שימוש חורג בקרקע חקלאית

מה הוא שימוש חורג?

כל שימוש בקרקע שלא למטרה חקלאית, העומד בסתירה להוראות הסכם המשבצת או הסכם החכירה, הינו שימוש חורג.

קיימים 2 סוגי שימושים חורגים עיקריים:

• שימוש בקרקע למטרה חקלאית - השכרת הקרקע לצד ג', על מנת שיעבד ויגדל גידולים חקלאיים.
  
• שימוש בקרקע למטרה שאינה חקלאית - הצבת מבנה מגורים, קראוונים, צימרים בשטח הנחלה, ללא קבלת היתרים, הסבת מבנים ששימשו בעבר לחקלאות (לולים, בתי אימון, רפתות) למחסנים.

מקור האיסור לשימוש חורג:

• תביעות המוגשות על ידי הרשות המוסמכת במשרד החקלאות - חוק ההתיישבות (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ומים), תשכ"ז – 1967 , חוק אשר נועד למנוע את התופעה שבה חקלאים, שקיבלו מהמינהל רשות להשתמש בקרקע חקלאית שהיא נחלת הלאום לשם עיבוד עצמי, יעבירו לצד שלישי זכויות בקרקע החקלאית, ולו גם מקצתן של הזכויות.
  
• תביעות המוגשות מטעם רשות מקרקעי ישראל - שימוש חורג בהתייחס להוראות הסכם המשבצת המאפשר רק שימוש חקלאי בשטח הנחלה. מכיוון שמטרת השכירות של האגודה היא לצרכי חקלאות בלבד, למגורים ולמבני ציבור, והאגודה התחייבה לגרום לכך שהמשבצת בשלמותה תהא מיועדת לעיבוד חקלאי. שימושים שאינם חקלאיים מותרים רק בהתאם להחלטות מועצת המינהל.

כיצד נאכף האיסור לבצע שימוש חורג?

במשך שנים רבות העובדה שקיים חוק האוסר על שימוש חורג ושימוש שלא כדין בקרקע חלקלאית, לא הרתיעה, לא את האגודות ואף לא את חבריהן. בדרך כלל, תביעות שהיו מוגשות ע"י הרשות המוסמכת לפי חוק ההתיישבות כנגד מפרי החוק, היו מגיעות בסופו של דבר להסדרי פשרה, בהן היה מוטל תשלום כופר על האגודה או חבר האגודה אשר במקרקעין שברשותו בוצעה העבירה, תוך מתן התחייבות לחדול מביצוע העבירה בעתיד.

על מנת לאכוף את האיסור קבע המחוקק סנקציה בסעיף 6 (א) לחוק ההתיישבות:

"מחזיק שהפר את הוראת ס' 2 לחוק ולא חדל מן ההפרה על אף התראה שקיבל, רשאי שר החקלאות, או מי מטעמו, לתבוע את הפקעת הזכות לגבי אותה קרקע חקלאית ואת המכסה האישית שניתנה לגבי אותה קרקע".

פסק דין אשר ניתן לאחרונה (ביום 3.11.13), ע"י בית המשפט המחוזי בתל אביב ביושבו כבית משפט לערעורים, על פסק דינה של ועדת ההכרעה לפי חוק ההתיישבות החקלאית, ע"א 11889-04-12 גוטליב נ' הרשות המוסמכת לפי חוק ההתיישבות החקלאית, קבע, כי יש לקבל את עמדת ועדת ההכרעה, לפיה יש להפקיע את הקרקע בה החזיק המערער וכי יש להחזירה לרשות מקרקעי ישראל.
הרשות תבעה להפקיע חלק מהמקרקעין שהוחזקו ע"י המתיישב בטענה, כי חבר האגודה והמושב משתמשים בחלקה שימוש חורג, בכך שהם מקנים לצד שלישי זכות מגורים וזכות לאחסון כלי עבודה בשטח החלקה ומאפשרים לאותו צד שלישי לנהוג בחלקה מנהג בעלים.

בית המשפט המחוזי אימץ את מסקנות ועדת ההכרעה ואף השית על המערער, הוצאות משפט גבוהות בסך 30,000 ₪.

המדובר בשינוי מגמה מובהק הן בסעדים האופרטיביים המבוקשים ע"י הרשות והן בנכונותו של בית המשפט לקבל את הוראות החוק וליישמן ככתבן וכלשונן במטרה להילחם בתופעת השימושים החורגים.

בתיקים זהים המתנהלים על ידי משרדנו אנו חשים, כי אכן ישנה הכוונה של הרשות המוסמכת באמצעות פרקליטות המדינה להחמיר ולהקשיח את עמדתה בטיפול ובאכיפה של הוראות החוק.

מעוניינים להסדיר את השימושים החורגים מול רשות מקרקעי ישראל?

צרו קשר עם משרדנו לבחינת הדרכים בהן ניתן לפעול.