האם ניתן להוריש בצוואה את מכסת הביצים של הנחלה ?

למעמדן המשפטי של מכסות הייצור במשק החקלאי, קיימת חשיבות רבה בעצם הפעלת המשק החקלאי. הגדרת מעמדן המשפטי של המכסות מקבלת משנה חשיבות, בעת העברת הזכויות במשק החקלאי או בהורשת המשק החקלאי.

מכסות היצור השונות (מכסת החלב, מכסת הביצים ומכסת המים), הינן נלוות לזכויות הקיימות במשק החקלאי ולאמצעים הקיימים במשק החקלאי, אך אינן מוגדרות כזכויות קנייניות שהינן חלק בלתי נפרד מהזכויות במשק החקלאי.

האפשרות לנייד את המכסות, להעבירן לצדדים אחרים ולמוכרן בנפרד מהמשק עצמו, יוצרת מציאות בה מחד, המכסה קשורה למשק החקלאי, אך מאידך הינה בעלת ישות עצמאית.

מעמד המכסה מתחדד, כאשר מבוצעת העברת זכויות, מכירה או הורשה של המשק החקלאי.

האם נוסח צוואה המורה על הורשת המשק החקלאי לאחד הילדים, כוונתו להוריש גם את מכסת הייצור? האם יש להכיל את חוק הירושה על המכסה כפי שהוא חל על הורשת המשק החקלאי?

במסגרת מאמר זה, נדון במעמדה המשפטי של הזכות הגלומה במכסת הייצור, והאפשרות הקיימת להעביר זכות זו, לאחר פטירה במסגרת צוואה או ירושה.

בתי המשפט, נמנעו מלהגדיר את מכסת הביצים כזכות קניינית, לאור העובדה שהיקף המכסה יכול להשתנות בהתאם להחלטות רשויות המדינה ולתנאי השוק (היקף הביקוש וההיצע). עצם התערבות המדינה באופן בו מוקצות ומחולקות מכסות ביצים מראה, כי המכסה אינה זכות קניינית אלא זכות מעורבת שבה סממנים רכושיים ואישיים יחד.

בפני בית המשפט הובא לאחרונה מקרה ובו בעלת זכויות במשק חקלאי במושב המצוי בהסכם משבצת משולש, ערכה צוואה ולפיה ציוותה את נכסיה ובכללם המשק החקלאי לבנה, ובמידה והבן לא יהיה בחיים יכנס בנו (הנכד) לנעליו של אביו כיורש. לימים, נפטר הבן עוד בחיי אימו ולאחריו נפטרה בעלת הזכויות במשק, הצוואה אושרה והנכד פנה לבית המשפט לממש את הוראות הצוואה ולהעביר את הזכויות במשק על שמו כמצוות סבתו.

בית המשפט לענייני משפחה קבע, כי הנכד שאוזכר בצוואה הינו אכן היורש של המשק אולם עליו לפצות את אחיו של אביו המנוח, בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה. בית המשפט קבע עוד, כי מאחר ומכסת הביצים אשר היתה רשומה ע"ש המנוחה, הינה בעלת ערך ושווי כלכלי עצמאי ונפרד מכלל המשק, לכן, יש לראותה כזכות בעלת קיום עצמאי, ויש להפרידה מהמשק. כאשר המשמעות של ההחלטה היא שערך מכסת הביצים, לא יובא במסגרת הפיצוי ליתר היורשים.

בערעור שהוגש על פסק הדין, הפך בית המשפט המחוזי את ההחלטה וקבע, כי מכסת הביצים הינה חלק בלתי נפרד מהמשק ויש להתייחס אליה כאל חלק מזכויות המשק, גם באופן בו מועברת ירושת המשק. בית המשפט לומד מלשון ההסכם המשולש סעיף 20 ה (1): "כל הזכויות בנחלה", כי בגדר הנחלה ישנן זכויות נוספות, דוגמת מכסות הייצור.

סעיף 20 ה (1) להסכם המשולש:

"במקרה של פטירת חבר אגודה או מתיישב ביישוב יועברו כל זכויותיו בנחלה לבן הזוג שנותר בחיים. באין בן/בת זוג ... יועברו כל הזכויות לבן ממשיך. באין בן ממשיך כאמור יועברו כל הזכויות בנחלה בהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף 114 לחוק הירושה"

בית המשפט המחוזי פסק, כי במקרה זה מכסת הביצים מהווה חלק בלתי נפרד מהמשק לצורך שאלת הפיצוי על פי סעיף 114 (א) לחוק הירושה. ועל כן, יש להביא בחשבון את שווי מכסת הביצים לצורך חלוקת ערכו המלא של המשק בין כל היורשים.

יש לשים לב לשוני בין מכסת ביצים שנמכרה או נויידה ונתקבלה ממנה תמורה, לבין מכסת ביצים אשר משמשת את בעלי הזכויות במשק ורשומה על שמם. לא תמיד יתייחס בית המשפט אל המכסה כאל חלק אינטגרלי מהזכויות במשק ופעמים יראה בה זכות כלכלית עצמאית ונפרדת מהזכויות במשק.

יודגש, כי במקרה אשר תואר לעיל, ההתייחסות אל המכסה היתה כאל חלק מהזכויות במשק, זכויות אשר אינן ברות הורשה ורק בשל עובדה זו, חלה חובה על היורש לפצות את יתר היורשים בשל זכייתו במשק על פי הצוואה.