מי אתה רשם האגודות השיתופיות?

בישראל, אגודה שיתופית הינה התאגדות וולונטרית של חברים, המוקמת בשל יוזמת החברים המייסדים ולא ביוזמת המדינה. הפיכתה של ההתארגנות להתארגנות מוכרת וממוסדת, מצריכה את ההכרה של השלטון של הממסד. ולכן, לצורך הקמת אישיות משפטית, יש צורך ברישומה של האגודה בפנקס האגודות השיתופיות הקיים והמתנהל בסמכותו של רשם האגודות השיתופיות.

תפקידו המרכזי של רשם האגודות, הינו להיות גורם מפקח מטעם המדינה, על כלל פעולותיה של האגודה ולדאוג להתנהלות תקינה של פעילותן השוטפת של האגודות ובין היתר לשמש כגוף מרכזי המשמש כסמכות על בהליכים שבין האגודה וחבריה.

את סמכויותיו, שואב רשם האגודות השיתופיות מפקודת האגודות השיתופיות והתקנות שהותקנו מכוחה. סמכויותיו של רשם האגודות השיתופיות, גדולות בהרבה בהיקפן ובתחומן מאשר סמכויותיהם של רשמים אחרים, המכהנים בתפקיד זהה מטעם המדינה, דוגמת רשם השותפיות או רשם החברות.

שיקול הדעת הניתן לרשם האגודות השיתופיות, הינו מרחיק לכת, החל מההחלטה הבסיסית אם לרשום אגודה שיתופית ועד להחלטה אם להוציא צו פירוק כנגדה.

- פיקוח על פעילותן של האגודות השיתופיות.

- רישומן של אגודות שיתופיות חדשות

- מינוי בוררים ופתרון סכסוכים המתגלעים בין החברים לאגודה.

- ניהול רישום משכונים ושיעבודים על נכסי האגודה.

- בדיקת מאזנים וניהול חשבונות של האגודה.

- אישור שינויים בתקנון האגודה

- עריכת חקירה

למרות שיקול הדעת וסמכות ההכרעה מרחיקת הלכת שהוענקה לרשם האגודות השיתופיות, זוכה הרשם לאמון כמעט בלתי מסויג מצד מערכת בתי המשפט, אשר במרבית המקרים, נמנעת מלהתערב בהחלטותיו בעיקר בשל "מומחיותו בתחום עיסוקו" ובהיות בקי וותיק בענייני תחום הקואופרציה.

ערעור על החלטות הרשם בענייני בוררות בסכסוכים, נותרו בידי בית משפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. אולם, עילות ההתערבות של בג"ץ בהחלטותיו של רשם האגודות השיתופיות הינן מצומצמות ומוגבלות, למקרה בו נפלה טעות מהותית בהחלטת הרשם או כאשר שיקולי צדק מחייבים זאת.

יחד עם זאת, הביקורת המתעצמת על פעולת הרשויות ובדיקת סבירות שיקול הדעת שלהן, יש להניח שרשם האגודות לא יהנה משיקול הדעת האוטונומי שניתן לו בפקודה, ובית המשפט ירחיב את הפיקוח השיפוטי על החלטות רשם האגודות והגבלת שיקול הדעת הנתונה לו.