דלג על
סכסוכי גבולות בין בעלי נחלות במושב
משך עשרות שנים לא היתה הקפדה על מיקומי הגבולות שבין הנחלות במושבים. גבולות הנחלות לא סומנו, בין הנחלות לא הוצבו גדרות ולא היתה חלוקה ברורה בין הנחלות. החלטות רשות מקרקעי ישראל המאפשרות לרשום את חלקת המגורים בטאבו ופעולות האגודות להסדרת הרישומים ועריכת תוכניות מדידה מסודרות לצורך רישום חלקות המגורים בלשכת רישום המקרקעין, הביאה לגל של תביעות בין חברי המושבים על מיקום הגבולות שבין הנחלות.
הליך ההתברגנות העובר על המגזר עירוני, לא פסח גם על בעלי הנחלות במושבים אשר ביקשו גם הם לתחם את חלקת מגוריהם ולהפרידה בצורה ברורה משכניהם, באופן בו יוגדרו גבולות הנחלה בצורה ברורה באמצעות צמחיה, גדרות, קירות ואף חומות.
מחלוקות על מיקומי הגבולות צברו תאוצה בשנים האחרונות כאשר החלה האגודה בהכנת תצ"ר עבור המרכז לרישם המשבצות לצורך הערכות לרישומן של חלקות המגורים ברשם המקרקעין והכנת הסכמי חכירה מסודרים בינה לבין רשות מקרקעי ישראל.
מפני שבחלק מהמושבים לא היו קיימות מפות מדידה מסודרות שהגדירו בצורה ברורה היכן עובר קו הגבול בין חלקות המקרקעין של חברי האגודה, וגם כאשר היו מפות מעין אלו, התושבים עצמם נהגו במשך עשרות שנים עפ"י הסכמות שבע"פ והבנות שהושגו בין השכנים אשר לא ראו חשיבות רבה למקום בו יעבור גבול החלוקה ולכן התעלמו ממפות המדידה.
במקרים רבים נקבעו הגבולות שבין הנחלות על פי דרכי הגישה החקלאיות שהפרידו בין הנחלות ופעמים נקבעו הגבולות בהתאם למיקומו של קו המים או שעון המים שהוצב בין הנחלות.
אחת התופעות הנפוצות הינה קיומה של דרך משותפת בין המשקים אשר נועדה לאפשר הגעה לחלקות החקלאיות, דרך זו אשר שירתה את 2 בעלי הנחלות מוקמה לא אחת בשטחה של נחלה אחת בלבד ובהתאם לנוהג שהיה קיים במשך שנים נעשה שימוש משותף בדרך ע"י 2 בעלי הנחלות.
מקרים נוספים בהם שאלת מיקום גבולות הנחלה צצות ועולות הן כאשר רוכש נחלה במושב מבקש לדעת במדוייק מה הן גבולות הנחלה אותה הוא מתעתד לרכוש או כאשר רוכש נחלה מעוניין לתחם את חלקת המגורים באמצעות בניית גדר הפרדה בינו לביו שכניו.
לא אחת, קיים שוני מהותי בין המצב הפיזי של מה שנראה ומוצג כגבולות הנחלה לבין תרשימי המדידות עפ"י מפות האגודה, דבר המביא למחלוקות, תביעות והדיינויות משפטיות בין השכנים לקביעת מיקומו של קו הגבול.
תופעה נוספת המאפיינת סכסוכי גבולות הינה בנוגע לעצם הקמת גדר ההפרדה. לא תמיד שני השכנים מעוניינים לקחת חלק בהקמת גדר הפרדה, בוודאי כאשר מדובר בהקמת חומות שעלויותיהן גבוהות.
סעיף 49 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 קובע, כי: כאשר קיימת גדר הפרדה בין שכנים הבעלות עליה הינה משותפת כל עוד לא הוכח ההפך, ולכן רשאי כל אחד מהשכנים בעלי הנחלות להשתמש בה וגם חייב הוא להשתתף בהוצאות הנחוצות להחזקת במצב תקין.
אולם האם רשאי שכן לחייב את שכנו להשתתף עמו במחצית עלויות הקמת גדר חדשה בין הנחלות?
כאשר מדובר בהקמת קיר תמיכה שנועד לעצירת סחף ולשמירה על השימוש של אחד השכנים בשטח הנחלה שלו, ייטה בית המשפט לכפות על השכנים לשאת בעלויות הקמת הגדר שווה בשווה, אולם כאשר אין המדובר בקיר תמיכה אלא בהקמת גדר לצורך הפרדה בלבד וללא שנתנה הסכמת שני השכנים לבניית הקיר ונשיאה משותפת בעלויות ההקמה, לא בהכרח יכפה בית משפט על הצד שלא נתן הסכמתו לבניה להשתתף במחצית עלויות ההקמה.
הקמת גדר גבוהה אינה בהכרח המתכון לשכנות טובה, אך רצוי להגיע להבנה והסכמה כבר בשלב הבניה ולהימנע מנקיטת צעדים חד צדדיים שעשויים לעלות ביוקר לשכן שנטל על עצמו החלטה לבנות כפי ראות עיניו וללא קבלת הסכמת שכנו, דבר שיימנע סכסוכים עתידיים.
טיפ לסיכום:
גם כאשר מחליטים לפנות למיצוי הזכויות והגדרת שטח הנחלה, חשוב לבדוק לפני הפניה להליך משפטי עם עורך הדין המייצג, האם הסכסוך מחויב להתברר במסגרת בוררות או בית משפט בהתאם לנסיבות שבכל מקרה והסעדים הנתבעים.
Banners
דלג על Banners