הוצאת אישור זכויות מוטעה של נחלה יעלה ביוקר לרשות מקרקעי ישראל

לאחר שקיבלו בירושה נחלה מאביהן, החליטו שתי אחיות, כי הן מעוניינות למכור את זכויותיהן בנחלה ולצורך כך פנו לרשות מקרקעי ישראל, לקבלת אישור זכויות. 

לאור אישור הזכויות הוברר להן, כי הזכויות הינן זכויות חכירה לדורות וכי שולמו מלוא תשלומי דמי החכירה.

בהסתמך על כך חתמו היורשות על הסכם מכר.

ניסיונותיהן לרשום את הזכויות ברשם המקרקעין לא צלחו והן נדרשו לקבל את הסכמת רמ"י.

בסופו של יום הסכימה רמ"י לרשום את זכויותיהן בנחלה אולם כעבור מס' חודשים הודיעה רמ"י שחלה טעות ומדובר בנכס שלא ניתן כלל לשלם עבורו דמי חכירה. לפיכך, עליהן לשלם דמי הסכמה לצורך העברת הזכויות בסך 1.3 מיליון שקל.

היורשות הגישו תביעה נגד רשות מקרקעי ישראל ונגד לשכת רישום המקרקעין לקבלת פיצוי של 390 אלף שקל, על כך שבבדיקת זכויות הנחלה שביצעו קודם למכירה לא נאמר להן, כי יש צורך לשלם דמי הסכמה ומשום כך הן הוטעו ע"י הרשויות בכך שהסתמכו על המצג שניתן להן שלהן.

לטענת הנתבעות, אכן חלה טעות הקלדה שהביאה לרישום הערה שגויה בנסח הטאבו, אך להגנתן טענו שלא כל טעות של הרשות מחייבת להטיל עליה אחריות.

הנתבעות ניסו לגלגל את האשמה לפתחו של עורך הדין אשר ייצג את היורשות שמחובתו היה לברר או לדעת שדמי החכירה לא שולמו במלואם. כמו כן, לא נגרם לתובעות נזק שכן לאחר מכירת הנחלה הן שילמו את המיסים הנדרשים.

על טעויות משלמים

השופטת ריבה ניב החליטה שמדובר בטעות קשה שלא הובאה לידיעת היורשות והיתה רשומות במרשמי רשות מקרקעי ישראל ורשם המקרקעין במשך שני רבות. לכן נדחו הטענות שהופנו כנגד עורך דינן של היורשות מקום בו על הנתבעות עצמן היה לדעת שמדובר ברישום שגוי.

בהתייחס למתן פיצוי כספי לתובעות נקבע בפסק הדין, כי ההליך הבסיסי והמקדמי בבדיקת זכויות נכסי מקרקעין במדינת ישראל מסתמך על הוצאת אישור זכויות/נסח טאבו ולכן זכאיות היו התובעות להסתמך על מסמכים אלו בבואן לבצע עסקת מכירת זכויותיהן בנחלה ומשכך על המדינה לפצות את היורשות בתשלום 400 אלף שקל.