צור קשר
דלג על צור קשר
צור קשר
סגירה

צור קשר

checked
 03-5500661

קיבל נחלה במתנה והגיש תביעה לפינוי אחותו

מה הן זכויותיהם של בני משפחה שבנו בנחלת ההורים לאחר שהזכויות בנחלה מועברות במתנה או בירושה למישהו אחר מבני המשפחה? האם הסכמת ההורים משמעותה זכות מגורים בלתי חוזרת ממנה לא ניתן לחזור?

לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים הוגשה תביעה לפינוי בית מגורים שנבנה בנחלה של הוריו של התובע ללא שנתנו לכך היתרים מהרשויות. את התביעה הגיש אח כנגד אחותו וגיסו בטענה, כי הזכויות בנחלה הועברו אליו על ידי ההורים במתנה ובשל כך שלבית המגורים שנבנה על ידי האחות וגיסו בנחלה לא ניתנו היתרים הנדרשים והבניה נעשתה ללא הסכמת ההורים.

 

ראשית הסכסוך החל כבר במהלך שנת 2011, בה בנו אח ואחות כל אחד באופן נפרד, בית מגורים על נחלת ההורים, אולם בעוד שלבית מגורי האח נתנו ההיתרים הנדרשים, בית מגורי האחות נבנה בבניה קלה ללא קבלת ההיתרים.

במהלך שנת 2015, בעקבות החרפת מערכת היחסים בין הצדדים, העבירו ההורים את זכויותיהם בנחלה לבנם בהעברה ללא תמורה ודיווחו על העסקה לרשויות השונות. העסקה אומנם לא הושלמה ברישום ברשות מקרקעי ישראל בשל העובדה שלבית המגורים שבנתה האחות אין היתרי בניה אולם מבחינת ההורים היתה הסכמה שהזכויות בנחלה מבחינתם הועברו במלואן לאח.

 

הגשת תביעה לפינוי 

 

היחסים בין האח לאחותו החריפו ובשנת 2018 הגיש האח אשר קיבל את הזכויות בנחלה, תביעה לפינוי כנגד אחותו וגיסו כאשר מנגד הגישו האחות והגיס תביעה כנגד האח וההורים לפיצוי כספי על סך 1,000,000 ₪ בגין השקעותיהם בבית המגורים בו הם מתגוררים כבר 8 שנים ועוגמת הנפש שתיגרם להם בשל הפינוי.

 

התובע (האח) טען כי אחותו לא שילמה תמורה על הרשות שנתנה לה להתגורר בנחלה ולכן הינו זכאי לדרוש את פינויה בכל עת בהיותו מי שהזכויות בנחלה הועברו אליו. עוד טען האח שלאחותו לא נגרם כל הפסד ההפך הוא הנכון, במהלך השנים בהן התגוררה אחותו בנחלה, חסכה היא תשלום דמי שכירות שהיתה משלמת עבור מגורים במקום אחר.

הנתבעים (האחות ובן זוגה) טענו, כי כל עוד לא הועברו הזכויות בנחלה על שמו של האח, ההורים הם בעלי הזכויות ולכן הוא אינו יכול להגיש את התביעה כנגדם, שנית בניית בית המגורים בנחלה נעשתה בהסכמת ההורים ולבקשתם, ולכן יש להם זכות מגורים בלתי הדירה בנחלה.

 

בית המשפט פסק:

 

לא קיימת מחלוקת שהאחות היא שבנתה ומימנה את בניית בית המגורים וגם אם התגלעו חילוקי דעות עם ההורים הרי בסופו של דבר ההורים הסכימו לבניית בית המגורים ולמגוריה בנחלה במשך מספר שנים.

גם אם הזכויות טרם עברו לבנם מבחינה רישומית, ההורים תומכים בתביעה ועומדים מאחוריה ולכן עומדת לאח הזכות להגשת התביעה שכן בסופו של דבר הנחלה נתנה לו במתנה ע"י ההורים. השלמת העסקה ברישום ע"ש הבן אינה תנאי לקיומה של העברת הזכויות והעובדה שלא התאפשר להשלים את רישום הזכויות אינה פוגעת בזכויותיו של הבן. ולכן כפי שההורים בעלי זכות לדרוש מבתם וחתנם לסלק ידם מהנחלה ולכן גם בנם זכאי לעשות זאת.

 

בית המשפט קבע, כי לא ניתן לראות במתן הרשאה לבן משפחה ע"י הוריו להתגורר עימם בנחלה כהתחייבות של ההורים מעתה ועד עולם להמשך מגורים בנחלה.

האחות ובן זוגה הינם סוג של ברי רשות שלא נתנו שום תמורה עבור הרשות שנתנה להם להשתמש בנחלה ובנסיבות אלו רשאי האח כמי שהינו למעשה בעל הזכויות בנחלה, לדרוש את פינויים בכל עת.

 

לאור העובדה שמדובר בבניה קלה אשר תתבלה במהרה, בית המשפט קובע על דרך האומדנא ששווי השבחת המקרקעין הינו 195,000 ₪ בלבד, שווי הנמוך משווי עלות הבניה בפועל.

עוד רבע בית המשפט, כי על האחות ובעלה לסלק ידם מהנחלה, להותיר את מבנה בית המגורים שבנו כפי שהוא וכנגד פינויים מהנחלה ישלמו להם ההורים והאח 195,000 ₪.

 

פסק הדין הקנה למעשה אח את מלוא הזכויות המשפטיות בנחלה גם אם אלו עדיין לא נרשמו על שמו ואיפשר את חזרת ההורים ממתן ההרשאה שנתנו לבתם להתגורר בנחלה. כדי למנוע אי הבנות עתידיות בין הורים לילדיהם אנו מציעים לבחון כל הרשאה שניתנת למי מבני המשפחה להתגורר בנחלה ולעגן אותה בהסכמים ברורים ומפורשים, על מנת להימנע בעתיד מהבנות שגויות מצד הילדים על כוונות והתחייבויות שנתנו להם ושהסתמכו עליהן.

 

עבור לתוכן העמוד