דלג על
פיצול נחלה
רקע הסטורי להחלטה המאפשרת פיצול נחלה
במשך שנים רבות לא אפשרו רשות מקרקעי ישראל ורשויות התכנון להפריד מגרש מתוך שטח נחלה, על מנת שלא לפגוע בכושר הייצור של המשק החקלאי ולא לגרום לשינוי במשטר הנחלות הנהוג בארץ (למעט החלטה 62 של רמ"י שאפשרה בתנאים מיוחדים את פיצול הנחלה).
במסגרת החלטה 979 של רשות מקרקעי ישראל, שהינה למעשה החלטה המבקשת לעגן את זכויותיהם של המתיישבים בחלקת המגורים הקיימת בחלקה א' של הנחלה התאפשרה הפרדתו מגרש מתוך חלקת המגורים של הנחלה במטרה לאפשר לבעלי הזכויות את האפשרות לנייד זכויות וליצור מקורות מימונים עבורם מבלי שיהיה מוכרח לממש את מלוא זכויותיהם בנחלה.
כנגד החלטה זו של רשות מקרקעי ישראל, הוגשו מס' עתירות לבג"ץ אשר ביקשו לפגוע ולצמצם את זכויותיהם של בעלי נחלה במושבים, במסגרת עתירות אלו נטען, כי החלטות רמ"י פוגעות בצורה ניכרת בצדק החלוקתי, ובכך מעניקות הטבות כספיות אשר אינן מידתיות למגזר אחד בלבד בחברה הישראלית - המגזר החקלאי.
ביום 9.6.11, נתנה הכרעתו של בית המשפט העליון בעתירות, במסגרת פסק דין המכונה בג"ץ המושבים, בפסק הדין אושרו מרביתן של החלטות מועצת מקרקעי ישראל ובהן החלטה 979 אשר עודכנה והפכה להיות החלטה 1523 .
בפסיקתו המפורטת של בית המשפט העליון, נתנה רוח גבית לצורך בביצועה של החלטה 979 והחלטה ובכך למעשה אושרה עמדת המדינה אשר תמכה בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל. בית המשפט ציין, כי תוכן ההחלטות שהובאו בפניו מאוזן, ההחלטות הינן סבירות, מידתיות ומייצגות באופן ראוי את צורכי ההתיישבות החקלאית בישראל לאחר שנים רבות בהן היה מעמדם של המתיישבים בקרקע מעמד שאינו מוסדר ואינו ברור דיו.
גולת הכותרת של פסיקת בג"ץ, מעבר להחלטות הפרקטיות המאפשרות את הפרדה ופיצול מגרש מתוך חלקת המגורים בנחלה, הינה ההכרה בכך שיש לעגן משפטית את זכויות המגורים של בעלי נחלות בחלקת המגורים והסדרת רישום זכויותיו באמצעות חתימה על חוזה חכירה ארוך טווח.
תמצית החלטה 979
החלטה זו אשר עודכנה במהלך השנים ע"י מועצת מקרקעי ישראל והפכה להחלטה מס' 1523, מאפשרת למתיישב בעל הזכויות בנחלה לעגן את זכויותיו בחלקת המגורים של הנחלה ורישומן בספרי המקרקעין כיחידה עצמאית ונפרדת.
ההחלטה קובעת, כי לצורך עיגון הזכויות ורישומן, יהא על המתיישב לשלם 3.75% מערך שווי חלקת המגורים בהתאם לשמאות שתתבצע (כאשר גודל חלקת המגורים תוגבל למקסימום 2.5.דונם).
תשלום "דמי ההצטרפות" להחלטה יאפשר קבלת הרשאה לבניה של 375 מ"ר בהן יהיה ניתן לעשות שימוש לבניה בכל חלקת המגורים, ללא הגבלה וללא צורך בהוכחת רצף בין דורי בנחלה, כך שיהיה ניתן לבנות מס' יחידות דיור בנחלה שישמשו הן את החוכר והן את קרובו.
פיצול מגרש מנחלה – לצורך ביצוע פיצול מגרש מתוך חלקת המגורים של הנחלה והפרדתו מתוך שטח הנחלה, יהא על בעל הזכויות בנחלה, לרכוש את מלוא שווי הזכויות במגרש המיועד להיות מפוצל (משמע, השלמה של יתרת התשלום מעבר ל- 3.75% ועד 33% ביחס לשווי המגרש כאשר באזורי עדיפות לאומית קיימות הנחות המאפשרות לרכוש את הזכויות במגרש בתשלום מופחת).
היוון כלל הזכויות בחלקת המגורים - מתיישב אשר יהיה מעוניין להתנתק מהתלות ברשות מקרקעי ישראל בנוגע לתשלומים עבור זכויות בניה תשלומי מיסים בעת מכירה ותשלום עבור בניה מעבר למכסת הבניה הבסיסית וכד' יוכל שלם תשלום של 33% מערך שווי כל חלקת המגורים בנחלה (קיימות הפחתות באזורי עדיפות לאומית), דבר אשר יקנה לו תאורטית את האפשרות לפצל מס' מגרשים, ובלבד והמתיישב יעמוד בתנאים הבאים:
- לנחלה המקורית תוצמד יחידת מגורים אשר תמשיך ותשמש את מגורי החוכר.
- למגרש אשר יפוצל מחלקת המגורים, יוצמדו זכויות בניה מינימליים של - 160 מ"ר.
- אפשרויות הפיצולים תעשה בהתאם להגבלות הקיימות בתמ"א 35.
- לא קיימים שימושים חורגים או בניה בלתי מוסדרת בנחלה.
המדובר בהחלטה שאין חובה להצטרף אליה, וכל מי שיהיה מעוניין לבוא בשעריה, יתאפשר הדבר רק לאחר התקיימותם של התנאים הבאים:
- רישום חלקה א' של הנחלה בספרי רשם המקרקעין כיחידה עצמאית נפרדת.
- הסדרת תשלום כל השימושים הקיימים בנחלה.
- תשלום ראשוני של דמי חכירה בשיעור 3.75% מערך הקרקע של חלקת המגורים.
- התחייבות האגודה השיתופית להתאמה בין מס' יחידות הדיור ביישוב לתמ"א 35.
במסגרת פעילות המשרד, ניתן על ידנו ליווי וייצוג משפטי מקיף, לצורך בדיקת כדאיות הליך הפיצול, עריכת אומדנים לעלויות הפיצול, הגשת התוכניות והבקשות למינהל מקרקעי ישראל, טיפול בקידום ההליכים, עד להשלמת ההליכים ורישום החלקה החדשה על שמו של הרוכש.
Banners
דלג על Banners