חשיבות עריכת צוואה לבעל נחלה

צוואתו של אדם משקפת את רצונו ושאיפתו מה יעשה בעיזבונו לאחר הגיעו לשיבה טובה. במשך חייו של האדם הוא יכול לבטא את רצונו במגוון דרכים: בדיבור, בכתיבה, במעשה ובהתנהגות, דרכים רבות ושונות מהן ניתן ללמוד על כוונותיו ואף ניתן לאמת אותן באמצעות האדם עצמו אולם לאחר פטירתו.

אין לנו כל דרך לדעת מה באמת היה רצונו של המנוח מלבד המסמך המשפטי שאותו אדם הותיר אחריו הקרוי "צוואה".

צוואתו של אדם הינה מסמך משפטי שרק לאחר פרסומו ברבים ולאחר שקוים באמצעות הרשם לענייני ירושה, ניתן לו תוקף משפטי מחייב.

אין ספק, כי פעמים רבות תהליך עריכת צוואה מצריך התמודדות עם קשיים, ההכרה והמוחשיות בעובדה שיגיע יום בו תאלץ להיפרד מיקירך וזהו למעשה המסמך האחרון אותו תותיר עבור יורשיך, והקושי המלווה בהתחבטות של האדם על הדרך בה נכון וראוי לחלק בין יורשיו את עיזבונו.

קשיים אלו מביאים לידי כך שפעמים רבות אדם חושש לבטא את רצונו במסגרת צוואה ומעדיף שלא להתמודד עם תהליך עריכת הצוואה ולבטא את רצונו בע"פ או להותיר ליורשיו להתמודד בעצמם עם חלוקת עזבונו.

חשוב לזכור שמשפטים דוגמת: "זה היה הרצון של אבא" או "אמא אמרה שאמשיך להתגורר בנחלה" או " אני היחידה שסעדה את ההורים בשנותיהם האחרונות" אין בהן דבר וחצי דבר מבחינה משפטית והם אינם מקבלים משקל מצד בתי המשפט.

כאשר המנוח אינו מצוי עוד איתנו, כל מה שיש בידנו אלו רק הוראותיו והנחיותיו הכתובות במסגרת צוואתו.

הדברים האמורים נכונים כלפי כל אדם המותיר ירושה לאחר לכתו, ונכונים שבעתיים ביחס למי שהותיר זכויות בנחלה. הוראות הירושה הנהוגות במגזר החקלאי שונות בתכלית מהוראות דיני הירושה המתייחסות למגזר העירוני.

במרבית הסכמי המשבצת הקיימים כיום במושבים, ישנו סעיף ייחודי אשר קובע כיצד להתייחס לירושת המשק החקלאי לאחר פטירתו של חבר האגודה.

סעיף הקובע כי: "נפטר אחד מיחידי בני הזוג שהינם חברי אגודה המחזיקים במשק והניח אחריו בן זוג – תעבורנה כל זכויות השימוש שלו במשק לבן זוגו בלבד וזאת אפילו אם הניח המנוח ילדים ביחד עם בן הזוג".

סעיף זה קובע שבפטירת אחד מהם כל הזכויות יעברו לבן הזוג שנותר בחיים ללא שום יכולת של גורמים חיצוניים או יורשים לערער על קביעה זו.

מבחינת רשות מקרקעי ישראל, קיימות הגבלות על האופן בו מבוצעת העברת הזכויות, סדר ההורשה והאפשרות לחלק את הזכויות בנחלה למספר יורשים. גם לשינוי כללי ההורשה החדשים ביחס לבעלי נחלות שהצטרפו להחלטות החדשות של רשות מקרקעי ישראל וקיבלו הסכמי חכירה חדשים קיימות השלכות מרחיקות לכת על זכויותיהם ודרך הורשתן. 

דווקא בעלי נחלות שמודעים לקושי ולמורכבות הקיימת בהורשת זכויותיהם בנחלה, אמורים לדאוג לעריכת צוואה מבעוד מועד כשהם צלולים וכשירים בדעתם ולא להותיר לצאצאיהם להתקוטט ביניהם לאחר פטירת ההורים בניסיון לקבוע מה היה רצונו האמיתי של הוריהם המורישים.

עריכת צוואה לבעלי נחלות מחייבת התייחסות ספציפית להחלטות השונות של רשות מקרקעי ישראל, התייחסות להסכם החכירה הרלבנטי לבעל הזכויות בנחלה, וכמובן להשלכות המס הכרוכות במתן הוראות חלוקה שונות בין היורשים.

הסתפקות בהעלאת רצונו של המנוח על הכתב מבלי להתייחס לקושי לממש את הרצון ומבלי להביא בחשבון את נטל המס הכרוך בכך, תוך התעלמות מהוראות הסכם החכירה, תביא לקושי במימוש רצונו של המנוח ולהעמסת תשלומי מס על היורשים, תשלומים שהיו נחסכים בתכנון נכון של ההורשה הליך שתחילתו כבר בעריכת הצוואה.

וכמו שאנחנו תמיד אומרים זה אומנם עולה כסף אבל זה שווה זהב!