צור קשר
דלג על צור קשר
צור קשר
סגירה

צור קשר

checked
 03-5500661

מינוי בן ממשיך באמצעות אפוטרופוס

מה ניתן לעשות כאשר אחד מבעלי הנחלה מאבד את כשירותו המשפטית ובמשך שנים רבות נותר בן/בת הזוג לבד במערכה כאשר הוא אמור להמשיך לנהל את הפעילות החקלאית ולקבל החלטות לבדו על עתיד הנחלה ובין היתר להחליט מי יירש או מי ימונה כבן ממשיך?

האם יכול ההורה הכשיר לקבל החלטה באופן עצמאי על מינוי בן ממשיך או על העברת המשק במתנה לאחד מילדיו כאשר בן או בת זוגו אינם כשירים?

 

בשאלה זו עסק פסק דין חדש בו זכה משרדנו שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בנצרת לאחר מאבק ממושך בבתי המשפט שנמשך 6 שנים. פסק הדיןאושר בבית המשפט העליון אשר דן בסוגיה זו במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

 

הצורך למנות אפוטרופוס לבן הזוג

בראשית שנת 2015 נכנס למשרדנו אדם כבן 75 וגולל סיפור קלאסי על כך שגילה בדיעבד שחתם על מסמכי מינוי בן ממשיך לפני מספר שנים אולם הוא כלל לא ידע על כך וכלל לא התכוון לכך. הוא סיפר שרעייתו אובחנה כחולת דמנציה ומצבה הלך והחמיר וכבר זמן רב היא אינה מתקשרת ואינה מודעת לנעשה סביבה ובשל מצבה הרפואי הוא מונה כאפוטרופוס שלה ומנסה להמשיך לטפל בה בביתם ולהעניק לה את כל שנדרש בכדי לאפשר לה להמשיך לחיות ולהזדקן בכבוד.

 

הוא טען שבמהלך השנים בהן היתה אשתו צלולה, היא לא התבטאה כלל בנושא מינוי בן ממשיך, ולא גילתה דעתה כי ברצונה להעניק את הזכויות לאחד מילדיהם.

לאחר שמחלת הדימנציה החריפה הציע לו בנו להתמנות כאפוטרופוס על רעייתו על מנת שניתן יהיה בצורה קלה לקבל החלטות עבורה והוא נענה לכך ברצון כדי להייטיב עימה ומונה כאפוטרופוס לגוף ורכוש. בדיעבד נודע לאב שכל עניין המינוי שלו כאפוטרופוס, נעשה על מנת לסייע לבנו להתמנות כבן ממשיך ולכן שכשנודע לו על כך שחתם על מסצכי מינוי בניגוד לידיעתו, פנה לקבל ייעוץ משפטי אולם הוברר לו שמדובר במינוי חתום וגמור אשר אין סיכוי לבטלו - שכן המינוי נרשם בספרי האגודה, אושר בסוכנות היהודית ואף בספרי רשות מקרקעי ישראל.

 

בשל הטיפול הרב שנדרש ברעייתו ששאב ממנו זמן וכסף, לא התפנה לנסות ולפעול משפטית לביטול המינוי אולם לאור ההחמרה בהתנהגותו של הבן כלפיו וכלפי רעייתו או ליתר דיוק חוסר האכפתיות וההתעלמות ממצבם הכלכלי והרפואי שלו ושל רעייתו, לא נותרה לו כל ברירה אלא לשוב ולנסות לפעול לביטול המינוי.

 

לאחר שמיעת מכלול התאורים של האב על ההטעיה ועל כך שלא התכוון להעניק את מלוא הזכויות בנחלה רק לבן אחד ולקפח את יתר ילדיו, כאשר התעמקנו במסמכי המינוי עצמם אשר אושרו ע"י כל המוסדות המיישבים, גילינו כי במסמכי המינוי במקום בו נדרשות חתימות שני ההורים, הוחתם האב פעם אחת בשמו ובפעם השניה חתם הוא במקומה של האם מכח היותו אפוטרופוס שלה. למסמכי המינוי הוצמד כתב מינוי האפוטרופוס על מנת להראות שחתימתו של האב נעשתה מכח המינוי שלו כאפוטרופוס על רעייתו והמסמכים הועברו לכלל הרשויות.

 

אלו סמכויות מקנה מינוי אפוטרופוס?

 

חשוב לדעת כי כאשר ממנים אפוטרופוס לאדם, אין המשמעות שמכאן ואילך יכול האפוטרופוס להחליט על נכסיו ככל העולה על רוחו ולקבל החלטות במקום האדם שכבר אינו כשיר, קיימים מקרים הקבועים בחוק הכשרות והאפוטרופוסות, בהם נדרש לקבל את אישורו של בית המשפט על מנת לתת תוקף לפעולה המשפטית כמו מכירת דירה, הגשת תביעה.

סעיף 47 לחוק הכשרות המשפטית קובע כי:

 "האפוטרופוס מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו; בפעולות המנויות להלן אין הוא מוסמך לייצג את האדם שהוא אפוטרופסו מבלי שבית המשפט אישרן מראש: העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, עסקה במקרקעין, המחאה או שעבוד של זכות לקבלת זכות במקרקעין, הסתלקות מחלק או ממנה בעיזבון".

 

למעשה, קיימות פעולות מסויימות בהן גם אם קיבל אדם מינוי לשמש כאפוטרופוס לרכושו של חסוי, אין האפוטרופוס מוסמך לייצג את האדם שהוא אפוטרופוסו מבלי שבית המשפט אישר את הפעולות מראש. כשראינו שפעולת מינוי הבן הממשיך לא קיבלה את אישור בית המשפט כמתחייב בחוק, פנינו למוסדות המיישבים לסוכנות ולרמ"י על מנת להעמידם על טעותם המשפטית ויבטלו את הליך המינוי אולם הדבר לא צלח ובלית ברירה החלטנו להגיש תביעה לביטולו של מינוי הבן הממשיך כאשר הטענה המרכזית היתה שהמינוי לא אושר ע"י בית המשפט מראש כמתחייב בחוק האפוטרופוסות.

 

פסיקתו התמוה של בית המשפט לענייני משפחה למרות שהמדובר בשאלה משפטית לחלוטין, בית המשפט לענייני משפחה דן בתביעה במשך 5 שנים תמימות, בהן שמע את עדויות הצדדים את נציגי המוסדות המיישבים, והתרשם ממערכות הייחסים בין ההורים וילדיהם וממצבם הכלכלי של ההורים. בפסק הדין קבע בית המשפט שאומנם פעולת מינוי בן ממשיך הינה פעולה המצריכה את קבלת אישור בית המשפט מראש (דבר שלא נעשה בפועל) אולם גם כעת בחלוף שנים ממועד המינוי, יש לבית המשפט סמכות להכשיר את פעולת המינוי בדיעבד ולכן דחה את התביעה.

 

פסק הדין של בימ"ש המחוזי -

 

לא ניתן להכשיר בדיעבד פעולת מינוי האב הגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בו שבנו וטענו שהליך המינוי היה צריך לקבל את אישורו של בית המשפט מראש ואין בסמכותו של בית משפט כיום להכשיר את המינוי. בפסק דין אשר ניתן ע"י בית המשפט המחזי, הפך בית המשפט את פסק הדין וקבע ע"י פה אחד ע"י שלושת חברי ההרכב כי לשון החוק ברורה וחד משמעית לפיה צריך לקבל את אישור בית המשפט לפני שנעשתה פעולת המינוי האישור הנדרש הוא קונסטיטוטיבי ובלעדיו אין משמעות כלל לפעולה שנעשתה בשם החסויה.

בית המשפט נימק את פסק הדין בכך שרק במקרים חריגים ומיוחדים ניתן להכשיר פעולות שנעשו בעבר:

 

"ככלל, אישור בית המשפט צריך להינתן מראש והחריג הוא מתן אישור בדיעבד כאשר היתה דחיםות בביצוע פעולה לשם שמירת עניינו של אדם ובמקרים מיוחדים בלבד".

בית המשפט הוסיף וקבע שנדרשת הסכמת שני ההורים למינוי בן ממשיך ולכן: "מאחר והיה צורך בהסכמת ובהחתמת שני ההורים לצורך מינוי המשיבים כבנים ממשיכים ומאחר ואין הסכמה וחתימה מטעם החסויה אין די בהתחייבותו של המערער כדי להשלים את פעולת המינוי".

 

גזירת המחוקק שהאישור לפעולת המינוי ע"י בית המשפט ינתן מראש ולא בדיעבד בנוגע לעסקאות המנויות בסעיף 47 לחוק ובהם גם פעולת מינוי בן ממשיך, נובעת מההנחה כי רק בית המשפט יהיה זה שידאג בצורה הטובה ביותר לטובת החסוי.

מעבר לכך, כל מי שמתקשר בעסקה עם אפוטרופוס יודע שאין ביטחון שהעסקה אכן תצא אל הפועל ולכן היה על הבן הממשיך ובת זוגו לדעת שהמינוי והסמכות של האב לחתום להם על מסמכי המינוי תלויים באישורו של בית המשפט.

 

הכרעת בית המשפט העליון

 

לא ניתן לעוות את הוראות החוק הבנים הממשיכים פנו בבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון בניסיון להחיות את המינוי ולהותירו על כנו אולם בפסק הדין דחה בית המשפט העליון את הבקשה וקבע כי הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית חדשה וכי אכן אין בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לומר על האסור מותר בניגוד להוראתו המפורשת של החוק.

 

יש לדעת שהמציאות בה אחד ההורים אינו בעל כשירות משפטית אכן מחייבת קבלת אישורים מראש לפעולות מהותיות דוגמת העברת הנחלה במתנה או שיעבוד הנחלה ומצריכים קבלת אישורו של בית המשפט ופעמים גם נדרש לשכנע את האפוטרופוס הכללי, כי פעולת המינוי או העברת הזכויות נועדה בכדי להיטיב עם החסוי ויש בה כדי לשפר את מצבו הכלכלי.

 

לכן הניסיון לחפש קיצורי דרך ולפעול באופן חד צדדי, מבלי לקבל את האישורים הנדרשים מבית המשפט, עשוי להתגלות בדיעבד כפעולה שאינה תקפה שההסתמכות עליה היתה לשווא.

סלוגן
דלג על סלוגן

אנחנו כאן בשבילכם לייעוץ והכוונה משפטית

במייל, בפורום ובטלפון – 03-5500661

עבור לתוכן העמוד