בית משפט העליון: חריגות בניה בנחלה ניתן להכשיר בדיעבד

אחת הדילמות העומדות בפני בעלי נחלה אשר מבקשים לבצע בניה בשטח הנחלה, הינה האם לפעול כמצוות המחוקק ולהגיש תוכניות לוועדות התכנון ולרשות מקרקעי ישראל ולהמתין לאישורן או להתחיל לפעול במקביל להליכי אישור התוכניות ולבצע חלק מפעולות הבניה בהסתמך על כך שלא אחת נעתרות ועדות התכנון ומאפשרות הכשרתם של מבנים שנבנו שלא כחוק ומאפשרות לבעלי הנחלה להתאים את הבניה באמצעות עריכת והגשת תוכניות מתאימות.

סיפורם של בעלי נחלה ממושב רמת רזיאל יכול לשמש תסריט לדרך הייסורים הארוכה אותהה נאלצו לעבור (אשר הם עצמם בחרו ללכת בה כאשר ביצעו בניה בלתי חוקית ללא קבלת היתרים) החל מהוועדה המקומית לתכנון ובניה דרך הועדות ערר בית משפט מחוזי ועד לפתחו של בית משפט העליון.

בני זוג עולים חדשים אשר רכשו בשנת 2008 נחלה במושב רמת רזיאל, נמנעו מלהמתין לקבלתם של היתרי בניה אשר היו כרוכים בהמתנה ארוכה ובמקום זאת החלו בהליכי פיתוח של הנחלה הקמת מסלעה, סלילת חניה, עבודות חפירה ועוד ובין היתר נקלעו לסכסוך שכנים עם בעל הנחלה אשר מתגורר בסמוך אליהם.

נוכח עבירות הבניה שנעשו בשטח הנחלה, דחתה האגודה השיתופית בשנת 2011 את בקשתם של הרוכשים לקבל היתר בניה להקמת בית חדש.

משכך החליטו הרוכשים להסתפק בשיפוץ בית המגורים הישן ללא קבלת היתרי בניה.

בעקבות כך וככל הנראה לאור פניה של האגודה השיתופית, הוציאה הוועדה המקומית לתכנון ובניה לרוכשים צו הפסקת בניה מנהלי אשר היה מלווה בכתב אישום.

הרוכשים נאלצו להגיש בקשה להיתר בניה אשר תאמה את התב"ע התקפה אולם למרבה ההפתעה נדחתה בקשתם ונקבע כי תנאי למתן ההיתר על הרוכשים להרוס את החריגות ולהחזיר את המצב בנחלה לקדמותו.

הרוכשים הגישו ערר על החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה. 

ועדת הערר קבעה שניתן להכשיר בדיעבד בניה בלתי חוקית שאינה חמורה במידה והיא תואמת את התוכניות הקיימות.

האגודה השיתופית החליטה להמשיך במאבק המשפטי ברוכשים ועתרה בתביעה לבית המשפט המחוזי על מנת שיבטל את החלטת ועדת הערר.

בבית משפט המחוזי טענה האגודה שמדובר בעבירות רבות שנמשכו פרק זמן ארוך, תוך סיכון הציבור וזלזול מופגן של הרוכשים בהוראות החוק כאשר הם עושים דין לעצמם ופועלים ככל העולה על רוחם בשטח הנחלה.

בית המשפט המחוזי קיבל את תביעת האגודה וביטל את החלטת ועדת הערר שהתירה לרוכשים להגיש תוכניות חדשות.

הרוכשים לא אמרו נואש ופנו בערעור לבית המשפט העליון.

לאחר שעברו הליכים משפטיים במשך כמעט עשור ניתן לאחרונה פסק דינו של בית המשפט העליון אשר אמור לשים סוף לסאגה המשפטית שביו רוכשי הנחלה לאגודה. השיתופית.

בית המשפט העליון הכריע, כי ינתן לרוכשים היתר למבנים הקיימים ובלבד ויגישו תוכנית מתאימה.

בפסק הדין קובע בית המשפט, כי הליכי תכנון לא נועדו להעניש את מי שעבר על החוק וביצע חריגות בניה מכיוון שלשם כך נועד ההליך הפלילי בו יש את האפשרות להעניש את עבריין הבניה. הדרישה להריסת הבניה הבלתי חוקית על מנת שלאחר ההריסה ניתן יהיה להגיש תוכניות אשר יאושרו, אינה יעילה מכל הבחינות ולכן אם כבר כיום ידוע שראוי וניתן לתת היתר להכשרת הבניה (אילו היו מוגשות תוכניות בניה מלכתחילה), אזי יש להתיר גם בדיעבד את הבניה ובלבד שתוגשנה תוכניות לשם כך.

בית המשפט מדגיש בפסק הדין, כי לא ניתן לראות בעבירות בניה קלות ועבירות בניה חמורות כמקשה אחת ולשלול מהמבקשים להכשיר עבירות בניה קלות, לנסות ולהכשיר בדיעבד את העבירות שברור שהיו מאושרות אילו היו מוגשות תוכניות בטרם החלה הבניה.

במהלך ההידיינות המשפטית נמצא נתון מעניין לפיו כתב האישום היחיד שהוגש במהלך העשור האחרון ע"י הועדה המקומית לתכנון ובניה בגין עבירות בניה במושב היה כנגד הרוכשים כאשר ידוע לכל שעבירות בניה בוצעו ע"י רבים מבני המושב. אכיפה סלקטיבית של הוראות החוק העלה חשש כי קיים אינטרס אישי כלפי בני הזוג הרוכשים אשר תימרץ את האגודה והוועדה המקומית לפעול דווקא כנגד הרוכשים.

בסופו של יום בית המשפט מצדד בכך שאין זה תפקידם של מוסדות תכנון ובניה "לחנך" את עברייני הבניה ואין זה סביר לדרוש על ביצוע עבירת בניה "קלה" את ההריסה בידיעה שתוגש בקשה לבנות מחדש את מה שנהרס ובקשה זו תאושר.