זכויות מעבר בין נחלות וסכסוכי גבולות

הרקע למקרה:

בפסק דין שפורסם לאחרונה על ידי בית משפט השלום בבית שמש 2025, נדחתה תביעה של מחזיק נחלה בנס הרים שביקש להסיר גדר מרכוש השכנים הסמוכים. התובע טען כי הגדר מונעת ממנו גישה לשביל המוביל לחניית דירת בנו הממשיך במשק.

עיקרי הטענות המשפטיות:

התובע ביסס את תביעתו על שני יסודות משפטיים מרכזיים:

התובע הסתמך על הסכם שנחתם עם הבעלים הקודם של המשק הסמוך ב-1995, שלטענתו העניק לו רשות נצחית ובלתי חוזרת להשתמש בשביל. עם זאת, בית המשפט מצא מספר בעיות משמעותיות בהסכם זה:

• עיתוי הכנת ההסכם: ההסכם נכתב בכתב יד ונחתם רק ב-1995, שנים רבות לאחר תחילת השימוש הנטען בשביל (משנות ה-60)
• חוסר דיווח לרשויות: החוזה לא הובא לידיעת רשות מקרקעי ישראל או גורם רלוונטי אחר
• היעדר עדות: הצד השני להסכם - הבעלים המקורי - לא זומן לעדות

התובע טען לחלופין שקנה זיקת הנאה בשביל מכוח השימוש הרב-שנתי בו, על פי סעיף 94 לחוק המקרקעין.

החלטת בית המשפט

השופט אופיר יחזקאל דחה את התביעה מהסיבות הבאות:

בנוגע להסכם משנת 1995

• הבעלים הנוכחיים של המשק הסמוך אינם צד להסכם ולכן אינם מחויבים בו
• קיימות ספקות משמעותיות באשר לתוקפו ולנסיבות חתימתו של ההסכם

בנוגע לזיקת הנאה

• סתירה בטענות: הטענה לזיקת הנאה סותרת את הטענה לשימוש מכוח הסכם
• מעמד כבני רשות: שני הצדדים הם בני רשות במשקים שבבעלות המדינה, ולא בעלים מלאים
• איסור רכישת זיקת הנאה במקרקעי ציבור: על פי החוק והפסיקה, אין אפשרות לקנות זיקת הנאה במקרקעי ציבור

המשמעות למחזיקי נחלות ומשקים - פסק דין זה מדגיש כמה עקרונות חשובים:

זכויות מעבר בנחלות

1. תיעוד נכון: חשיבות עליונה לתיעוד מדויק ומוקדם של הסכמים הנוגעים לזכויות מעבר
2. דיווח לרשויות: הצורך בדיווח להסכמים הנוגעים למקרקעין לרשות מקרקעי ישראל
3. מגבלות במקרקעי ציבור: בני רשות במקרקעי ציבור מוגבלים ביכולתם ליצור או לקנות זכויות קנייניות