"מבצע סבתא" - להוריש את הנחלה לנכד אחד ולנשל את היתר

סבתא ממושב בצפון הארץ היתה זכאית לרשת את הנחלה בה התגוררה לאחר שהוריה ערכו צוואה בה הורישו לה את הנחלה. למרות שחלפו השנים לא נמצא הזמן לבצע את העברת הזכויות בנחלה על שמה ורק חודשיים לפני פטירתה פנתה היא לבצע את הסדרת רישום הזכויות על שמה אולם לא הספיקה להשלים את רישום הזכויות.

למרות שלא אצה לה הדרך לרשום את הזכויות במשק על שמה במהלך חייה, דאגה הסבתא לערוך צוואה כדת וכדין (ביום 2.12.07, נערכה צוואה) ובה צוותה את כל רכושה הכולל גם את הזכויות במשק החקלאי שקיבלה בירושה מהוריה לנכד שלה בלבד.

בחלוף חודשיים בלבד מיום בו ערכה הסבתא את צוואתה היא נפטרה ויורשיה הגישו בקשה לקיום צוואתה (ביום 21.1.09, ניתן צו קיום צוואה).

לאחר שחלפו להן 4 שנים מפטירתה נזכרו ילדיה אשר לא קיבלו זכויות בנחלה להגיש תביעה לבית משפט לענייני משפחה על מנת שבית המשפט יצהיר שהזכויות במשק אינן בנות הורשה ויש להעבירן רק באמצעות הוראות ההסכם המשולש ובהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף 114 לחוק הירושה ולקבוע שרק אחד הילדים (ולא הנכד) הינו "היורש המוכן ומסוגל לקיים את המשק" והוא יפצה את שאר היורשים.

בית משפט התבקש גם לקבוע שמכסת הביצים מהווה חלק בלתי נפרד משווי המשק.

בית המשפט לענייני משפחה קבע:

כאשר ערכה הסבתא את צוואתה היא הביעה את רצונה המפורש שרק הנכד יירש את עזבונה ולא כל יורש אחר ומשכך יש לפעול לאור האמור בצוואה והנכד הוא שיירש את כל עזבונה - המשק ומכסת הביצים.

ילדיה של המנוחה לא אמרו נואש ופנו לערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בנצרת.

הטענה המרכזית של ילדי המנוחה היתה, כי המשק אינו חלק מעזבונה של הסבתא וזכויות הירושה בו הן לפי סעיף 114 לחוק הירושה הקובע במפורש כי משק יעבור רק לאחד הילדים המסוגל לקיים את המשק ומשום שהנכד אינו מוגדר כילד והוא אינו מסוגל לקיים את המשק יש להעדיף את בנה של המנוחה על פני הנכד שאינו מוגד יורש על פי חוק.

טענה נוספת ומעניינת אותה טענו המערערים היתה מכיוון שהמנוחה לא נרשמה בפועל כבעלת הזכויות ולא התקבלה לחברות באגודה וייתכן שגם לא היתה מתקבלת לחברות ולכן אינה יכולה היא להוריש ומדובר בצוואה שקיומה אינו אפשרי.

בית המשפט המחוזי

דחה את הערעור וקבע שמבצע סבתא להעברת הזכויות שלה בנחלה אך ורק לנכד אחד שלה נחל הצלחה ועומד בהוראות החוק והסכם המשבצת.

בית המשפט קובע כי כשקיים יורש יחיד על פי צוואה, אין עוד מקום לראות רק בבני המשפחה האחרים (ילדיה של הסבתא) כיורשים "על פי דין" כאשר רצונה המפורש היה שהנכד שלה יקבל את זכויותיה בנחלה.

גם העובדה שהמערערים לא התנגדו לצוואה ולהוצאת צו קיום הצוואה במשך שנים ארוכות, צוואה אשר קבעה במפורש שהמשק יעבור רק לנכד, די בה כדי לדחות את טענותיהם.

אומנם הזכויות במשק לא היו רשומות בעת פטירתה על שמה של הסבתא אך אין בכך כדי לפגוע בזכויותיה להוריש משום שהיא קבעה במפורש שצוואתה מתייחסת לזכויותיה בנחלה בין אם אלו קיימות כיום ובין אם אלו שיהיו לה בעתיד.

החידוש המשמעותי בפסק הדין של בית המשפט המחוזי הינו:

כאשר מדובר ביורש יחיד על פי צוואה גם אם הצוואה נעשתה במסגרת הסכם משולש, אין לחייב את היורש בפיצוי יתר היורשים או ילדיה של בעלת הנחלה בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה.

כאשר קיימת צוואה ובה הוגדר יורש, הרי שיש להכיר בו גם לעניין חוק הירושה והוראות סעיף 114 לחוק הירושה. מכיוון שהנכד מוגדר כיורש על פי הוראות הצוואה יש לראות בו יורש לכל דבר ועניין.