דלג על
בן ממשיך במושב
השימוש הרווח במונח "מינוי בן ממשיך" במושבים, טומן בחובו הבדלים רבים באשר לסוג המינוי, טיבו של המינוי ותוקף המינוי, כאשר פעמים רבות נעשה המינוי ע"י צדדים שונים ולא בהתאם להוראות ההסכם החל באגודה, דבר העשוי להביא להטעיית המתיישבים ובני משפחתם הסבורים, כי פעלו למינויו של בן ממשיך במשק כפי הנדרש, כאשר בפועל אין למינוי כל תוקף משפטי מחייב.
קיים הבדל מהותי בין מינוי "
כמו כן, קיים הבדל במינוי של בן ממשיך שנערך במועד בו היה המושב במסגרת הסכם משולש לבין מינויו של בן ממשיך כאשר המושב מצוי בהסכם משבצת דו צדדי.
הוראות תקנה 1 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג – 1973 (להלן: "התקנות") שכותרתה "הגדרות" קובעת כי בן ממשיך הינו :
"בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כבר-רשות לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב; לענין זה, "הורים" – לרבות אחד מהם במקרה שהשני חדל להיות בעל זכויות במשק החקלאי או שנפטר."
יש לדעת, כי תקנות אלה רלוונטיות רק ביחס לחברות באגודה השיתופית ואינן עוסקות במישור העברת הזכות הקניינית במשק שכן לצורך כך נדרש מקור חיצוני נוסף.
התקנות אינן יוצרות את זכויותיו של "הבן הממשיך" ואינן יוצרות העברה של הזכויות מן המתיישב אל "הבן הממשיך", בלעדי מסמכים והסכמים נפרדים, שיש בכוחם להעניק את הזכויות.
ברבים מהמושבים בארץ, בהם הסוכנות היהודית לארץ ישראל, כבר אינה צד להסכם המשבצת, ממשיכים להתקיים הליכים למינוי בן ממשיך, כאשר כוונת הצדדים הינה להחיל את תוקף המינוי שהיה קיים בעבר, במסגרת החוזה המשולש גם על החוזה הנוכחי – ההסכם הדו צדדי, כוונה שלא עולה בקנה אחד עם רוח פסיקת בתי המשפט, אשר אינה רואה בכך אפשרות להעברת זכויות קנייניות במשק חקלאי.
יש לבדוק מה היה מקור המינוי של הבן הממשיך? מכח מה מונה הבן הממשיך? ובאיזה הסכם משבצת קיים במושב ? שכן קיים שוני בין המינויים המשליך על טיב זכויותיו של הבן הממשיך.
קרא עוד בתחום:
Banners
דלג על Banners