בית משפט ביטל צוואה אחרונה של בעל משק חקלאי ערירי

בית המשפט מבטל צוואות שנערכו באחרית ימיו של בעל משק חקלאי, בשל היותו ערירי, חולה סופני ולאור השפעה בלתי הוגנת מצד שכניו במושב אשר ניצלו את מצוקתו ומצבו הרפואי בכדי שיוריש להם את נכסיו.

במהלך שלושת השבועות האחרונים לחייו של בעל משק חקלאי נערכו על ידו 3 צוואות אשר בכולן הוא הדיר את כל בני משפחתו וקרוביו מכל נכסיו והעדיף להורישן לשכניו במושב. בעוד שבצוואותיו הקודמות, הוריש המנוח את עזבונו לקרובי משפחתו ולקרובי משפחתה של רעייתו ז"ל.

כך, בצוואתו האחרונה שנערכה אחד עשר ימים לפני פטירתו בעודו מרותק למיטת חוליו בבית החולים, הורה המנוח להוריש את המשק החקלאי שבבעלותו לבנו של השכן ואת כספי חשבון הבנק שלו (כ-7 מיליון שקלים), לשני תושבי המושב אשר צורפו לחשבון הבנק שלו 5 ימים בלבד לפני פטירתו, על מנת שיעשו שימוש בכספים להנצחתו ולהנצחת רעייתו, בכך שישודרגו צורכי הציבור במושב בו התגורר.

שכניו של המנוח (התובעים) ביקשו לקיים את צוואתו האחרונה מיום 16.10.04, ואילו קרובי משפחתו של המנוח וקרוביה של רעייתו ז"ל (הנתבעים), התנגדו לקיום צוואותיו האחרונות וביקשו לקיים דוקא את צוואתו שנערכה מס' חודשים לפני פטירתו, ובה הוריש להם את עזבונו.

לטענת התובעים, המנוח היה עצמאי וכשיר שכלית לחתום על צוואתו, לא היתה כל תלות בין התובעים לבינו הם לא היו מעורבים בעריכתה ולא נכחו בחתימתה של הצוואה המנוח הוא שיזם את צירופם של שכניו לחשבון הבנק שלו על מנת להבטיח את רצונו להנצחת זכרו וזכר אשתו ז"ל במושב.

בית המשפט דחה את טענת התובעים על כך שכספי העיזבון נועדו לצורך כלל תושבי המושב ולא לעניינם הפרטי ומשום כך אין המדובר בהשפעה בלתי הוגנת וקבע, כי ההתקרבות בין המוטבים שבצוואותיו האחרונות לבין המנוח נעשתה בימיו האחרונים של המנוח, לאחר גילויה של המחלה הסופנית, התקרבות שהתהדקה כאשר גילו המוטבים את מקורותיו הכספיים של המנוח (בחשבון הבנק של המנוח היו למעלה מ- 7 מיליון שקלים). השפעה בלתי הוגנת חלה גם כאשר הדבר לא נעשה לצרכים פרטיים ולכן צירופם של התובעים כמוטבים בחשבון הבנק חסר תוקף ובטל.

כך גם טקס חתימת הצוואה שהתרחש בית החולים היה קצר מאוד, גם עדי הקיום וגם המנוח לא קראו את הצוואה ובוודאי לא את כולה, המנוח לא הצהיר כי זו צוואתו, ההליך ארך דקות ספורות במהלכן העדים לא שוחחו עם המנוח ולא וידאו שהמנוח אכן מבין על מה הוא חותם – דבר שהביא את בית המשפט להחליט שעדי הקיום לא מילאו את תפקידם דבר שהוא פגם מהותי בחתימת הצוואה.

השכנים גילו מעורבות "יתר" בעריכת הצוואות המאוחרות, דבר שמעורר חשש לקיומה של השפעה בלתי הוגנת על אף העובדה שאין בהשפעה זו כדי לפסול את הצוואה.

השופטת רונית גורביץ קבעה שלמרות היותו של המנוח חולה סופני בימיו האחרונים ועל סמך הרישומים הרפואיים המעידים על כך, לא ניתן היה להוכיח שהמנוח לא הבין על מה הינו חותם ומה משמעות עריכת הצוואה על ידו. אולם עצם עובדת היותו ערירי וחולה סופני, משמש הדבר בסיס להשפעה בלתי הוגנת מצד אלו שלטובתם נערכו שלושת הצוואות האחרונות בשבוע האחרון לחייו.

למרות שהמנוח נראה כלפי חוץ ככזה הפועל מתוך רצונו החופשי למעשה הוא היה מושפע ע"י אחרים ולכן אין להכיר בשתי הצוואות האחרונות שהעניקו זכויות והטבות לשכניו של המנוח ויש להעדיף את הצוואה שנערכה 6 חודשים קודם לפטירתו, בה היה המנוח צלול בדעתו, ללא השפעת מחלתו וללא השפעת שכניו למושב.