ישראל או כאשר תרצה למכור את הנחלה.
פסק הדין של בית משפט לענייני משפחה
נדחתה התביעה ובית המשפט פסק שאין לקזז ולהפחית את המיסים העתידיים שטרם נדרשים כיום משווי העסקה ולכן יש להפחית רק את המיסים כפי שיקבעו בפועל ע"י הרשויות בעת העברת הזכויות בין האחיות. השופטת נמקה את פסק הדין בכך ששיקולי מס שטרם באו לעולם יוצרים מצב של חוסר ודאות מפני שלא ניתן לדעת מתי תבקש התובעת לממש את הנחלה אם בכלל ומה יהיו המיסים בעתיד ובמציאות בה קיימת חקיקה משתנה אין להפחית כבר כיום את המיסוי ממחירה הריאלי של הנחלה.
על פסק הדין הוגש ע"י משרדנו ערעור לבית המשפט המחוזי.
במסגרת הערעור שבנו וטענו כי התעלמות מקיומם של מיסים נדחים פוגעת כלכלית בשווי הנחלה אותו מבקשת המערערת לרכוש שכן מיסים אלו עדיין ירבצו לפתחה בעתיד בעוד אחותה תקבל מחצית שווי ברוטו של הנחלה שבר שיעשיר אותה בניגוד לכל היגיון כלכלי ובניגוד לרצון אביהן המנוח.
הכרעת בית המשפט המחוזי
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את הערעור בכפוף להסכמות הצדדים כך שלמעשה הבסיס לחישוב הפיצוי המגיע מהאחות המעוניינת לרכוש את הנחלה יהיה לפי מחצית שווי נטו של הנחלה כפי שקבע השמאי לאחר שיופחתו כל המיסים אשר היו חלים אילו היתה הנחלה נמכרת לצד שלישי.
בית המשפט קיבל במלואה את עמדת המערערת לפיה הוראתו של המנוח למתן זכות קדימה לאחת משתי בנותיו לרכוש את מחצית הזכויות במשק מאחותה, לא התכוונה להעשיר את האחות המוכרת, ובוודאי שלא ליצור אפליה בין היורשות ולקפח את זכויותיה של זו שתרכוש בכך שתשלם תמורה מלאה עבור המשק ותיוותר עם כל המיסים הנדחים אשר ימשיכו וירבצו על הנחלה.
מעבר לעובדה שבית המשפט והצדדים הסכימו לעיקרון הכלכלי לפיו יש להתחשב במיסוי נדחה גם אם זה אינו נדרש ע"י הרשויות במסגרת העסקה, חשיבותו הרבה של פסק דין זה למגזר החקלאי הינה בכך שהוא מכיר בצורך להתחשב במיסים ובתשלומים הכרוכים במכירת נחלה גם אם אלו לא נכתבו בצורה מפורשת בצוואה כאשר מתבצעת חלוקת ירושה ומחושב הפיצוי שינתן ליורשים.
משרדנו ייצג את המערערת בהליכים המשפטיים בבית המשפט לענייני משפחה ובבית המשפט המחוזי.
Banners
דלג על Banners