גירושין של הבן שבנה במשק החקלאי ליד הוריו

מה קורה כאשר הסטיסטיקה של הגירושין מגיעה לביקור פתע במשק החקלאי?

התופעה של בניית יחידת מגורים שניה על ידי אחד הילדים במשקים חקלאיים בסמוך לבית ההורים, הינה תופעה שכיחה מאוד ומצויה כמעט בכל משק בישראל. הרצון לאפשר למי מהילדים לבנות את ביתו ולהתגורר בקרבת ההורים ידועה ומוכרת והיא חלק ממציאות הקיימת בכל המושבים.

הכל מתחיל כמובן מרצון טוב של בעלי הזכויות בנחלה - ההורים, לסייע ולעזור למי מילדיהם בפתרון דיור או בחשיבה עתידית של ההורים שמי שיבנה את ביתו בסמוך אליהם הוא זה שגם יטפל בהם באחרית ימיהם וכך ניתנת לאחד הילדים האפשרות לבנות את ביתו בשטח הנחלה הרשום עדיין על שמם של ההורים.  

הבעיה מתחילה כאשר ההסכמה לבנות נעשית ללא חשיבה מראש לתוצאות העתידיות ומבלי לעגן את הרצון הטוב של ההורים בהסכמים בין הצדדים  בהם יגדירו ההורים מה היתה בדיוק כוונתם?

זה לא שההורים לא מודעים לסכנות או לסיכונים שיש בהחלטה כזו אלא הדבר נובע מתוך מחשבה ישראלית מוכרת של: "לי זה לא יקרה" או "אין סיבה להוציא כספים על עריכת הסכמים משפטיים ביני לבין ילדיי" או "למה להעכיר את האווירה הטובה בתוך המשפחה" או "אנחנו נסתדר אצלנו זה אחרת".

ואז זה מגיע בהפתעה, ללא כל התראה מוקדמת  5, 10 ואפילו 20 שנה לאחר שהבן/בת ובני זוגם בנו את בית מגוריהם בנחלה, הקימו משפחה השתקעו במושב ומתגוררים בביתם, הם מודיעים להורים שהחליטו לפרק את התא המשפחתי ולהביא לפירוק נישואיהם.

מעבר לקשיים הרגילים הקיימים בפירוקו של כל תא משפחתי והצורך להגיע להבנות והסכמות בין בני הזוג, מה עושים עם הרכוש המשותף אותו צברו במהלך שנות נישואיהם? לבני זוג המתגוררים בנחלתם של ההורים מתווסף קושי משמעותי נוסף והוא כיצד בכלל מגדירים את אותו רכוש משותף  אותו צברו בני הזוג במהלך שנות נישואיהם (בית מגורים שבכלל לא רשום על שמם בשום מרשם).

• אלו זכויות קיימות לבני הזוג בחלוף שנות נישואיהם?

• האם הזכויות הן רק בבניה המשותפת ובהשקעות שביצעו בפועל או גם במקרקעי הנחלה?

• האם מינויו של בן ממשיך שנעשה ע"י ההורים משפיע גם על זכויותיו של בן/בת הזוג?

• האם קיימת הסתמכות של בני הזוג לקבל את כל הנחלה לאחר הגיעה של ההורים לשיבה טובה?

בהעדר הסכמים משפחתיים שנערכו בין ההורים לילדיהם או הסכמים בין בני הזוג עצמם (הסכם ממון) נדרש בית המשפט להכריע מה היתה כוונת הצדדים, וכאשר הכדור מגיע לפתחו של בית המשפט, אין לדעת כיצד הוא יכריע ומה יראה לו צודק או נכון לפסוק.

לפתע נשמעות טענות של בני הזוג שהובטח להם ע"י ההורים לבוא ולהתגורר בנחלה והם יוכלו לפצל את המגרש מהנחלה, במקרים אחרים נשמעות טענות שבתמורה למגורים בסמוך להורים נתנה הבטחה להעברת כל הזכויות בנחלה על שמם של בני הזוג ועוד טענות והבטחות שהיו או לא ניתנו זאת אין לדעת.

לכן עשו לעצמכם טובה ואל תתנו לבית המשפט לנחש למה התכוונתם, מה תכננתם או מה היו רצונותיכם, כי כשזה מגיע להכרעת בית המשפט ממלכת אי הוודאות שולטת שם כבר שנים רבות ואין לדעת מה תהיה תוצאת פסק הדין במקרה הספציפי שלכם.

התייעצו עם מומחים בתחום והכינו עצמכם מבעוד מועד ע"י העלאת ההסכמות וההבנות על הכתב וכך תחסכו לכם ולילדיכם כספים והוצאות מיותרות ובעיקר מפח נפש כשתגלו שבעצם לא הבן או הבת שלכם התחתנו אלא אתם אלו שלמעשה התחתנתם עם בן/בת הזוג של ילדיכם.  

וכמו שאנחנו אומרים תמיד: זה אומנם עולה כסף אבל שווה זהב!  

אם יש לכם בן או בת שכבר מתגוררים בסמוך אליכם בנחלה עדיין לא מאוחר, ניתן להציל את הנחלה ולהבטיח שבמקרה של גירושין זכויותיכם יישמרו.