פורום מושבים ונחלות

או ניצולי מחנות ריכוז או נפגעי הפרהוד (הפרהוד זה טבח שנעשה ביהודי עירק בשנת 1941) - זכאים להנחות בדמי הסכמה\רכישה?

ניתן להגיש בקשה לקבלת פטור חלקי מתשלום דמי הסכמה לנכה (לפי שיעור הנכות שנקבעה לו) לפי חוק נכי המלחמה בנאצים התשי"ד-1954 - בעל אישור על דרגת נכות שקבעה ועדה רפואית לפי תקנות נכי המלחמה בנאצים (ועדה רפואית), התשי"ד-1954 (13), או ועדה רפואית עליונה לפי תקנות נכי מלחמה בנאצים (ועדה רפואית עליונה), התשי"ז-1957 (14)

שלום,
האם ישנה מגבלה לקנות מגרש בפטור ממכרז בהרחבה במושב, כאשר בעבר היה לקונה נכס בפטור ממכרז?

בנוסף, האם קונה אחד יכול לרכוש 2 מגרשים בהרחבה במושב מאדם פרטי (לא מרמ"י)?

בתנאי המכרז של רמ"י מופיעות ההגבלות על השתתפות במכרז, קיימים מכרזים שבהם נמנעת האפשרות להשתתף ממי שכבר זכה בעבר.
כאשר רכישת המגרש מתבצעת מאדם פרטי כמכירה בשוק החופשי אין מניעה מלרכוש שני מגרשים.

אני רוצה לרכוש נחלה ולעשות היוון. כיצד עלי לנהוג כדי שלא אצטרך לשלם גם דמי היוון וגם דמי הסכמה?

אין כפל תשלום אם שילמת דמי היוון לא תשלם דמי הסכמה על חלקת המגורים. תשלום דמי ההסכמה יהיה רק על השטח החקלאי.

וגם דמי הסכמה:
עד כמה שהבנתי הוון זה מחיר של 5% מהשטח עד 500 מ"ר ועוד 51% מהשטח שמעל 500 מ"ר. ועל זה יש להוסיף מע"מ.
דמי ההסכמה הם שליש מעליית ערך משק העזר (שליש מעליית הערך או שליש מכל השטח?).
האם מה שכתבתי זה נכון?
בנוסף אם אני מעל גיל 60 האם אני מקבל הנחה על דמי הסכמה או דמי רכישה?

בגדול מה שכתבת נכון - צריך לבדוק על איזה נכס מדובר.
אין הנחות משמעותיות לדמי ההיוון לבעלי זכויות בגיל פנסיה.

קניתי נחלה והמוכר שילם דמי הסכמה. כעת אני רוצה למכור אותה הלאה. האם אצטרך לשלם שוב דמי הסכמה?

כיום במכירת נחלה התשלום שדורשת רשות מקרקעי ישראל הינו תשלום דמי רכישה.
במידה ובעבר שולמו דמי הסכמה ישנה אפשרות לבקש את קיזוז התשלום מתשלום דמי הרכישה החדש, הדבר תלוי במועד בו שולמו דמי ההסכמה בעבר.

האם בנחלה מהוונת אפשר לעשות יותר שימושים שאינם חקלאיים?

ניתן לבצע שימושים שאינם חקלאיים בנחלה מהוונת רק שיש צורך לשלם על כך לרמ"י.

בחלקה א'' בשטח של הלולים אפשר לעשות חנות למוצרים לא חקלאיים? אפשר גם לבנות שם דירות?

שלום,
יש לנו נחלה במושב
באופן רישמי יש לנו 4 דונם שטח בנחלה.
כיום אנו רוצים לפצל את השטח במחלה בין אחים.

מסתבר שבעבר, למעלה מ 20 שנה אבי מכר שטח מסויים (אולי חצי דונם)
לשכן שגר בצמוד לשטח הזה.
המכירה נעשתה בינהם בלי עדכון במנהל וברשויות..

מה עושים במצב כזה?
האם אפשר לבטל את זה?
מניחה שלא היה עו"ד מעורב בעסקה הזו.
מה אתה מציע לעשות?
היות וצריך להגיע חודש ואנו רוצים לפצל את השטח ולבצע שינוי ייעוד לצורך בניית בית.

אודה לתשובתך.

משה

ככל ומכירת השטח נעשתה שלא כדין ובניגוד להוראות רשות מקרקעי ישראל וכל בעלי הזכויות בנחלה ניתן לטעון שהעסקה אינה חוקית ולא תקפה.
יחד עם זאת למי שרכש את הזכויות מאביך ישנה זכות להגיש תביעת פיצויים על כך שהעסקה לא יצאה אל הפועל ונעשתה בחוסר תום לב אם אכן היה ידוע שלא ניתן לממש את המכירה. בכל מצב צריך להכיר בצורה יותר מפורטת את פרטי העסקה כדי לדעת מה הדרך הנכונה להביא לביטול העסקה.

ברשותי נחלה בפרוייקט פיצול נחלות במושב. בחלק מהנחלות התגלה אסבסט ומחכים שהמדינה תפנה. הנחלה שלי נמנת מבין אלו שאין בהן אסבסט. בינתיים הועדה לתכנון ובניה לא מוכנה לאשר תוכניות עד שאין חתימה של האגש"ח. האגש"ח לא מוכן לחתום לנחלות ללא האסבסט. שאלתי היא האם הועדה לתכנון ובניה שהיא גוף תכנוני יכולה למנוע אישור תוכניות ממניעים שאינם תכנוניים?

לא.
הוועדה לתכנון ובניה אמורה לשקול שיקולים תכנוניים.

שלום,
בינואר 2019 מכרנו נחלה במושב. מאז ועד עתה לא קיבלנו את הרשאת המינהל וכמובן הסכום לדמי ההסכמה . כך שאין באפשרותנו להעביר את הנכס למוכר. עו"ד שלנו אמרה שהיא מרימה ידיים. מה לעשות?

מכיוון שאיני יודע מה הסיבה לעיכוב האם זה בשל סיבות הקשורות בכם כמוכרים או סתם עיכוב ברשות מקרקעי ישראל, אין לי דרך לעזור לכם.
רק מיופה הכח בתיק יכול לדעת מה הסיבה האמיתית לעיכוב.
עורכת הדין שלכם אמורה לתת לכם תשובות.

העיכוב במינהל וכשעורכת הדין שלנו אומרת שהיא מרימה ידיים, איך אנחנו ממשיכים לסיום התהליך?

אשמח להסבר בקצרה מה תפקיד מנהל עיזבון במכירת משק בין יורשים

ומה האפשריות של הרוכש
אם בשל ניהול עיזבון שגוי/ לקוי
ניגרמו נזקים/ הפסדים

היום מסתבר לי ששום דבר לא נעשה במסגרת ניהול העיזבון
מלבד הסכמים בין היורשים
שגם נעשו בצורה לא מקצועית בעיקר סחטנית

במסגרת חיפוש ברשת נתקלתי במושא
תיקון חלוקה
סעיף 120
האם ניתן לתבוע בחזרה כספים ששולמו בעודף
למרות שההסכמים כבר אושרו עי" בית משפט

תודה מראש
וכבוד רב
אלי

מנהל עיזבון בדרך כלל מתמנה על מנת לנהו עיזבונו של נפטר, כאשר היורשים אינם יכולים לנהל או לחלק ביניהם את העיזבון בעצמם ונזקקים לצד ג'' אוביקטיבי לשם כך.
חלק מתפקידיו של מנהל עיזבון לגבות חובות של העיזבון, לשלם חובות, ולהמשיך לנהל את נכסי העיזבון באופן שוטף עד למועד בו יחולק העיזבון בין היורשים.

שלום, אני בטוח שנשאלה בעבר השאלה אך לא מצאתי אותה בחיפוש, מתנצל מראש.

אשתי היא בתו של בעל נחלה. אביה מעוניין למנות בזמן הקרוב את הבן הממשיך שלו (אח של אשתי) אבל בו בעת, עקב בקשה אישית שלי ושל אשתי הוא הסכים לנו לבנות בית על חלק קטן משטח המגורים שבנחלה, אבל בלי שום זכויות על יתר הנחלה/דונמים חקלאיים עצמה (מן הסתם, כל זה הולך לבן הממשיך)

אני בימים האחרונים קורא אודות עניין הנחלות, פיצול ובנייה ויש כל מיני דרכים ומושגים הקשורים לבניית בתים על נחלה, חלק מהם לבן ממשיך וחלק מהם להשכרה, היוון מכירה. נורא התבלבלתי, וזה נושא שחדש לי.

השאלות שלי הן כאלו:
1. מה המסלול שעלינו לעבור על מנת לבנות את ביתנו על הנחלה כדי שרק הבית יהיה רשום על שמנו? האם זה מחייב פיצול של החלק שעליו נבנה וגם את האדמה לרשום על שמנו? או רק הסדרה(אם יש דבר כזה) של השטח שמיועד לבניית הבית(נגיד 200 מ"ר).

2. אנחנו לא נשלם לאבא של אשתי על הבנייה, כלומר הוא לא "ימכור" לנו, הוא נותן את זה לנו כמעין ירושה. מהם המיסים/נזק שעלינו לשלם בתהליך הזה? כל העלות הנלווית היא עלינו (לא כולל בניית הבית עצמו)

תודה מראש!

בכדי שבית המגורים שתבנו על הנחלה של הוריה של רעייתך יהיה שייך לכם עליכם לערוך הסכם עם בעלי הזכויות בנחלה שיפעלו לצורך הפרדת המגרש ורישומו על שמכם כך שהשקעתכם תובטח.
ההליך המתבקש הינו פיצול מגרש מהנחלה.
על בעלי הזכויות בנחלה להצטרף להחלטות החדשות של רשות מקרקעי ישראל ולהוון את המגרש עליו ייבנה ביתכם.
מכיוון שמדובר בהליך קצת מורכב מכדי להסבירו במסגרת הפורום תוכל לתאם פגישת ייעוץ או לקרוא עוד אודות הפיצול בקישור המצורף -
http://www.gilad-law.co.il/%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%9C-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94

בוקר טוב.
אני בן ממשיך שמתגורר בקיבוץ שיש לו הסכמים מול המינהל שבו רשום שמותר לי לבנות במגרש שלי בית בגודל של 160 מ"ר, ועל כול חריגה מזה אני ישלם 91%.
אך לפי תיק המידע שהוצאתי מהמועצה ולפי התב"ע רשום לי שאני יכול לבנות 192 עיקרי ו 48 שירות.
השאלה שלי היא כזו.
במידה ואני בונה 160 (לפי מה שרשום בחוזה עם המינהל מול הקיבוץ) ובנוסף לזה אני יבנה חנייה (שירות) של 30 מ"ר.
זאת אומרת סהכ 190 מ"ר.
איך אני יכול לחשב כמה אני יצטרך לשלם למינהל בעבור חריגה של 30 מ"ר שיטחי שירות בשביל להבין מול מה אני עובד מבחינה תקציבית??
תודה לעונים, ויום טוב.

הפטור מתשלום על בניית בית מגורים במושב הינו עד 160 מ"ר כאשר כל חריגה מעבר להיקף הבניה מחויב בתשלום דמי היתר לרמ"י לפי שווי הקרקע באותו מושב כפי שהוערך ע"י השמאי הממשלתי.

תודה על תשובתך.

1. האם יש דרך לבדוק כמה אני אמור לשלם למינהל על חריגה של 30 מר של שטח שירות (חניה) מעבר ל 160 מ"ר שמותר. כבר לפני הגשת הגרמושקה למינהל?

2. בוא נצא מנקודת הנחה והשמאי יעריך את הקרקע ב 2 מיליון שח, איך אני יודע כמה זה יוצא 91% מ 30 מטר חריגה?

3. האם התשלום חריגה על שטח שירות הוא זול יותר מאשר התשלום על שטח עיקרי? אם כן האם ידוע מהו היחס.

שוב תודה רבה.

אשמח אם תוכל לענות לי על השאלות למעלה.
תודה.

אין לנו מידע אודות התשלומים שישולמו למינהל עבור היקפי הבניה שציינת.
תוכל לפנות לברר זאת ישירות מול רשות מקרקעי ישראל.

שלום רב,

מדובר על חבר וחברה שהתקבלו כחוק למושב לפני 3 שנים וחתמו על הסכם מול האגודה.

יש לציין שלא הרבה הזמן אחרי הקבלה האגודה אף חתמה על טופס בקשה לאיוש נחלה של החברים.

החבר והחברה הקימו משק בהשקעה רבה על השטח החקלאי שניתן להם.

פיתוח החלקות עבור החברים עוכב מסיבות שונות ע"י המושב.

לאחר שהזוג שילמו דמי פיתוח לגוף המבצע.

החליטה האגודה שלא לחתום\לעכב
את החתימה על חידוש התצהיר על אותה נחלה.
בטענה לא רשמית\גלוייה,
שיש לעדכן את החוזה של האגודה מול ההחברים,
במידה ולא יעשו זאת לא יקבלו חתימת מורשי החתימה במושב.

לא ניתנה האזהרה או סימן כלשהו שיכולים להצדיק עיכוב זה.

כיצד מתנהלים במקרה כזה של חוסר תום לב ועיכוב חתימה מצד האגודה כאשר הכסף לפיתוח כבר אצל הקבלן ?

לא ניתן לחייב חברי אגודה לחתום על הסכם קבלה חדש עדכני לאחר שכבר נחתם הסכם בעבר והרוכשים התקבלו לחברות באגודה.
ניתן לחייב לחתום על מסמכים אחרים במהלך תקופת החברות אך לא באופן בו משמעות הדבר היא שינוי יסודי של תנאי הקבלה המקוריים.

האם בעת חילוקי דעות לגבי גבול , ההתנהלות המשפטית אם תידרש היא מול הבעלים המקוריים או מול מי שחוכר ?

הבעלים של הנחלה הוא האחראי למיקום גדר הגבול בין החלקות, מי שנמצא בפועל הוא רק בר רשות או שוכר ואינו בעל הזכות הקניינית.

אנו מעוניינים להתקין מערכת פוטו וולטאית בהספק של כ- 66 kw על גגו של לול ישן הנמצא במשק.
מכיוון ששנינו שכירים וחשבון החשמל הקיים כיום הינו ביתי - האם ניתן לבחור מסלול מס של 10% (ללא הכרה בעלויות). בתודה

בחירת מסלול המס הרצויה לכם צריכה להיעשות עם רו"ח.

האם עקרונית ניתן לבנות צימרים בתוך חלקת המגורים (2.5 דונם)?
והאם ניתן לבנות צימרים בפל"ח?
תודה מראש

ניתן לבנות צימרים בתוך חלקת המגורים בתוך 2.5 דונם המיועדים לכך גם במסגרת פל"ח.

שלום.
שאלה לגבי דרך משותפת בין שתי נחלות המובילה לחממות חקלאיות.
האם החוק מתיר להשתמש בדרך משותפת לצורך חניה פרטית (באופן קבוע)?
תודה!

מבקשת לדייק ולהגיד שמעולם לא נעשה הסכם בין שני בעלי הנחלות. יש שימוש משותף מהקמת המושב (כ50 שנים ).
בנוסף אשמח לדעת אם חייבים את הסכמת שני הצדדים להקמת חומה או גדר המפרידה בין שתי החלקות?
תודה מראש!

אין חובה לקבל את הסכמת הצד השני לצורך הקמת גדר בחלק שלכם.

אם הייעוד של הדרך הוא לצורך מעבר אז אין היתר לשימוש לצורך חניית רכב פרטי.

בשנת 1988 רכשתי נחלה מאדם שהחזיק בחוזה חכירה עם ממ"י. לצורך ביצוע העסקה נדרש המוכר לשלם למינהל דמי הסכמה. האם אני רשאי לדרוש כעת את קיזוז הסכום ששולם בזמנו על ידי המוכר מתוך התשלום שאני נדרש לשלם לרמ"י לצורך כניסה למסלול דמי רכישה (או דמי חכירה)

בעסקה שנערכבה בשנת 1988, ניתן יהיה לקזז 80% מתשלום דמי ההסכמה ששולמו בעבר בעסקת מכירת הנחלה מתוך דמי הרכישה.

אני מניח שאת הסכום הנומינלי ששולם בזמנו יש לשערך / להוון להיום. לפי איזו נוסחה ?

הסכום שיקוסס יהיה בתוספת הפרשי הצמדה (מדד המחירים לצרכן)

שלום .
אנו מחזיקים בזכויות בר רשות בנחלה.
כיצד ניתן להבטיח כי בפטירת החוכר תעבורנה כל זכויותיו בנחלה ליורש על פי דין ?
האם רק "חכירה לדורות" (ההוראות החדשות) מאפשרת הורשת הזכויות למי שאינה בת הזוג ?

על פי הסכמי החכירה החדשים הזכויות בנחלה תעבורנה על פי דין ליורשיו של המנוח.
כל עוד לא בוצעה הצטרפות להחלטות החדשות, קיים קושי להבטיח בצורה מלאה כי הזכויות לא תעבורנה לבן הזוג באופן אוטומטי אולם ניתן לעשות זאת באמצעות עריכת צוואה שמותאמת להוראות חוק הירושה ולהסכמים נוספים שיערכו בין בני הזוג.

במושב שאני מתגורר הוקצו מגרשים לבנייה
לכול חבר אגודה מגרש בפטור ממכרז.
אנו נמצאים עדיין לפני פיתוח ציבורי כך שאין רישום במנהל מקרקעי ישראל. יש חברים שמכרו את זכותם לתושבים. שלא חברי אגודה במחירים טובים. שאלה אם מותר בשלב זה למכור בתמורה כספית את הזכות
למגרש בפטור ממכרז?

לא

שלום
שלחתי שאלה בקשר להרחבה במושב
אני חבר מושב נתיב השיירה אנו נמצאים לפני
תחילת פיתוח ותשלום עבור פיתוח יש חלק מהחברים שמכרו תמורת כספים את זכותם
והמליצו למועמדים שעברו תהליך קבלה.
עו"ד מהמושב אומר שמותר למכור. שאלתי
את השאלה ענית בקצרה "לא" שאסור למכור
האם יש באפשרותך לכוון אותי לאיזה מסמך
של המנהל או איפו למצוא מסמך כזה
לפני שאני אפנה למנהל לקבל תשובה ולסבך את חברי המושב שמכרו.

תודה על התייחסותך

תוכל לקרוא את קובץ ההחלטות רשות מקרקעי ישראל שנמצא באתר הרשות.

קראתי שיש חידוש בהחלטות רמ"י בקשר למגורי אחים בנחלה. האם פרסמת מאמר על כך? אם כן, אשמח לקישור ואם לא - התוכל להסביר במה מדובר? תודה

בקובץ ההחלטות שפרסמה רשות מקרקעי ישראל היתה בעיה לגבי שימוש של אחים בנחלה במשותף.
ההחלטות שונו ועודכנו לאחרונה וכיום מאושרת התגוררות משותפת של אחים בנחלה.

אני שואל לגבי שטח חקלאי מצומצם בגודל של חצי דונם או בערך שממתין להפשרה האם בינתיים מותר לי להשתמש בו לגידול תרנגולות למכירה?

כמו כן האם מותר לי לבנות תא שינה לאותן תרנגולות בשטח החקלאי?

תודה רבה

כל עוד השטח מוגדר כחקלאי ולא שינה ייעודו ניתן לבצע בו כל שימוש חקלאי.
אם גידול התרנגולות מוגדר שימוש חקלאי ללא מבנים מותר לעשות שימוש בשטח למטרת גידול תרנגולות.

1. צויין באחד המאמרים כאן שבחלק מהמושבים אין אפשרות להעביר את הזכויות במשק החקלאי באמצעות צוואה . באיזה מקרים לא ניתן להעביר ובאיזה מושבים?
2. במידה וניתן להעביר זכויות עתידיות במקום בו ממשיך האם ניתן לקבוע בצוואה שכל בית בנחלה שייך לילד אחר וזכויות עיבוד האדמות לילד אחר

1. הדבר תלוי בסוג הסכם המשבצת שישנו בכל מושב, בהסכם זה מוגדרות האפשרויות להוריש וההתייחסות לצוואה.
2. חלוקה של המשק בדרך אותה הצעת אינה ניתנת למימוש באופן פרקטי ולכן למרות שהדבר ייכתב בצוואה הוא לא יוכל להיות ממומש. ישנן דרכים נוספות בהן ניתן לחלק את הנחלה בין מספר יורשים כך שהוראות הצוואה יוכלו להתקיים ולא יסתרו את החלטות רשות מקרקעי ישראל.

האם ניתן לחלק יורשים באמצעות הסכם פנימי בין יורש הזכויות לשאר היורשים? ובכך לחסוך עלויות שנובעים מפיצול נחלה שמייקרים באופן משמעותי את הפיצול .(39%)

ניתן לערוך הסכם פנימי בין היורשים שיגדיר מהן זכויותיו של כל יורש ויורש ולהבטיח את חלקו הרעיוני בירושה.

יהיה קושי לממש את ההסכם ולהפריד את החלקות מהנחלה ללא עריכת פיצול ותשלום מיסים.

מותר להעמיד ברכה עילית לא גדולה בשטח חקלאי?

כל עוד הבריכה אינה מיועדת לשימוש חקלאי אסורה הצבת בשטח החלק החקלאי.

יש ברשותי ואשתי נחלה שסיימנו להוון זה אתה במלואה וכן לרשום בטאבו. מעוניין לברר אם אני מבטל את רישום אשתי כבעלת נחלה שברשותנו כך שהנחלה המהוונת תיהיה רשומה עלי ב 100 אחוז, האם אשתי תיחשב כמי שאין לה נחלה ובכך תוכל לרשת נחלה בבוא היום ולרשום את הנחלה הלא מהוונת על שמה כך שהיא ורק היא תיהיה בעלת נחלה?ברור לי שאין אפשרות לרשום על אדם אחד שתי נחלות.
תודה רבה.

גם כאשר בת הזוג אינה רשומה באופן פוזיטיבי כבעלת זכויות בנחלה מעצם היותה נשואה לך והיותכם תא משפחתי אחד המשמעות היא שגם היא מחזיקה בנחלה ולכן הדבר ימנע ממנה להירשם כבעלת נחלה נוספת.

האם ניתן להדיח חבר ועד הנהלה באגודה שיתופית חקלאית?
באילו טענות?
האם יש צורך בתלונה לרשם, האם יש לכנס אסיפה כללית ?

מדובר בחבר ועד אלים שגורם טרור לחברי אגודה, רבים מפחדים ממנו ולא רוצים להסתבך איתו.

ניתן להעביר מתפקידו חבר וועד באמצעות עריכת בחירות או כאשר חבר הוועד אינו עומד בהוראות תקנון האגודה או תקנות האגודות השיתופיות, לשם כך יש לפנות לרשם האגודות כדי שיקבע שאכן חבר הוועד אינו יכול למלא עוד את תפקידו.

שלום רב,
שאלה ארוכה, סליחה מראש.

הוריי החליטו כי אני הבן ממשיך במשק דבר אשר יצר סכסוך משפחתי שהתדרדר לעובדה שכיום שאר האחים שלי לא מדברים עם הוריי והנכדים אף מתנקלים ומלבינים אותם בכל מקום אפשרי.
בשל כך הוריי ואני התחלנו למלא טפסים של בן ממשיך ואז החליטו הורי במקום לעשות רישום של בן ממשיך הם העבירו לי את המשק במתנה למינעת מחלוקת, העברה הסתיימה ברישוםוכמובן שעצרנו את ההליך של בן ממשיך .
בנוסף הם החליטו ששאר האחים לא יקבלו כלום כי הם מונעים מהם לראות את הנכדים ואמרו פעם אחר פעם שהם גם יכתבו בירושה למרות שבוצעה העברה ללא תמורה כי המשק יועבר על שמי.
כעת אחיי רוצים לתבוע אותי ואת הוריי
ןולדרוש את הזכויות שלהם
האם הם יכולים?
ושאלה שנייה האם כדאי לערוך הסכם ביני לבן הורי בנוסף להסכם ללא תמורה
האם זה יעזור?
אשמח לחוות דעתך בנושא.

אם הנחלה הועברה אליך כחוק ללא תמורה והיא רשומה על שמך סביר להניח שאין עילה לאחים לתבוע אותך.
אין צורך בהסכם נוסף לאחר שכבר נרשמה הנחלה על שמך.
כמובן שיש צורך לוודא כי כל התהליך נעשה בצורה חוקית וכי לא יהיו לצדדים האחרים טענות על התהליך עצמו.
יש לבדוק את נוסח מסמכי העברה ללא תמורה שנחתמו ע"י הצדדים.

שלום
אני ובעלי מתגוררים במשק חקלאי, עד היום לא היה גבול ברור בנינו לבין השכן.
החלטנו להתקין גדר איסכורית לאורך הגבול בהתאם למפות ולסימוני המדידה של המודד.
השכן טוען שמתחת לגבול שהציב המודד ממוקם קו מים ושלא ניתן להתקין גדר על קו מים.
לאחר בדיקה מול מזכיר המושב הקו מים אינו פעיל.
האם אני יכולה להתקין גדר בשטח שלי למרות שיש קו מים?
תודה

אם אכן קו המים אינו פעיל אין מניעה מהקמת גדר בין הנחלות שתסמן את קו הגבול בין הנחלות.

האם ניתן למכור מגרש בהרחבה לגורם חיצוני לפני תום חמש שנים? הבנתי שאולי ניתן ומשלמים קנס

אכן ניתן למכור מגרש בטרם חלפו 5 שנים ממועד חתימת הסכם עם המינהל אולם יש לשלם על כך קנס ייחסי על התקופה שנותרה.

שלום
בעלי הוא מיועד להיות הבן בממשיך במשק של הוריו. במשק קיים בית של 48 מטר שניתן להוריו ע"י הסוכנות. בבדיקה בוועדה לתכנון ובניה הבית מופיע בהיתרים כ"מיועד להריסה" אך בפועל לא נהרס, ואנו מעוניינים לאשר אותו.
1. האם אני פטורה מתשלום עבור היתרי בניה עד 160 מטר עבור הבית?
2. האם אני מחויבת בחיבור ממ"ד לבית על מנת לקבל היתר?
3. בעלי מעוניין לפצות את אחיו ולקחת הלוואה/משכנתא יחד עם הוריו על חשבון המשק. האם העניין שהבית הנ"ל איננו מאושר מהווה בעיה בהערכת המשק ע"י השמאי?
תודה רבה!

ניסיון להסדיר את בית המגורים שמסומן להריסה בהנחה שיאושר, יחייב תשלום רק מעבר ל- 160 מ"ר בניה.
הוספת יחידת בניה חדשה מחייבת הוספת ממ"ד, ככל ותצליחו להותיר את היחידה עצמה ללא שינוי ייתכן ולא תחויבו בהוספת ממ"ד.
צריך לבדוק את תוכניות הבניה והמצב הפיזי של יחידות המגורים כדי לראות מה הדרך הנכונה לאשר את הבניה ללא חיוב בתשלומים נוספים.
לצורך קבלת המשכנתא העובדה שאין למבנה היתר לא ישנה בצורה משמעותית את חוות דעת השמאי.