פורום מושבים ונחלות

במושב שלי נמכרה נחלה ב- 10 מיליון ש"ח. האם לצורך היוון (3.75% או 33%) יש להתייחס ל- 10 מיליון, או לשווי בניכוי שווי המבנים, כלומר 8 מיליון, בהנחה ששווי המבנים 2 מילון, או אולי לחישוב אחר ?

התשלום למינהל נגזר משווי חלקת המגורים בהתאם להערכת שמאי ולפוטנציאל הבניה הקיים בנחלה.

האם רמ"י זכאי לתשלום עבור שטח מבנים שנבנו
בשנת 1920 כחורגים מהשטח הכולל של 375 מ"ר .
שטח המבנים הישנים כ 700 מ"ר

הדבר תלוי בהסכם החכירה שברשותך

שלום עו״ד שרגא,
יכול להיות שפספסת את שאלתי הקודמת, אשמח אם תוכל להבהיר.

האם אדם שיש לו טפסי רישום/מינוי ובטופס הצהרה והתחייבות המתיישבים כתוב שהן באות ״בתמיכה לבקשת הבן הממשיך להתקבל להתיישב במשק במעמד של בן ממשיך.״ וגם טופס ״הודעה על קביעת בן ממשיך״ מהסוכנות היהודית אל רמ״י.

יכול שנים אח״כ (גם אחרי בנית ביתו בנחלת "הממנים") בוועדת קבלה למושב להתקבל מסיבה אחרת כמו ״העברה ללא תמורה״ או שחייב שהסיבה תהיה ״בן ממשיך״ ?

האם עצם קבלתו למושב מסיבה שונה מבטלת את המינוי? שהרי זה דבר שונה בתכלית.

הסיטואציה שאתה מתאר מעט מורכבת ולכן הדבר מצריך בדיקת כל העובדות באופן מקצועי ומסודר. מציע שתפנה לקבלת ייעוץ משפטי.

שלום, מה החוק קובע לגבי גודל נחלה , האם כאשר אין ברשותי 2.5 דונם (הנחלה בגודל 1.4)אני יכול לקבל הרחבה ?
האם יש חוק בנושא זכאות?

אין חוק בנושא, יש החלטות רשות מקרקעי ישראל הקובעות שיעשה מאמץ כך שלכל נחלה יהיו 2.5 דונם חלקת מגורים, במקומות מסוימים 2 דונם. ההגדלה נעשית לאחר שינוי התב"ע.

היי
אם שוכרים מחסן חקלאי לצורך איחסון לא חקלאי מי סופג את הקנס? השוכר א6 המשכיר ולפי כמה נקבע סכום הקנס?

התביעה מוגשת כנגד בעל הזכויות במקרקעין וכנגד מי שעושה שימוש במקרקעין שלא על פי ההיתר הקיים.

האם ואיך ניתן להשיג עותק של חוזה משבצת של המושב ?
האם יש לרמ״י ארכיון וניתן לבקש מהם את הנוסח של שנים מסוימות או לפנות למושב?

למזכירות האגודה קיים העתק של הסכם המשבצת שנחתם עם רשות מקרקעי ישראל וזכותו של חבר אגודה לקבל העתק מההסכם.

האם גם יורשים פוטנציאלים של חבר אגודה (שנפטר) יכולים לקבל העתק בפניה למזכירות האגודה? גם העתקים משנים קודמות?

כן

שלום, בהתאם לצו קיום צוואה בקשתי מרמ"י להעביר את הנחלה על שמי בהתאם לצוואה. בצוואה גם אישור מגורים של אחותי בביתה שבנתה בנחלה. רמ"י לא מוכן להשלים את העברה של הנחלה על שמי אלא אם אחותי תחתום על מיסמך וויתור זכויות. לא ברור לי הצוואה מציינת שמלוא הזכויות מועברות אלי ולאחותי רק זכות מגורים ואם בעתיד ניתן יהיה לפצל הוא יבוצע לפי נוהלי רמי. אני יודע שיש פסיקה בנושא של העליון שניתן להעביר בעלות כשיש דייר שאין לו זכויות מקרקעין. איך פותרים את הנושא

כאשר קיימות זכויות נוספות ליורש בצוואה רשות מקרקעי ישראל מבקשת כתב ויתור או כתב הסתלקות לצורך רישום מלוא הזכויות רק על שמו של יורש אחד. "רק זכות מגורים" משמעותה זכויות בנחלה.

תודה על התשובה המהירה, מאחר ואין קשר עם האחות (נתק מוחלט) אין ולא תהיה אפשרות לקבל מסמך ויתור הסתלקות. מה האפשרות האחרת שרמי ירשמו את הבעלות אם הערה או צורה אחרת. אני מבין שיש 2 פתרונות אך לפני הפתרונת חבר יעץ שעורך דין ישלח מכתב מנומק לרמי לפתרון העברת הבעלות. חוץ מזה יש כמובן פניה לסעד משפטי בנושא או הליכה לפיצול. אנחנו מבוגרים שרוצים לעבור לגור בנחלה וכל התהליך עוצר אותנו. מה המלצתך?

קשה לענות על שאלה זו, צריך לראות את הצוואה ומה שנכתב בה בצורה יותר מפורשת כדי לראות אם ניתן לדרוש מהמינהל את רישום הזכויות גם לא קבלת הסכמת האחות.

בירושת הנחלה המוריש אבא מתגורר בבית שלו בנחלה הוריש לבן הבכור שגר לידו את הנחלה והוסיף בצוואה שאחד מבניו יקבל זכות בחצי חלקה בין בית הבן הבכור לבית המוריש האבא ועד הצד השני (כשהבית של המוריש האבא נמצא באמצע החלקה הזו) האם הזכות הזאת שכתב המוריש האבא מאפשרת לבן שלא ירש את הנחלה לגור בבית הזה של המוריש האבא או רק מוריש לו את החלקה בלי זכות לגור בבית ?

אם המוריש הוריש את החלקה לאחד מבניו ועל החלקה ישנו בית מגורים אז סביר להניח שהמוריש התכוון להוריש לו את החלקה וכל מה שבנוי עליה.

ערב טוב,
האם תוכל להסביר מה הכוונה במינוי שהושלם ברישום?
מינוי בן ממשיך הוא בדר״כ לאחר פטירת ברי הרשות.
האם רישום שהושלם הוא בעצם חתימת הסוכנות היהודית על טופס הצהרה והתחייבות המתיישבים? או כאשר רמ״י חותמת בטופס הודעה על קביעת בן ממשיך?

האישור הזה של רמ״י מהווה אישור על מינוי או אישור רק על הודעה שיש לברי הרשות מועמד להיות בן ממשיך?

מתי בן ממשיך נחשב כ״מתנה שהושלמה״ בטפסי המינוי כמו שתואר לעיל או כאשר נרשמות הזכויות על שמו ברמ״י?

מדובר בהסכם משבצת תלת צדדי.

ערב טוב ותודה

משמעות השלמת מינוי בן ממשיך היא החתמת הממנים הממונים, וועד האגודה, הסוכנות היהודית ורשות מקרקעי ישראל.

כוונתך היא בטופס שבו יש 4 חלקים?
- הצהרה והתחייבות המתיישבים
- הצהרה והתחייבות הבן הממשיך
- המלצת האגודה
- אישור הסוכנות היהודית

ובנוסף גם טופס שבו יש 2 חלקים?
- הודעה על קביעת בן ממשיך
- חתימת רשות מקרקעי ישראל בדבר אישור קבלת ההודעה?

בזה תם המינוי?

האם יש חובה על אדם שמונה כבן ממשיך, להתקבל למושב בסיבת ״מעמד בן ממשיך״ כי זה מה שנכתב בניסוח הצהרה והתחייבות המתיישבים (שזה בתמיכה לבקשתו להתקבל להתיישב במשק במעמד בן ממשיך) או שהוא יכול להתקבל בנימוק ״העברה מההורים ללא תמורה״ על בסיס תצהירי הסכם מתנה, למרות המינוי? ואם כך , אז מה המשמעות הדבר אם נכון להיום הזכויות עדיין רשומות ברמ״י על שם ברי הרשות (הממנים) ?

צהרים טובים,
אשמח אם תוכל לתת מענה לשאלתי הקודמת...

שלום רב עו״ד שרגא,
במושב הנמצא תחת הסכם משולש, ידוע כי למרות מינוי בן ממשיך, כל זמן שהזכויות לא עברו אליו בפועל, הן נשארות של ברי הרשות ולכן כל חתימה על קבלת משכנתא או חוב על המשק הינה מול ברי הרשות ואינה מול ה״בן הממשיך״ או המועמד להיות ״בן ממשיך״.
דהיינו, בלקיחת משכנתא לאחר שהתקבל אישור רישום משכנתא מול הסוכנות היהודית או מנהל מקרקעי ישראל, זכויות המשק בעצם ממושכנות עד סידור סילוק המשכנתא.

לכן, במידה וה״בן הממשיך״ או המועמד להיות ״בן ממשיך״ לקח משכנתא, גם אם הוא זה שמחזיר את תשלומי המשכנתא בפועל, האם אין זה מעמיד את המשק בסיכון ומהווה סיבה חזקה מספיק לביטול מינוי?

תודה רבה

לקיחת הלוואת משכנתא ע"י הבן הממשיך הינה פעולה שבשגרה ומצריכה את הסכמת וחתימת בעלי הזכויות בנחלה.
כמובן שהדבר יוצר סיכון כלכלי כלפי בעלי הנחלה ולכם מחתימים אותם על כך.
קיומה של הלוואה משכנתא אינה סיבה לביטול מינוי בן ממשיך.

אם בן ממשיך בנה בית לבן ממשיך ולקח משכנתא אבל הגיע למצב של חדל״פ שסיבך את אימו עם חובות ועיקולים, האם האמא יכולה לבקש לבטל את המינוי כדי שתוכל למכור את הנחלה לסגור את החובות שהבן ממשיך סיבך אותה? בנוסף האם הנאמן יכול לסרב לביטול בן הממשיך?
האמא לא רוצה את הילד בנחלה בגלל עוגמת הנפש הגדולה שגרם לה עם חובות שיכול להיות שהיא תהיה בלי קורת גג.

ניתן לערוך הפרדה בין הנחלה לבין הזכויות שנתנו לבן הממשיך כאשר יש חובות על הבן הממשיך ו/או חדלות פרעון ועיקולים.

עו״ד שרגא שלום,
בנושא עניין בן ממשיך במושב עובדים תחת הסכם משולש.
יש בידינו את טופס ״הצהרת המתיישבים״ ובו ברי הרשות בחרו להעביר את זכויותיהם במשק ״לאחר פטירתם״.
בחלק המלצת האגודה, חסר תאריך אך קיימת חותמת האגודה.
בחלק הסוכנות היהודית ישנה חתימה ותאריך ונכתב שם ״מאשרים את הבן הממשיך הנ״ל בכפוף לאמור בהצהרות ובהתחייבויות המתיישבים והבן הממשיך הנ״ל״.

חתימות המתיישבים והבן הממשיך בטופס הנ״ל הן משנות ה-80. חתימת הסוכנות היהודית היא כשנה לאחר מכן. כאמור, בחלק המלצת האגודה - אין תאריך. לכן, לא ידוע מועד חתימת האגודה על הטופס.

מה משמעות המלצת האגודה בטופס זה?
האם לפני מילוי הטופס, היה על אותו אדם הטוען להיות בן ממשיך, לעבור קודם ועדת קבלה באגודה, ורק לאחר מכן הסוכנות היהודית הייתה צריכה לחתום על הטופס?

נציין כי יש בידינו מסמך נוסף - ״הודעה על קביעת בן ממשיך״. המסמך הוא מהסוכנות היהודית אל מ.מ.י (כיום ר.מ.י) בדבר קביעת בן ממשיך. בחלק של מ.מ.י קיימים חתימה ותאריך ונכתב שם ״הננו לאשר את הודעתם הנ״ל״.

האם זה עומד בתנאיה ונהליה של הסוכנות היהודית?
לפי ההבנה - באותה תקופה המוזכרת לעיל, די היה שהסוכנות היהודית מאשרת את דבר המינוי - אך כל עוד זה עומד בתנאיה ובנהליה.

השאלה העיקרית הינה - מה היה צריך להיות הליך תקין?
האם בתקופה הנ״ל היה צורך גם בפרוטוקול האגודה בדבר אישור מינוי או אישור קבלתו של המועמד לאגודה, טרם חתימתה בחלק ״המלצת האגודה״ ו/או חתימת הסוכנות היהודית בטופס הצהרת המתיישבים?

ואם כן - היכן פרוטוקול כזה אמור להופיע?
האם בתיק המשק בסוכנות היהודית או שמא רק בתיק הנחלה שבאגודה או בתיק החבר באגודה (מצד המתיישבים ומצד המועמד) ?

תודה על עזרתך.

דרך המלך היא החתמת ההורים והבן הממשיך על מסמכי המינוי ואחר כך חתימת האגודה וקבלת אישורה ולאחר מכן העברת המסמך לאישור ותיקוף בידי הסוכנות היהודית ומשם העברת הדיווח לרשות מקרקעי ישראל.
כאשר יש תקלות או חוסרים במהלך ההליך של המינוי זה נתון לשיקול דעת בית המשפט.
צריך לראות את המסמכים עצמם ואת היכולת לאשר ולאמת גם היום את ההליך שנעשה באמצעות עדים.

עו״ד שרגא תודה על המענה, אך אשמח אם תוכל להבהיר קצת יותר לגבי חוסר התאריך בחלק ״המלצת האגודה״.
מה משמעות הדבר? האם חותמת ללא תאריך היא בת תוקף?
שכן חלק זה של המלצת האגודה בטפסי המינוי, יכול להתפרש ככזה שהתקיימה ועדה/אסיפה בדבר המלצתה של האגודה כממליצה של מועמד לבן הממשיך וציון התאריך בעצם מעיד על העת שבה התקיימה אסיפה/ועדה כזו. האם נכון או אין חובה לכך?

בנוסף, בעיון במסמכים הנ״ל נכתב כי הצהרה והתחייבות המתיישבים ניתנת על ידם בתמיכה לבקשת אותו אדם (בן ממשיך) להתקבל כמועמד להתיישב במשק במעמד של בן ממשיך. זהו נוסח סטנדרטי בטפסי המינוי.

ידוע לנו כי לאחר תקופה ארוכה יחסית מחתימת טפסי המינוי, אותו אדם (הבן הממשיך)חתם על תצהירי הסכם מתנה לגבי העברת הזכויות ללא תמורה ובפרוטוקול הקבלה למושב - הנימוק היה ״העברה מההורים ללא תמורה״

שתי שאלות:
1. במידה והזכויות עדיין לא שלו - האם הסכם תצהירי מתנה ופרוטוקול קבלה למושב בעצם מעידים על שינוי מסלול מבן ממשיך להסכם מתנה ומסלול בן ממשיך בעצם נזנח?
שהרי בטפסי המינוי נכתב שהצהרת והתחייבות המתיישבים באה כתמיכה לבקשת ה״בן הממשיך״ להתקבל כמועמד להתיישב במשק במעמד ״בן ממשיך״ אין כל אזכור בטפסי המינוי על ״העברה ללא תמורה״.

2. במידה והזכויות שלו - אז כבר לא משנה אם היה בן ממשיך או לא כי בכל מקרה הזכויות עברו. אבל בתרחיש כזה, מה הסטטוס של אותו מועמד ״בן ממשיך״ מבחינת המוסדרות (אגודה/הסוכנות היהודית/מנהל מקרקעי ישראל) ?

3. האם זה היה נוהג מקובל בשנות ה-80 וה-90 לאפשר חתימה על טפסי המינוי, האגודה, הסוכנות היהודית ואז העברת הדיווח לרשות מקרקעי ישראל (ממש כמו שתיארת בתשובתך) ובמקביל לבצע תצהירי הסכם מתנה להעברת הזכויות ללא תמורה?

שכן זה אבסורד, מכיוון שאלו 2 דרכים שונות לקבלת הזכויות במשק : או ״בן ממשיך״ או ״העברה ללא תמורה״ ההיגיון אומר שאין הם יכולים להתקיים יחד.

תודה רבה על עזרתך בנושא.

קיימות 2 דרכים להעברת הזכויות בנחלה:
מיניו של בן ממשיך והעברה במתנה של הזכויות.
גם כאשר מתקיימים שני ההליכים במקביל, אין הדבר סותר אחד את השני וניתן לפעול בשני המסלולים.
ההליך שמסתיים ראשון ובו בחרו הצדדים לפעול הוא זה שעל פיו יועברו הזכויות.

תודה לך עו״ד שרגא על ההבהרה.
2 הדרכים אמנם יכולות להתקיים במקביל, אך האם 2 הדרכים הן מתנה?

האם רישום מינוי בן ממשיך בציון ״לאחר פטירה״ בטופס הצהרה והתחייבות המתיישבים, ביחד עם טופס ״הודעה על קביעת בן ממשיך״ שנשלח מהסוכנות היהודית אל מ.מ.י באותה תקופה, ומ.מ.י בחלקה על הטופס חתמה ונכתב ״הננו לאשר את הודעתם הנ״ל״.
נחשב כמתנה שהושלמה?
דעתי היא שלא, כיוון שלפי ההיגיון - אם אדם מסמן ״לאחר פטירה״ זה כבר בגדר ירושה ולכן המתיישבים נדרשו גם לערוך צוואות בנושא זה, אף על פי שזכויות בר רשות אינן ניתנות בירושה אלא אם חוזה המשבצת מאפשר זאת - כי זהו ההסכם שמכוחו ניתנו הזכויות לברי הרשות.

כך שלא ברור לי מדוע הפסיקה נוטה לבחון את הנושא תחת ״מתנה״ ולא ״ירושה״

אם במתנה עסקינן, כלומר, תצהירי הסכם מתנה - אז זה דבר שונה לגמרי ממינוי בן ממשיך ובדרך זו - הזכויות ניתנות בזה הרגע וכל שנותר לאדם הוא לרשום את זכויותיו ברמ״י לאחר תשלום מס (גם אם הוכרז כמועמד להיות בן ממשיך).

האם צודק או טועה בפירוש הדברים?

ושוב - אשמח אם תוכל לענות גם על השאלה הבאה:
כאשר אדם מוכרז להיות מועמד כבן ממשיך (טפסי רישום) ונכתב בהצהרה והתחייבות המתיישבים כי הצהרתם והתחייבותם היא בתמיכה לבקשת הבן הממשיך להתקבל כמועמד להתיישב במשק במעמד בן ממשיך.
האם בפרוטוקול קבלתו למושב, גם אם נעשה שנים אחרי טפסי הרישום/מינוי, סיבת קבלתו צריכה להיות ״בן ממשיך״ או ״העברה ללא תמורה״ ?

תודה רבה לך על העזרה.

בן ממשיך תובע את השכנים שגלשו לשטח של ההורים, השכנים טוענים שלבן ממשיך יש זכויות רק אחרי פטירת ההורים. מכח מה נולדת הזכות לתבוע גם שההורים בחיים , בר- רשות? זכות קניינית- בונה בית בנחלה כיום?

בעל הזכויות במקרקעין הוא זה שיכול להגיש תביעה לגבי המקרקעין, ולכן לבן ממשיך לא קיימות זכויות קנייניות בנחלה עד לפטירת ההורים.
כאשר העילה היא פלישה למקרקעין רק בעל הזכויות יכול להגיש תביעה מסוג זה.

שלום. מכסת ביצים הינה ע"ש נפטר, יש יורשת חוקית לפי צו ירושה שאיננה בעלת המשק. בעל המשק הוא בן ממשיך שהזכות ניתנה לו כשהנפטר היה בחיים.
האם היורשת החוקית יכולה להעביר את המכסה על שמה ולמכור אותה למגדל אחר?

כדי להפריד את מכסת הביצים מהנחלה יש צורך להגדיר את מכסת הביצים בצוואה, אחרת קיים קושי לעשות זאת באמצעות צו ירושה.

שלום,
יש לי נחלה בכפר ויתקין (מועצה אזורית עמק חפר).
נאמר לי כי גם אם יאושר בנחלה בית שלישי (חוקי, בהיתר), לא ניתן יהיה לבצע עליו פרצלציה או פיצול למגרש עצמאי, וכי אפשרות הפרצלציה קיימת רק ביחס לבית הראשון (ולעיתים הבית השני) – לא בשל מגבלת זכויות בנייה אלא בשל ההגדרה הקניינית של הבית השלישי כזכות נגזרת שאינה מקנה זכות חכירה עצמאית מול רמ״י.

אשמח לאישור או הבהרה:
1. האם אכן קיימת מדיניות/פרשנות מחייבת של רמ״י שלפיה בית שלישי, גם אם מאושר, אינו ניתן לפרצלציה בכל מקרה רגיל?
2. האם יש חריגים מוכרים (למשל תב״ע מיוחדת, החלטת מועצה ספציפית או תקדים משפטי)?
3. האם בעמק חפר / כפר ויתקין קיימות הנחיות מקומיות שמגבילות זאת מעבר לנוהלי רמ״י הכלליים?

תודה מראש.

לא ידוע על הגבלה הקיימת כיום על המגרש המסוים אותו ניתן לפצל מתוך הנחלה כך שהמידע שצוין בשאלה נראה כשגוי.
גם בכפר ויתקין ניתן לפצל בתוך חלקת המגורים ללא הגבלה.

אנחנו נחלה מייסדת ,
יש הרבה נחלות שקיבלו שטח שלישי (אחרי הכפלה)
בקרוב אמורים לצאת שטחים חדשים
האגודה החליטה שבגלל שכמות השטחים קטנה כל שטח יהיה רשום על 2 על הנחלה המייסדת והמכפיל של הנחלה .
למי הזכות ?
מי קובע?
שהרי כל אחד מהם רוצה את השטח לעצמו .

האגודה אמורה לקבל קריטריונים לפיהם יוקצה השטחים החדשים בין חברי האגודה.
בכל אגודה נקבעים קריטריונים אחרים ושונים כך שאין לי יכולת לדעת מה היו הכוונות והאילוצים באגודה ספציפית.

האם זה בסדר שוועד היישוב לוקח את כל הכספים הנכנסים משטחי עיבוד משותפים לשימוש האגודה
חשוב לציין כי בנוסף הם מחייבים במיסי אגודה , מים ציבורי , ריסוסים
אנחנו כבר שנים ללא כל רווח ברמת הפרט ,
בנוסף יש לציין שמכל הדברים נבנים כלל התושבים גם אלו שאינם חברי אגודה .

האדמות השייכות לאגודה אמורות לשמש את האגודה ולכן וועד האגודה יכול להחליט מה לעשות בהכנסות המתקבלות מאדמות אלו.

האם בן ממשיך יכול לקחת את אחד ההורים לעורך דין ולהחתים אותו שכל מה שיש בנחלה כולל הבית החפצים בבית שייכים לו, מבלי לידע את שאר האחים, בהנחה שההורה היה צלול בדעתו?
האחים ידעו מהצוואה אחרי פטירת ההורים
תודה

אין מניעה חוקית כאשר בן לוקח את הוריו למשרדו של עורך הדין על מנת שיוכל לערוך צוואה.
אין חובה ליידע את האחים על כך.
עריכת הצוואה והחתימה עליה נעשים באופן עצמאי בן המצווה - ההורה לבין עורך הדין ללא מעורבותו של היורש.

שלום, אשמח להתייעצות
לאחר הסדרה מול רמי כחלק מהליך קיום צוואה , ביצענו כניסה לכיוון 3.75
כעת אנחנו בהליך פיצול מגרש, נקרא לו B של 500 מר מהנחלה (במושב במטה יהודה), שכולל בית בנוי של 160 מר
התבע כבר אושרה בוועדת תכנון. בקרוב נכנסים לאישור אצל רמ"י ומתכננים היוון 33 למגרש המפוצל.

ועכשיו לשאלה

מכיוון אחר אנחנו שוקלים לבצע פיצול נוסף, נקרא לו C, ולמכור את המגרש עם זכויות שנשארו לנו במסגרת הסכם החכירה והתבע של מטה יהודה.
האם ניתן לבצע את פיצול מגרש ומכירתו לאחר היוון לחלקה C?
או שיש צורך להוון את כל הנחלה לטובת זה?

בהסכם החכירה שלנו כתוב 610 מ''ר זכויות. האם הסכם החכירה מגביל עת עניין הפיצולים ומזפר יחידות הדיור שבנחלה?

אין חובה להוון את כל הנחלה כדי לבצע היוון למגרש השני, ניתן להוון בכל פעם את המגרש שאותו מעוניינים לפצל.

כנחלה מייסדת האם יש לי זכות לשטח נוסף לאחר ההכפלה שקיבלתי לפני שנים ?
האם להכפלה מגיע גם שטח?
במושב רשמו אץ המייסד ואת המכפיל יחד לאותה זכאות לשטח למי העדיפות ?
מה אומר החוק ?

אני נחלה מייסדת במושב ,
המושב רוצה להפוך 63 הכפלות לנחלות ,
ברגע שיהפכו לנחלות רוצים לקחת שטחים חקלאיים מהנחלה המייסדת ולמסור אותם לנחלה החדשה , האם זה חוקי ?
האם אחרי 60 שנה כנחלה מייסדת הם יהיו זכאים לאותם זכויות כמוני ?

הליך הכפלת הנחלות למייסדים נועד להייטיב עם בעל הנחלות ולא לפגוע בהם. לכן אני מניח שאם תרצה להישאר עם נחלה אחת וללא הכפלת נחלה תוכל לעשות זאת.
ההחלטות הינן בכל אגודה בהתאם למה שהוסכם באסיפה הכללית שלה ולא ניתן להשליך מאגודה אחת לאחרת.

המכפילים הינם חברי אגודה מיום ההכפלה ,
אך אינם בעלי שטחים חקלאיים , עכשיו שרוצים להפוך אותם לנחלות רוצים לתת להם שיוויון , שטחים חקלאיים + הכנסתם לשטחי עיבוד משותפים
הרי כנחלה מייסדת אנו נתנו את ההכפלה לבן משפחה , ואנו לא מעוניינים לתת לו נלווים
האם ניתן לעצור את ההליך ?

אז אם באסיפה כללית הוחלט להפוך את ההכפלות לנחלות אין לי מה לעשות ?
רק מציין שההכפלות הן חברי אגודה
אבל האם עצם הפכתן לנחלות נותן להן זכות לחלוק את שטחי העיבוד של המייסדות ?
והאם זה בסדר שהאגודה משתמשת כבר שנים בכספי הרווחים להוצאות האגודה ומהן נהנים גם אלו שלא בעלי זכויות בהן

כן

קיבלתי את הדירה של חמתי וחצי דונם וגיסי קיבל את הבית כבן ממשיך כיום אני משכיר את הבית ומקבל שכירות שאלתי היא לא עשינו הפרטה אייך אני יכול להעביר את החלק שלי על שמי ושם אישתי .והיחסים שלי עם גיסי מצוינים

תעשה הפרטה ותעביר את הזכויות שקיבלת מחמתך במתנה או בירושה

מה עלות ההפרטה הבנתי שזה הרבה כסף וכעת אין לי

אם זה יקר לך, תרכוש כרטיס מפעל הפייס ותרבה בתפילות.

תודה על התשובה

בהתאם להסכם בין 3 אחים - המשק יועבר לאחד האחים והוא יפצה את שני האחים בסכום של 800,000 שח נטו . המשק במושב משען . יש בו דירה של 140 מ"ר ובית ישן .
האם סכום הפיצוי סביר או שרצוי למנות שמאי

רצוי למנות שמאי כדי לדעת מה הוא שווי המשק אם היה נמכר בשוק החופשי ומה היה נשאר לכם נטו לאחר תשלומי המיסים.
רק אז תוכלו לדעת האם הפיצוי המוצע לכם כיום הינו ראלי ומשקף שווי אמיתי.

השאלה אם יש בזה סיכון שבו השמאי יחליט על פחות מ 800,000 ש"ח שהוצע לי

אבי נפטר והוריש לאחי ולי את החלקה החקלאית+ הבית. אני מעוניין לקנות מאחי את החלק שלו (יש הסכמה בינינו) המושב טוען שיש באפשרותו לקחת את השטח ללא תמורה כספית במידה ועיקר חיי וחיי משפחתי אינו במושב, בנוסף גם תילקח החברות והזכויות שניתנות. הילדים במסגרות לימודיות ועיקר חיינו בעיר מרוחקת מהמושב ואין לנו עניין להעתיק את חיינו כרגע.
האם בחוק יש לאגודה לקחת את השטח החקלאי שהינו שטח מניב לעסק קיים?

לאגודה יש זכות בענייני קבלה לחברות והקצאת משאבים ששייכים לה דוגמת מכסת מים ושטחים חקלאיים שהזכויות בהן הן של האגודה כאשר חלקה א'' בדרך כלל שייכת לבעל הנחלה.

ב2016 זכיתי במגרש בהגרלה כבן מקום בפטור ממכרז, ב2020 מכרתי אותו ובוצעה העברת זכויות כולל תשלום לרמי לפי החלטה 1503 של ההנחה שקיבלתי בהצמדה למה שצריך.
עברתי דירה ב2021 למושב שבו בקרוב תהיה הרחבה. האם אני זכאי להקצאה בפטור ממכרז לפי החלטה 1503? שהרי בעבר היה תנאי שאמר שאם קיבלת מגרש בפטור ממכרז לא תוכל לקבל שוב אבל 1503 ביטלה אותו ובהצהרה לרמי הנוסח שונה והיום הוא שאין לי זכויות בקרקע שניתנה לראשונה בפטור ממכרז (והרי זכויות כאלה אין לי מאז המכירה)

על פניו לפי החוק היבש נראה שהכל תקין ואני עומד בתנאי, האם אני צודק?

אם בהחלטה החדשה התנאי הוא שאינך מחזיק כיום בזכויות שנתנו לך בפטור ממכרז אז ההחלטה העדכנית היא המחייבת.

גלעד שלום,

נחלה באזור השרון שבשטחה מתגוררים בבית הראשי ההורים, ועוד 2 אחים עם משפחותיהם ביחידות דיור (סהכ 4 ילדים לבעלי הנחלה).

במידה וייבחר בן ממשיך, האם שאר האחים יכולים לערוך הסכם משפטי תקף שישמור עליהם במקרה הבא:
הבן הממשיך יבנה בית שני בנחלה, הבן השני יבנה יחידה שלישית בהמשך, ו2 האחים הנותרים יקבלו את בית ההורים הראשי לאחר לכתם ב120.

האם הסכם משפטי בין האחים והבן הממשיך יוכל להגן על כולם וגם על ילדיהם שלהם?(הנכדים)

אפתח בדברי נחמה לצרות שתיארת בסיפור המקרה שלכם, ראשית ניתן לפתור את הסוגיה המורכבת באמצעות עריכת הסכמים בין הצדדים באופן שבו בעתיד יהיה ניתן להגדיר לכל אחד מהילדים את זכויותיו הנפרדות מיתר אחיו.
מערכת הסכמים כזו צריכה להיות מלווה בעוגנים משפטיים שיבטיחו את זכויות היורשים גם לאחר הגיעם של ההורים לשיבה טובה וגם ביחס לאח שעל שמו יועברו מלוא הזכויות בנחלה.
ההגנה בשלב ראשון היא על הילדים, בכדי להגן גם על הנכדים יהיה על הילדים עצמם לפעול כדי לסיים את רישום הזכויות והפרדת הזכויות ביניהם בעודם בחיים.

תודה רבה על המענה המקצועי!

כדי להגן על הנכדים בעצם יהיה צורך שהילדים
יעשו פרצלציה?

מהלך יקר מאוד שלצערינו אין ביכולתינו לממן.וגם לא להם.

עריכת הפיצול יוצרת הפרדה וודאות בין היורשים או צאצאיהם.
אם אין אפשרות כלכלית לכך תעשו את המקסימום מבחינתכם כדי להגיע לאמנה משפחתית שתגדיר בצורה מקצועית עם בטחונות מתאימים את הזכויות שיש לכל אחד מהיורשים בדרגה הראשונה.

האם בהרחבות של ישובים קהילתיים ניתן לקבוע תעדוף ל״בנים ממשיכים״, ולסגור את ההגרלה לתושבי חוץ? האם זה מגובה מבחינה חוקית/תקנונית?

איננו עוסקים בישובים קהילתיים

היכן אפשר למצוא מפות של הסכמי משבצת של ישובים ביו"ש?

לישובים ביו"ש יש מפות במזכירויות הישובים ובמפקדת החטיבה המרחבית בו מצוי היישוב.

היכן ניתן לקבל עותק עם נאמן למקור של פסק משקם מתאריך ־02/03/2006 2006), עם “מספרנו: חלוקה 3; תיק: 2/3/10”.

במקום שהחליף את המינהלה להסדרים.
הדיונים בתיקי המנהלה להסדרים הועברו לבית המשפט המחוזי.

במסגרת תב"ע חדשה שעדיין לא אושרה נגרעה ממני דרך הגישה היחידה למשק כדרך ציבורית לטובת חריגה לשצ"פ בחלק האחורי של המשק (כ-2 מטרים).
אני רואה עצמי כנפגע מהותית גם בהגבלת הגישה למשק בהווה ויותר בעתיד וכן בפגיעה בעלות שווי המשק, וגם השטח שנלקח יותר גדול מהשטח שניתן.
כיצד עליי לנהוג ומול מי?

התנגדות לתוכנית שהוגשה לגריעת השטח.
פניה לוועדה לתכנון ובניה והגשת התנגדות.